מרבית היינות של אלברטו אורטה הם פרויקטים היסטוריים, בהם נכללים מבצעים של שיקום ושימור זני ענבים נכחדים ושחזור טכניקות עתיקות שכמעט ונשתכחו. בכך הוא מבטא הלכה למעשה את סיפורו של מקום הן מבחינה גיאוגרפית טבעית והן מבחינה תרבותית אנושית. חֶרֶז הוא אחד מאזורי גידול הענבים ההיסטוריים החשובים ביותר בספרד. האזור מפורסם בעיקר בזכות מערכות הסולרה המרהיבות של יינות שרי, אך למצער, רק לעתים רחוקות מדברים על הכרמים המרהיבים והייחודיים כל כך המקיפים את האזור, שבהם גדלים זני ענבים שחלקם ממש נשכחים. כרמים אלה מייצרים כמה מהיינות המשובחים ביותר של ספרד כיום. אך בעוד שבחֶרֶז ההיסטורית ניטעו יותר מ-80 זני ענבים אדומים ולבנים שונים, כשהפילוקסרה חיסלה את האזור, המגמה עברה במהירות ומיקוד תשומת הלב היה לשתילה מחדש ולטיפוח של זן אחד פרודוקטיבי מאד הלא הוא הפָּלוֹמִינוֹ, סוס העבודה של חֶרֶז. וכך כיום מרבית הכרמים נטועים פאלומינו המספקים ענבים לשרי יבש. עם זאת, אחד הזנים המעניינים ביותר של עידן טרום הפילוקסרה הוא ויחירייגה, זן שלא ניטע לאחר שהושמד עם הפילוקסרה במאה ה-19. יין ה Atlántida Blanco הוא בדיוק פרויקט היסטורי שכזה, מעין הומאז׳ ליינות קאדיז של פעם. וזאת בכרם שנטע אלברטו ב-2013 עם הזן ויחירייגה, שכיום מוצאים מעט באיים הקנאריים, ובמיוחד בטנריפה, לעתים תחת השם דייגו ובמלאגה, אך לא נראה כבר יותר ממאה שנה בקאדיז או בחרז עד שאלברטו יצק בו חיים שנית. אדמת האלבריזה הייחודית של הכרם מתאימה באופן מושלם לתנאי האקלים של קאדיז ויותר מכך היא כפפה ליד . כך שלמרות הקירבה אל הים באזור חם ודרומי זה, החך מאוזן ומעודן, אך מה שמרגש אף יותר זוהי תחושת הרעננות והמינרליות שאינם מסגירים כלל את תנאי האקלים החמים של האזור. יש ביין חומציות נהדרת ששומרת אותו חיוני להפליא, ואפילו המינרליות המלוחה שאנו מזהים לפעמים ביינות חרז הלבנים מופיעה במפתיע ומוסיפה תחושת רוויה נפלאה. זהו יין מהפכני בכל קנה מידה, ועם השנים הוא הפך ליין קאלט של ממש, במיוחד בארצות הברית בקרב הסומליירים המובילים ובספרד. עם עוצמה ארומטית נפלאה, מורכבות מינרלית ומעל לכל עם ביטוי נאמן של טרואר האלבריזה, האטלנטידה בלאנקו הוא ללא ספק אחד היינות הספרדים הלבנים המרגשים שיצא לנו לשתות אי פעם.