באזור היין בורגון שבצרפת, בו מאות שנים של חוקי ירושה נוקשים חילקו את הכרמים לחלקות קטנטנות, דומיין שאנדון דה בריאיי הוא יהלום אמיתי. הכרמים, 140 דונם, נטועים כמובן בזני הענבים הקלאסיים של בורגון, 120 דונם פינו נואר ו-20 דונם שרדונה, וחולשים על כמה מהטרוארים הנחשבים ביותר בקוט דה בון, בתחומי הכפרים סָביני-לֶה-בּוֹן, פֶּרנאן-וֵרז׳לֶס וכן אָלוֹקס-קוֹרטוֹן, כולל הגראן קרו הדרמטי של גבעת קורטון. הדומיין מוחזק על ידי אותה משפחה, דה ניקולאי, מאז נרכש ב-1834 על ידי הרוזנת שאנדון דה בריאיי. אשה חזקה זו, נצר למשפחת יצרני השמפניה הידועה מואט א שאנדון, ידעה, כך נראה, שיהלום הוא חברה הטוב ביותר של האישה, לכן בחרה להעביר את האחוזה לנכדתה, נאדין דה ניקולאי. בשנות ה-80׳ הפסיקה נאדין להשתמש בקוטלי עשבים ובקוטלי חרקים והמירה את הכורמות באחוזה לאורגנית, מהלך שהיה מהפכני בבורגון של אותה העת. המחויבות להגיע לפרי משובח, שייצג נאמנה את הטרואר הנפלא שלו, הפכה את שאנדון דה בריאיי לאחד מהיקבים בעלי הגישה החקלאית הפרוגרסיבית ביותר בבורגון. כך, למשל, כדי למנוע הופעת נגעים של פטריית הקימחון, הם ריססו בהצלחה חלב מהול במים במקום לרסס נחושת או גופרית. טיפול זה, שנבדק ואושר, מקובל עד היום בפרוטוקול האורגני.
השושלת הנשית המשיכה כשבסוף שנות ה-80׳ מינתה נאדין את בתה, קלוד, לייננית, לאחר שלמדה כורמות בבון וייננות בדיז׳ון, ויצאה לתקופות הכשרה בארצות הברית ובניו זילנד. עם כניסתה לתפקיד הקימה קלוד מעבדה ייננית מלאה ביקב ונשאה בתפקידה עד שבשנת 2005 אחיה, פרנסואה דה ניקולאי, החליט לחזור הביתה לאחר שהות ממושכת בפריז, במסגרתה סיים לימודי מסחר, עיסוק בסחר יין והתמקצעות כטועם יין. ״במאות טעימות עיוורות בהן השתתפתי" מספר פרנסואה, "גיליתי להפתעתי שליינות ביו-דינמיים, גם כשהם שונים לחלוטין זה מזה, יש משהו משותף. יש בהם איזו חיוניות מתפרצת, אפקט מהלך קסם, שרציתי שיהיה גם ביינות שלנו. ידעתי שהגיע הזמן לקחת את המחויבות הביו-דינמית על עצמנו, בכרם - כמובן, אך גם ביקב״.
לפרנסואה ולקלוד התאימה גישה חקלאית זו, שמקורה בבית מדרשו של הפילוסוף האנתרופוסופי רודולף שטיינר, ככפפה ליד. היא מדגישה את חשיבות האינטגרציה בין הצמחים ובעלי החיים, מחזור חומרי הזנה, שמירה על החיים בקרקע, ודורשת עבודה רוחנית עם התנועה הטבעית של הכוכבים ועונות השנה. המטרה של כל אלה היא הגברת הבריאות והחיוניות של החווה כשלם, כולל החוואי עצמו, מתוך התייחסות למכלול היצורים החיים כסופר-אורגניזם אחד התלוי בכל חלקיו. את התפקידים חילקו ביניהם כך שפרנסואה מטפל בכרם, מנהל את הצוות המסור שחלקו עובד בדומיין כבר עשרים שנים, ואחראי לסחר ומכירות. קלוד מנהלת את היקב ואת היצוא, בעוד החלטות אסטרטגיות מתקבלות יחד.
אחרי למעלה מ-10 שנים של ביו-דינמיות מלאה לשניים אין ספק בנכונות המהלך. עם ענבים טעימים יותר, כרם בריא יותר וחומציות גבוהה יותר הם יכולים היום להפחית את הגופרית ביקב ומדי פעם לבקבק יינות ללא כל גופרית. זוהי תוצאה סופית של תהליך שמתחיל בפרי בריא שנקטף בבשלות אופטימלית, תוסס לרוב באשכולות שלמים עם שמרי הבר שעליו, נסחט במסחטה אנכית עדינה ויקרת מציאות, ומונח להתבגרות בחביות משומשות מאד ומלאות לחלוטין. על מנת למזער מגע עם אויר, החביות לא נפתחות לא לטעימה ולא למילוי (טופינג).
התוצאה היא יינות עמוקים, מורכבים, עם עדינות משיית ומפתה בצורה יוצאת דופן. היות והטיפול היינני זהה כמעט לחלוטין, ההבדלים הניכרים בין היינות מקורם אך ורק בטרואר וכך הם מספקים הזדמנות יוצאת דופן להרגיש את המרכיב החמקמק הזה. אם אתם חובבי יין, הקשיבו לנו: כשתגיעו לבורגון, אל תחמיצו פגישת טעימה בדומיין שאנדון דה בריאיי. אם הטירה המופלאה והגנים סביב לה, שנבנו בין 1690 ו-1705 ומצויים קרוב למרכז הכפר סביני-לה-בון, מזכירים לכם את ורסאיי, לא טעיתם. הם תוכננו על ידי אותו ארכיטקט ומעצב גנים, ונחשבים גם היום לאחת משכיות החמדה של הקוט דה בון.