בדרך כלל, כאשר מגיעים לטעום יין מאזור ולפוליצ'לה שבצפון איטליה, מצטרף לטעימה סיפור משפחתי שהולך כמה דורות אחורה, חלק מהתפתחותה של מורשת מקומית שבאה לידי ביטוי בפירושו המילולי של שם המקום: ואל )עמק( פולי )הרבה( צ'לה )מרתף(- עמק מרובה מרתפי יין, זכר לתקופה בה כמעט בכל חצר גידלו גפן שהשקתה את דרי הבית שבמרכזה. הסיפור של ואנטורוסו, יקב שנוסד בשנת ,2015 רחוק שנות אור מאותו סיפור קלאסי משפחתי של יקבים רבים בצפון איטליה. ככזה, הוא אמנם מגיע נטול הקסם הרומנטי שטמון במאות שנים של מורשת משפחתית, אך הוא מפצה על כך עם קסם אנושי, פיקנטריה טובה וערכים שתמיד כדאי לקדם כמו חברות, שיתוף פעולה, חזרה למקורות והגשמת חלומות בפרק ב' של החיים. ואם כל זה לא מספיק, אז ואנטרוסו הוא למעשה תוצר של מפגש בין שתיים מהאהבות הגדולות ביותר שיש לעם האיטלקי: יין ומכוניות. הדמויות המרכזיות מאחורי היקב הן ואני פסקואלי, נהג מרוצים מצליח, וחברו משכבר הימים, פרנקו אלגריני, שעומד בראש משפחת היין האיטלקית הנודעת אלגריני, שמזוהה עם אזור ונטו יותר מכל. "הכל החל בריצת בוקר שעשיתי עם פרנקו על הגבעות של מונטלצ'ינו בטוסקנה" מספר ואני. "הסתכלתי סביבי וסיפרתי לו עד כמה אני אוהב את הכרמים שנטועים על הגבעות הטוסקניות הרכות. פרנקו ענה לי שבמידה ואני רוצה, גם אני יכול לעבד חלקות משל עצמי ולייצר את היין שלי". לפעמים הערות מן הסוג הזה, שמועלות בזמן ריצה עם חבר, נזרקות לפח האשפה של רעיונות בלתי ממומשים, אך לא במקרה שלנו. המחשבה על יצירת יין משל עצמו קסמה לואני, והוא העלה בראשו חלקת אדמה בבעלות אביו בעמק פומאנה שבולפוליצ'לה, אותה נהג לבקר בילדותו, שהותירה בו זיכרונות טובים. הוא חזר לשם, מצא את החווה שהייתה מוקפת באדמה בתולית, לא מעובדת, מוצלת על ידי חורש טבעי. לאחר זמן מה החליט ואני ששם הוא הולך להתחיל את האתגר החדש של חייו. בשנת 2015 החל ואני להכשיר את האדמה ולאחר מכן נטע כרמים, כאשר בזמן זה הוא רכש כרמים נוספים שישמשו את היקב החדש. את מהלכיו בתחום החדש הוא משווה, מן הסתם, לעולמות מוכרים יותר, ובמקרה שלו לעולם הרכב: "אני לא אוהב לומר שאני רק רוצה לנצח" הוא מספר," אלא שאני תמיד מחפש את הקצב והמהירות הנכונים כדי לעמוד באתגרים קשים. הנרי פורד אמר פעם שעמידה באתגר היא הוכחה ברורה לאיכות הביצועים של רכב". אם על מסלול המרוצים מהירות היא זו שקובעת את איכות הביצועים, מהר מאוד הבין ואני שהחיים בכרם איטיים יותר, דורשים סבלנות ואורך רוח, ונתונים לחסדי מזג האוויר והסביבה. בקיצור, הוא כבר לא שולט בהגה באופן מוחלט כפי שהוא התרגל בקריירה הקודמת שלו. "סבלנות, רגישות ויכולת התבוננות הם הכרחיים" מעיד ואני. "נחוצה גם מנה הגונה של צניעות ועקביות. אני מודע לכך שאני עדיין לא יינן מומחה, אבל יש לי בראש את היין שאותו אני רוצה לייצר". השם ואנטורוסו, אדום שיש להתפאר בו בתרגום חופשי, נבחר כהומאז' ליצרן המכוניות פרארי, כמה מפתיע, שכן ואני חלם מאז ומתמד להתחרות עבורו. התשוקה וההתלהבות של ואני הדביקו במהרה את צמד חבריו, בפה וסטפנו, שהצטרפו אליו למיזם של היקב. "החלטתי לחלוק את איתם את ההרפתקה יוצאת הדופן הזו, ואני מאמין שגם היום, שוב, אני מגיע לפנייה המסוכנת ביותר ולא מפחד להאיץ". אנחנו שמחים לחלוק אתכם את חלומו של ואני שהפך למציאות, אך מחובתנו להזכיר, לכם וגם לואני, שאם שותים לא נוהגים, בשביל זה יש חברים. וגם בשביל לחלוק איתם יין טוב.