הצרפתים מכנים אותו “הגן של צרפת”, עמק הלואר אינו רק אחד מאזורי היין היפים בצרפת, כי עם 1000 הקילומטרים שלו זהו גם אחד האזורים החשובים, המגוונים והמשפיעים ביותר בעולם היין הצרפתי. חובבי הגל הטבעי נושאים אליו עיניים בציפייה ליינות חדשים ומפתיעים, אוהבי הסוביניון בלאן עולים אליו לרגל כדי לגלות את נפלאותיו על קרקעות הקימרידג׳יין שלו, וכפרים רבים מגדירים מידי שנה את הבנצ׳מרק העולמי של זני השנין בלאן והקברנה פרנק. אך אם אתם עדיין רוצים לאתר מידי פעם למצוא יינות גדולים במחירים שפויים, זה המקום. כן, זהו עמק הלואר.

לא לואר, אלא לוארים

הלואר אינו יחידה אחת הומוגנית, לכל חלק שלו יש את המסורות שלו, את ההיסטוריה המיוחדת שלו, ואפילו זני הענבים שלו, אשר משתנים בכל פעם שעוברים גבולות אקלימיים וגיאולוגיים בלתי נראים אל העין. ממקורו במאסיף סנטרל ועד פיו הנשפך אל האוקיינוס האטלנטי, ניתן לחלק את הלואר גם ל-5 אזורים, התואמים כל אחד עם זן ענבים עיקרי אחד או יותר. במעלה הזרם, קוט רואנז והאור הנקרא לא פעם הלואר הוולקני, גדל הזן גאמיי עובדה שאינה מפתיע בהתחשב בקרבה הרבה לאזור בוז׳ולה; קצת יותר במורד הזרם, באזורי סאנסר ופואי סור לואר – סוביניון בלאן ופינו נואר; בהמשך מערבה – באזור טוריין, נפגוש כבר שנין בלאן, גאמיי וקברנה פרנק; בהמשכם אזור סומור ואנז׳ו, נמשיך עם שנין בלאן, קברנה פרנק ומעט גרולו; ולבסוף, באזור נאנט תחת הפשעה אטלנטית לחלוטין, הזן מלון דה בורגון מפיק את היינות הפריכים של מוסקדה.  

לאורך הנהר רואים את השינויים הטופוגרפיים האקלימיים והגיאולוגיים, כך שאם הלואר הנו בהתחלה רק נהר צר העושה את דרכו דרך המאסיף ההררי המרכזי של צרפת, הרי שהוא מתרחב לאחר המפגש עם נהר האלייה והופך לאותו נהר אדיר על שלל טירותיו וכרמיו. לפני שהוא חותך את המסיף הארמוריקני, כדי לסיים את חייו באוקיינוס ​​האטלנטי. גם הגיאולוגיה משתנה לאורך הנהר מן הגרניטים של אזור קוט רואנז, דרך סלעי המשקע המפורסמים עם סלעי הקימרידג׳יין של סאנסר, הטופו של ווברה וסומור ועד לסלעים המטמורפיים של אזור אנז׳ו ומוסקדה.

מאז ועד היום

עמק הלואר הוא הלב של צרפת, מפורסם בשל נופים עוצרי נשימה, טירות עתיקות ויינות מצוינים.

כבר במאה ה-11 כיכבו יינות עמק הלואר בברים הכי לוהטים של פריז שהגיעו בקלות יחסית לעיר  הגדולה דרך נהר הלואר. הקירבה לאוקיינוס האטלנטי איפשרה ליינות להגיע דרך הים גם למוקדי הסחר והתרבות באנגליה וצפון אירופה ושם, כמו בפריז, זכו לתהילה בקרב בני אצולה ומלכים.

עם המצאת מסילת הברזל במאה ה-19 נולדה האפשרות לשנע סחורות ביתר קלות והפריזאים החלו לגלות יינות חדשים ממקומות רחוקים. יצרני עמק הלואר שהיו רגילים להצלחה התקשו לעמוד בתחרות ומלבד יינות סנסר, פואי פומה, ווברה, הפך עם השנים עמק הלואר לילד הפחות מוצלח של עולם היין הצרפתי.

בשנים האחרונות זוכים יינות עמק הלואר בעדנה מחודשת. טרנד היינות הבומבסטיים, עמוסי הפרי הבשל והטאנינים של שנות ה-80 וה-90 פינה את מקומו ליינות נגישים וקלי גוף וכאלו בדיוק מיצרים בלואר. נערים ונערות מקומיים שעזבו את העמק עבור חוויות ולימודים בעולם הגדול חזרו עם השנים הביתה והביאו איתם רעיונות חדשים ומקצועיות חסרת פשרות, מיישמים טכניקות אורגניות בכרם וביקב והתוצאה נפלאה.

רוב יינות הלואר נמכרים בצרפת עצמה ורק כ- 20% מוצאים את מקומם במסעדות הכי חמות של ניו יורק, לונדון וברלין. גם אצלנו יש כמה בקבוקים מעניינים שכדאי לכם להכיר.

טרואר

בואו נצא למסע לאורך נהר הלואר. המסע ארוך מאוד, ליתר דיוק כ- 400 ק”מ מנאנט במערב ועד סנסר במזרח והדרך יפה ומפותלת, בין כרמים וטירות פאר מהמאה ה- 18, בין כפרים ציוריים וערים מבוצרות. 

לאורך שתי גדות נהר הלואר וסביב היובלים המתחברים אליו נטועים כרמים, בדרך כלל במפנה דרומי על מנת לחשוף את הגפנים לכמה שיותר קרני שמש שכל כך נחוצות באזור קר.

קחו מעיל כי קר שם אפילו בקיץ וככל שנתרחק מערבה מהאוקיינוס נרגיש ברוחות הולכות ונחלשות מתחלפות בקור יבש חודר עצמות. אנשי הלואר וכמוהם הגפנים נהנים בשנים האחרונות מההתחממות הגלובלית וזוכים ביותר ימים חמים ונעימים לאורך השנה, למרות שאירועי קיצון כמו קרה באביב מסכנים את הענבים באופן קבוע. גם הנוף משתנה לאורך הנהר, מישורים ירוקים וגבעות עדינות מפנות את מקומם למדרונות תלולים, אדמת גרנית סילעית הופכת לאדמת טופו גירית רכה ומפנה את דרכה לחרסית כהה.

הענבים של הלואר

על שנין בלאן שמעתם? עמק הלואר הוא הבית והמקור לשנין בלאן, זן ענבים לבן שמפיקים ממנו כמעט כל סגנון יין אפשרי, יבש פרחוני, מתוק דבשי ומבעבע משמח, יש לו חומצה טבעית גבוהה עם ארומות של עץ שיטה, ורדים ופריחת הדרים המתפתחים לאגסים אפויים ויערת הדבש. מזן סוביניון בלאן יוצרים יינות חדים ומינרלים והזן מלון דה בורגון הוא הבסיס ליינות מוסקדה הנהדרים (והזולים!).

למרות ששמו של עמק הלואר מפורסם בזכות יינותיו הלבנים, יוצרים כאן יינות אדומים קלי גוף מזן קברנה פרנק, הזן המזוהה והנטוע ביותר באזור. אם תחפשו טוב תוכלו למצוא גם יינות מפינו נואר שאינם נופלים באיכותם מיינות בורגון, גאמיי, קברנה סוביניון, גרולו, מלבק (הנקרא כאן קו) ופינו ד׳אוניס.

אזורי היין שתרצו להכיר

סנסר, פואי פומה וכרמי אזור Centre

אזור הכרמים המרכזיים (Central Vineyards), המזרחי ביותר בלואר, מכונה כך מכיוון ששמונת האפלסיונים שלו ממוקמים ממש במרכזה של צרפת. אקלים קר ויבש מאפשר לגפנים תקופת הבשלה ארוכה ונוחה, אך זנים כמו קברנה פרנק ושנין בלאן מתקשים להבשיל בתנאים אלו. כאן סוביניון בלאן ופינו נואר מצאו בית חם (או קר) ויינות אייקונים מסנסר ופואי פומה הם פסגת שאיפותיהם של כל חובבי הסוביניון בלאן באשר הם. פינו נואר מקבל כאן מקום של כבוד אבל נכון להיום מעט מאוד ממנו יוצא מגבולות צרפת.

אזור הכרמים המרכזיים דומה באופיו לאזור שבלי שבצפון בורגון יותר מאשר לאזורים אחרים בלואר. ראשית, מבנה הקרקע זהה לזה שניתן למצוא בשבלי, אקלים קר ויבש וגם ההצלחה המסחרית של יינות סנסר ופואי פונה דומה יותר להצלחה של יינות שבלי בשוק הבינלאומי.

האפלסיון הגדול באזור הכרמים המרכזיים, הלא הוא סנסר (Sancerre) הוא המוכר מכל אזורי הלואר בזכות יינות סוביניון בלאן מהטובים בעולם. כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20 הפך השם סנסר לשם נרדף לסוביניון בלאן איכותי עם ניחוחות מובחנים של אשכולית אדומה, דומדמניות (Gooseberry) וחומצה גבוהה.  יינות אדומים מבוססי פינו נואר נהדרים מיוצרים בסנסר אך הם עדיין עומדים בצילם של הלבנים.

פואי פומה (Pouilly-Fume) הסמוך לסנסר אך שטוח ממנו ומייצרים בו אך ורק יינות לבנים מסוביניון בלאן. היינות אינם נופלים באיכותם מיינות סנסר אך הם פחות ארומטיים וזקוקים לזמן התיישנות ארוך יותר בבקבוק על מנת להגיע לשיאם.

טוריין

העיר טור (Tours) עומדת במרכז אזור היין טוריין (Touraine) והיא מוקפת טירות רומנטיות ובתי יין היסטוריים. כמעט בכל יקב ניתן למצוא מרתף יין חצוב באדמת טופו וגיר רכה ובהם תנאי לחות וטמפרטורה קבועים מושלמים לייצור ואחסון יין. גם כאן, קברנה פרנק ושנין בלאן מובילים עם תוספת מרעננת של סוביניון בלאן.

בטוריין קיימים שלושה עשר אפלסיונים, ביניהם כמה מפורסמים ואיכותיים.

ווברה (Vouvray) הפך לשם נרדף לשנין בלאן. הכפר ידוע ונחשב למקום האיכותי ביותר בלואר לייצור יינות מבעבעים, מתוקים, חצי יבשים ויבשים, כולם משנין בלאן. הכפר שוכן על מדרונות הגדה הצפונית של הלואר והגפנים מקבלות כמות נדיבה של קרני שמש, לכן ביטוי הפרי ביינות ווברה תמיד יהיה גבוה, בליווי חומצה גבוהה המאפיינת את הזן והמקום.

אחיו התאום של ווברה מצידו השני של הנהר הוא הכפר מונלואי סור לואר (Montlouis-Sur-Loire) וגם כאן, כמו בוורה, היינות עשויים 100% שנין בלאן במגוון סגנונות. קצת פחות “נחשב” משכנו אך בשנים האחרונות הפך למוקד עבור יצרנים צעירים ודינמיים שהביאו איתם חקלאות ביו-דינמית ואורגנית.

גם הכפר בורגיי (Bourgueil) הפך בשנים האחרונות למוקד עניין בזכות יינות קברנה פרנק מוקפדים ורעננים.

העיירה שינון (Chinon), קטנה ויפהפייה, הייתה מאז ומתמיד מרכז ליצור יינות אדומים מבוססי קברנה פרנק והיום אפשר למצוא שם המון סגנונות, מקלי גוף, פירותיים לצריכה מידית ועד יינות עמוסי חבית בעלי פוטנציאל התיישנות.

מרכז הלואר – לאורך נהר הלואר ויובליו

אזור היין הגדול בלואר הוא אנז׳ו-סומור (Anjou-Saumur), כאן קברנה פרנק השחור ושנים בלאן הלבן הם המלכים ומהם יוצרים סגנונות יין רבים. מיינות יבשים עד מתוקים, מיינות שקטים עד מבעבעים ואפילו שלושה סוגי רוזה קלאסיים לאנז׳ו.  אדמת הגיר הרכה סופחת אליה את הגשם הרב ומאפשרת לכרמים לגדול על קרקע יבשה ועוזרת לקדם את הבשלת הענבים.

באנז׳ו-סומור ישנם המון אפלסיונים (26 במספר!) ונשמח לחלוק איתכם את אלו שהכי מסקרנים אותנו:

סומור

קלאסיקה של יינות קברנה פרנק זניים, סומור-שמפיני (Saumur-Champigny) עם הרבה פירות אדומים ופלפל ירוק.

יינות מבעבעים מתוד קלאסיק מעמק הלואר, 100% שנין בלאן, קרמאן דה לואר (Crémant de Loire) הם יינות קלים עם ארומות וטעמים של תפוח ירוק, לימון, בריוש ומעט קלייה.  Brut זה הסגנון המקובל אך Brut-Zero היבשים יותר הופכים פופולריים משנה לשנה.

אנז׳ו השחורה

אפלסיון קטן ואיכותי באנז’ו, סאבנייר (Savennières), שם ניתן למצוא יינות לבנים יבשים משנין בלאן בשלים, מרוכזים, בעלי גוף מלא ויכולת התיישנות יוצאת דופן, בדרך כלל עם אחוז גבוה של אלכוהול.

ערפילי בוקר באזור נהר לאיון יוצרים תנאים מושלמים להתפתחות עובש אצילי (בוטריטיס) על אשכולות הענבים, מהם מפיקים את יינות  קוט דה לאיון (Coteaux de Layon) 100% משנין בלאן, מתוקים עם המון דבש, מרמלדה, קליפת תפוז מסוכרת ופרחים לבנים, כשהחומצה הטבעית הגבוהה מאזנת את הסוכר הגבוה באופן מושלם.

רוזה מאנז׳ו כבר טעמתם? שלושה אפלסיונים שונים מיועדים אך ורק ליינות רוזה. רוזה דה לואר (Rosé de Loire) יבש לגמרי, בדרך כלל בלנד של קברנה פרנק, קברנה סוביניון, גאמיי וגרולו נואר. רוזה דה אנז’ו (Rosé d’Anjou) חצי יבש, יינות זולים ופופולריים בעיקר מזן גרולו נואר, קברנה פרנק וקברנה סוביניון. האחרון מבין השלושה, גם  הוא חצי יבש, קברנה דה אנז’ו (Cabernet d’Anjou) וכשמו כן הוא, עשיו מקברנה פרנק וקברנה סוביניון.

מערב הלואר – האזור אטלנטי

פאיי נאנטה (Pays Nantais)

בגין קרבתו לאוקיינוס האטלנטי ולאקלים לח וקריר, האזור מתאים בעיקר לגידול זנים לבנים הזקוקים למעט שמש וחום כדי להגיע להבשלה. וכך אזור מייצר מעל ל-95% יין לבן ורובו ככולו מזן העונה לשם מלון דה בורגון, המוכר לא פעם בטעות תחת השם מוסקדה.

ליינות מוסקדה (אין כמובן קשר לזן מוסקט), יינות המיוצרים מהזן הלבן מלון דה בורגון והם מפורסמים בזכות איכותם יוצאת הדופן תמורת מחירים הגונים בהחלט.

מלון דה בורגון (קרוב משפחה של שרדונה) שולט כאן  ולא בכדי – הוא ניחן בעמידות גבוה מפני רקבונות, תכונה המאפשרת לגדל אותו בתנאי לחות גבוהים הסוררים באזור . יינות מוסקדה הטובים ביותר עוברים תהליך סור-לי, תהליך בו היין מתיישן של שמריו המתים המוסיפים לו גוף ומורכבות ארומטית.

בפאיי נאנטה ישנם חמישה אפלסיונים שונים אך הכוכבים הגדולים הם מוסקדה Mudcadet) ) שם מיצרים יינות קלים עם מליחות נעימה וחומצה גבוהה ומוסקדה דה סבר את מיין (Muscadet de Sèvre et Maine) שם מפיקים יינות סור-לי מרוכזים, מורכבים בעלי יכולת התיישנות נפלאה.