ספרד של השנים האחרונות היא ככל הנראה מדינת היין המרתקת ביותר בעולם. זה לא שבמדינות אחרות לא קורים דברים מעניינים, אבל התהליכים שעוברת ספרד בשני העשורים האחרונים הם לא פחות ממהפכה אדירה בענף היין המקומי. ממדינה שנשענה על יוקרתם של מספר מצומצם מאוד של אזורי יין, ריוחה וריברה דל דוארו למשל, מציעה היום ספרד שפע אדיר של אזורי יין שזוכים לתחייה מחודשת ומממשים את הפוטנציאל שגלום בטרוארים המגוונים של חלקו המזרחי של חצי האי האיברי. התהליך הזה, שחושף בפני העולם אזורי יין מקסימים כמו גליסיה, אנדלוסיה ורכס הרי הגרדוס, מתרחש בזכותו של דור חדש של ייננים, דור שהחליט לחזור לשורשים ולחקור אזורי יין עתיקים שנזנחו, דור שמייצג כורמות וייננות שבסיסם עומדים ערכים של כבוד לטרואר, לכרם ולגפן. אם יבוא יום ויהיה צורך לנקוב בשמות האנשים שלקחו חלק במהפכה הזו, אין ספק ששמו של דניאל גומז חימנז-לאנדי, דני לאנדי בשבילכם, ייכלל בכל רשימה באשר היא. הוא נולד במֶנְטְרִידָה
שבאזור קסטייה לה מאנצ'ה, כשעת נסיעה דרום-מערבית לבירה מדריד. כבן למשפחה שמאחוריה דורות רבים של מגדלי ענבים, שכפי שהיה מקובל אז נהגו למכור את ענביהם לקואופרטיב המקומי, הוא חלם מימי ילדותו להיות יינן. החלום אכן התגשם, אם כי דני ודאי לא שיער שכיינן הוא יהיה חתום על יינות ומהלכים שישנו את גורלם של אזורי יין שלא נהנו ממוניטין טובים במיוחד בעבר. באזורי היין הסמוכים למדריד ראו מאז ומתמיד בענבי הגרנאצ'ה המקומיים בעיקר כמקור ליינות פשוטים וזולים, סוסי עבודה כפי שנהוג לכנותם בעולם היין. חזרתם של אנשים כמו דני לכרמים, במטרה לחפש את האתרים הטובים ביותר, לשוב לחקלאות אורגנית ולבכר איכות של פרי על-פני כמות, הובילה לכך שהיום יוצאים מאזורים אלו יינות מבוקשים במיוחד שנושאים תג מחיר שהיה בלתי נתפש בעבר ליינות מאזורים אלו.
את קריירת הייננות שלו החל לאנדי ביקב המשפחתי, חימנז-לאנדי, שייסד יחד עם בן דודו. בשנת 2012 החליט דני לעזוב ולצאת לדרך עצמאית, תוך שהוא שומר לעצמו חלק מהכרמים המשפחתיים. בזמן שהתפנה לו חבר דני לידידו מימי הלימודים, פרננדו גארסיה, והשניים הקימו את קומנדו G, יקב שהפך לקאלט והעלה לכותרות את אזור רכס הרי הגרדוס, אזור שכולל בתוכו מספר אזורי יין קטנים, מֶנְטְרִידָה ביניהם. אך לצד המיזם של קומנדו G, ששינה לחלוטין את הפרספקטיבה שבה בחנו את יינות האזור והציף מעלה שיח על טרואר, ממשיך דני לייצר יינות תחת שמו מהכרמים המשפחתיים.
את יינות רמת וילאז' שלו (מושג שלקוח מיינות בורגון, שמתאר יינות שאינם מגיעים מחלקה ספציפית אלא מאזורי כרמים ברחבי הכפר), אוּבָאס דֶה לָה אִירָה לבן ואדום, הוא מייצר מענבים שמקורם בחלקות של ענבי אלבייו וגרנאצ'ה בכפר אל ריאל דה סאן ויסנטה. באותו כפר הוא מטפח גם חלקת גרנאצ'ה של גפנים בוגרות שעברה בירושה ממשפחתו, ממנה מיוצר היין קאנטוס דל דיאבלו. בשתי חלקות נוספות, לאס אירואלאס שבכפר אל טיימבלו ו-אל רוונטון שבסבררוס, הוא מגדל גרנאצ'ה, כאשר בראשונה הטרואר מציע קרקע של חמר, חול גרניטי וצפחה, והשנייה מתאפיינת בעיקר בצפחה שאינה אופיינית לאזור, ונטועות בה גפנים בנות למעלה מ-70 שנים.
המכנה המשותף של אתרי הכרמים: גובה רב, ניקוז מים טוב ולחות שאינה גבוהה מדי, מאפשר לדני לייצר את היינות שאליהם הוא מכוון, קרי יינות קלי-משקל, אלגנטיים ובעלי שיעור אלכוהול נמוך יחסית. עונת ההבשלה ארוכה ואילו היובש במקום מסייע במניעת פטריות ומחלות לגפן ומהווה קרקע בריאה לקיום חקלאות שאינה עושה שימוש בכימיקלים. הבציר ידני במלואו, התסיסות נעשות בדרך כלל באשכולות שלמים ובאופן ספונטני (ללא הוספת שמרים מתורבתים), והבגרתם של היינות מתבצעת בחביות ומכלים גדולים או באמפורות, זאת כדי לא להעמיס עליהם ניחוחות וטעמים של עץ.
היינות של דני לאנדי, בין אם הם מיוצרים תחת התווית העצמאית או תחת קומנדו G, הפכו לבנצ'מרק מקומי ויצרו זהות סגנונית עולמית חדשה ליינות גרנאצ'ה, שונה בהשוואה לזו של דרום עמק הרון. אלו יינות שנוטים לצבע אדמדם חיוור, ארומטיות פרחונית מתפרצת וטעמים שמשלבים אינטנסיביות עם עידון ואיפוק. ואם זה לא ברור עד עכשיו, אנחנו בצ'ירז פשוט נפעמים מחדש בכל ביקור שלנו באזור, ולא מפסיקים להעמיק ולחקור את יצירתם של היקבים המקומיים. כעת, אנחנו שמחים לחלוק עמכם יין של אחד מהיצרנים החשובים ביותר באזור ובספרד בכלל.