בתוך עשור הפכה דרום אפריקה לאחד השמות החמים בעולם היין

כל חובב יין מכיר את צרפת, איטליה ספרד, אחרים מעדיפים את ארגנטינה או קליפורניה, אבל מה אם אומר לכם, שדרום אפריקה החדשה היא אחד הדברים החמים ביותר בעולם היין המתפתח?

דרום אפריקה מספקת היום כמה מהיינות המפתיעים והמרהיבים שיוצרו בעולם היין בשנים האחרונות. עם שילוב של ישן וחדש, מסלע הכרמים העתיק ביותר בעולם, הגילוי מחדש של מאות גפנים ישנות, דור שלם של ייננים צעירים ברוחם ובגילם, חדורי אמונה למצוא זהות ולתת ביטוי של מקום, כל זה הופך את הארץ הדרומית לאחת המסקרנות והמבטיחות שתמצאו כיום בעולם כולו.

לטובת כך, הכנתי לכם באהבה מורה נבוכים קצר, כדי שתכירו קצת את מה שקורה בגן העדן האפריקאי של דיוניסוס.

בדיוק בתווך שבין העולם הישן והעולם החדש

ארץ המייצרת יין כבר מהמאה ה-17 ניתן לומר שדרום אפריקה היא ׳העולם החדש ביותר של העולם הישן׳. היא נולדה מתוך התרבות האירופית, עם הגעתם של מהגרים הולנדים, ובעיקר עם השתקעותם של הוגנוטים (פרוטסטנטים צרפתים) שברחו מרדיפות הכנסייה הקתולית בצרפת.

אפשר גם לראות בה את ההיפך ׳העולם הישן ביותר של העולם החדש׳ שכן דרום אפריקה היא עדיין נציגה מובהקת של תרבות העולם החדש. עם זהות זנית לרוב היינות, עם הקפדה על ערך השתיות לא פעם על חשבון ערך יכולת ההתיישנות של היינות. ועם זאת סגנון היינות במקרים רבים מעודן, מופנם ומבטא טרואר יותר מאשר אזורים רבים בצ׳ילה, ארגנטינה, אוסטרליה וארה״ב.

ועדיין, המושגים ׳עולם חדש׳ ו׳עולם ישן׳ הולכים ומאבדים מתוקפם הגיאוגרפי וכיום אפשר לדבר על סגנון עולם חדש עם דגש על פרי בשל, שתיות וביטוי סגנוני, הבא לרצות את השוק, ואת זה יש גם בצרפת ואיטליה. לעומת יינות בסגנון ׳עולם ישן׳ הבאים לבטא את אזור הגידול, יינות שאינם בהכרח באים למצוא חן אלא יותר לבטא את הטרואר שלהם. ואת זה בעשרים שנים האחרונות מוצאים בכל מקום בעולם, כולל באוסטרליה, קליפורניה וניו זילנד.       

האם דרום אפריקה היא קטנה או גדולה?

מצד אחד זו הארץ השמינית בגודלה בייצור יין בעולם עם למעלה ממיליארד בקבוקי יין בשנה, אך עם 90,000 הקטאר (900 אלף דונם) של כרמים היא אפילו קטנה יותר מאזור בורדו שבצרפת.

יבשת שחורה – זנים לבנים

דרום אפריקה מייצרת כיום 55% יין לבן 45% יין אדום, ואם לא די בכך הרי ששלושת הזנים הנטועים ביותר הם לבנים, שנין בלאן עם 18.8% מסך הכרמים (כמעט חמישית) אחריו קולומברד עם 11.1% ובמקום השלישי סוביניון בלאן 11%. רק אחר כך מופיעים שני הזנים האדומים החשובים בארץ – קברנה סוביניון עם 10.8% וסירה עם 10.2%. ואם חשבתם לעצמכם ומה עם פינוטאז׳, הזן המפורסם ביותר, ובכן, רק 7.4% מכרמי הארץ נטועים ב״זן הדגל״ ועם השנים נראה שהזן ממשיך להיות שנוי במחלוקת, בין מגדלים שמאמינים שזה הבידול שדרום אפריקה צריכה מבחינת פוזיציה שיווקית לבין מגדלים שטוענים שהזן פשוט אינו איכותי מספיק ושעדיף להצטיין בזן ידוע ומוכח, גם אם אינו אנדמי לארץ, מאשר לנסות לקחת סוסיתא ולעשות אותה קבריולה.  

יינות זניים הופכים אט אט ליינות אזוריים

דרום אפריקה של העשור האחרון מציגה מהפכה לא קטנה בחיפוש הביטוי האזורי והמקומי על חשבון הביטויים הזניים. עליית ערך הטרואר מייצגת את הרוח החדשה הנושבת, אשר הגיעה ברובה מאזור הסוורטלאנד, עם כורמים ייננים (ויניירונים אם תרשו לי) חשובים כמו אבן סיידי, אדי באדנהורסט, כריס אלהייט או יוהאן ריינקה מסטלנבוש.

אם פעם דיברו על יין מסטלנבוש, הרי שהיום כבר ישאל חובב היין המנוסה, מאיזה תת-אזור בסטלנבוש שכן זהו אזור עצום. הדבר הוביל לחיזוק מעמדם של הווארד (ward). אזורי היין המסמנים את הטרוארים הספציפיים יותר שמצאים בכל מחוז ומחוז. אז כיום ניתן למצוא בסטלנבוש את הווארדים בהם יש יינות לבנים נהדרים כמו גבעות פולקאדראיי, או בוטלארי או לחילופין האזור הקלאסי ליינות אדומים ובמיוחד קברנה סוביניון כמו סימונסברג-סטלנבוש.

כנ״ל אם פעם הסתפקו בדיבור על יינות סוורטלאנד, הרי שכיום מדברים יותר ויותר על פאארדברג או על ריביקסברג ופורסליינברג ולא רק על ׳האדמה השחורה׳ כפי שמרמז שם האזור ׳סוורטלאנד׳. ואפילו ה׳ווארד׳ החדש והקר של אזור הדרום על האוקיינוס המל-אן-אארדה חולק לאחרונה לשלושה ווארדים שונים.

הקרקעות העתיקות בעולם

אם פעם תוויות היין היו עסוקות בדברי הלל ושבח לחביות העץ וכתרו כתרים למשך הזמן שהיין המסכן נכלא בהן, הרי שכיום הייננים מדברים יותר ויותר על הקרקע עליה גדל הכרם. מולינה (Mullineux) היו הראשונים להוציא סדרת יינות שנין כאשר כל יין מציין בגאון ובאותיות קידוש לבנה על תווית הקדמית את מסלע הכרם היחידני Granite, Quartz, Iron . ריצ׳ארד קרשאו MW באזור אלג׳ין המשיך בכך, בעוד האחרים רק מציינים את הגיאולוגיה בתוויות האחוריות.

אך בניגוד לאזורים רבים בעולם בהם הקרקע הומוגנית וחסרת ייחוד, הרי שבדרום אפריקה רוב כרמי הארץ גדלים על גושי סלעים פרה-קאמבריים העתיקים ביותר בעולם. כך שיש בכל זאת היגיון בהדגשת סלעי הגרניט של הפאארדברג או הצפחה של מאלמסברי או של גרונלנד מאונטיין שבאזור אלג׳ין. כי זה לא רק מרקטינג אלא באמת מאפיין חשוב של הטרואר, לא פחות חשוב מן הקימרידג׳יין של שאבלי, הצפחה של המוזל, או הבזלת של סנטוריני.        

התאמת זנים לאזורים

אם פעם נהגו לנטוע זני בורדו ברוב אזורי דרום אפריקה, הרי שעם ההתרחבות בסוורטלאנד החם יחסית שבצפון, או בכל החלק הדרומי הקר אל מול האוקיינוס האטלנטי, הנטיעות נעשו יותר ויותר בהתאמה לתנאי הטרואר של המקום; לאקלים ולקרקע, ולא לפי השוק כפי שבדרך כלל היו השיקולים. היום אפשר לחלק את האזורים כך (1) הדרום, שלושת אזורי המל-אן-אארדה שבמחוז ווקר ביי בו תמצאו בעיקר את זני בורגון עם פינו נואר ושרדונה חדים, מינרליים וסופר מדויקים. (2) הסוורטלאנד היה ונותר אזור המשלב כרמים ותיקים של שנין בלאן, עם הזנים הטיפוסיים של עמק הרון, כמו סירה, גרנאש, סנסו וכמה זנים נדירים כמו אסירטיקו, פאלומינו, ורדליו ואפילו טינטה בארוקה. (3) סטלנבוש שם תמצאו את את רוב היינות הקלאסיים ׳בורדו-סטייל׳ מחד, אך יחד איתם סוביניון בלאן נהדר ושנין בלאן, וזאת בעיקר בחלקים המערביים שלו.   

OPV ושימור מורשת הכרמים העתיקים

אחד המיזמים היפים שנוצרו הוא ה- OPV – Old Vine Project, אגודה שנוסדה ב-2016 שמטרתה לתעד, לשקם, ולעודד טיפוח הכרמים ההיסטוריים של דרום אפריקה. אל האגודה הצטרפו למעשה כל מגדלי ויינני העל של דרום אפריקה וכך נרשמו מעל 40,000 דונם של כרמים בני מעל ל-35 שנה, מחציתם שנין בלאן. היוזמה וניהול הפרויקט המורכב נעשה על ידי רוזה קרוגר אשר זכתה לפני כמה חודשים להיכנס להיכל התהילה של מגזין דקנטר הבריטי. כרם ה- t’voetpad הוא עדיין הוותיק ביותר עם נטיעת פילד בלנד כבר ב-1887. מעניין שרוב הכרמים הוותיקים שנותרו היו אלו שהתאימו לזיקוק לברנדי ולא לעשיית יין – זנים כמו שנין בלאן, קולומברד, פאלומינו וסמיון. באדומים היו אלו בעיקר סנסו ופינוטאז׳ בגלל היכולת שלהם לשמור על יבולים גבוהים. כך שבאופן אירוני, המורשת המדהימה של קרוב ל-20,000 דונם של שנין בלאן ותיק התחיל דווקא בגלל הצטיינותו בייצור ברנדי… אבל אומרים שמתוך שלא לשמה בא לשמה, אזי שכיום דרום אפריקה מייצרת כמה מיינות השנין הנפלאים בעולם אחרי עמק הלואר.

אדומים נעשים יותר מעודנים וקלילים

אחת המגמות העולמיות המשמחות של השנים האחרונות לא פסחה על דרום אפריקה והיא מייצרת היום מגוון רחב יותר של יינות אדומים קלילים, עדינים ואלגנטיים. הדבר מתאפשר גם בזכות הרחבת נטיעות לאזורים הקרים יותר של הארץ במיוחד מול האוקיינוס האטלנטי (המל-אן-אארדה, ווקר ביי, אלג׳ין), או בהרים גבוהים יותר (סרס פלאטו, סדרברג) אך גם בגין שינוי תפישה לגבי מועד הבציר, עם חיפוש דרכים להגיע להבשלה פנולית גם בבריקס נמוך יותר. אך גם העשייה הייננית חיפשה עידון, עם שימוש גובר בתסיסה באשכולות שלמים, דבר שכאשר הוא עשוי כהלכה, משווה ליינות מרקם דקיק יותר ומפחית את האלכוהול הסופי ביין. לכך יש להוסיף כמובן, את הצמצום, ביקבים רבים יותר ויותר של שימוש בטכניקות מיצוי ואת ההקטנה של מרכיב העץ החדש ביין, תוך מעבר למכלי עץ גדולים (פודרים) ישנים והרחבת מנעד היינות השוהה במכלי בטון בלבד. הדבר שם כמה מיינות דרום אפריקה בשנים האחרונות בין היינות המעודנים והמדויקים שנעשים אי שם בעולם.    

אזורי היין החשובים על קצה המזלג 

קונסטנטיה

בראשית, תיירות והיין של נפוליאון

זהו האזור ההיסטורי הקדמון ביותר, בפרברים הדרומיים של קייפטאון.

כאן ניטעו הכרמים הראשונים בדרום אפריקה, וכאן נעשה יין וין דה קונסטאנס – יין הקינוח ההיסטורי של דרום אפריקה ועד היום היין המפורסם ביותר שלה, היין שהיה מבוקש בין גדולי אירופה והלקוח המפורסם ביותר שלו היה לא אחר מאשר נפוליאון בונפרטה. 

כיום האזור ידוע דווקא בגין יינות הסוביניון בלאן שלו, יותר מאשר בשביל יינות הקינוח. היות שהאזור כל כך ציורי וכל כך קרוב לקייפ טאון, במשך שנים יקבים רבים התמקדו בעיקר בתיירות יין ופחות בשיפור וטיפוח הטרואר, אבל בשנים האחרונות, אחרי שנים של יינות רבים חסרי השראה, האזור מתחיל להתעורר ולחפש דרכים לבטא טרואר ולא רק לעשות יינות ארומטיים.

בנוסף להיותם אזור יפהפה מבחינה גיאוגרפית, הכרמים ממוקמים באופן אידיאלי על מורדות קונסטנטיה-ברג דרומית להר השולחן הציורי והאייקוני של קייפ טאון.

כמה יקבים חשובים: קליין קונסטנטיה וחרוט קונסטנטיה  

סטלנבוש

הקלאסיקה המקומית – הטוסקנה או הבורדו של דרום אפריקה

חצי שעה מזרחית לקייפטאון, זהו אזור היין המפורסם בדרום אפריקה, והוא ביתם של רוב האחוזות ההיסטוריות במדינה.

העיירה נשלטת על ידי האוניברסיטה, אך למרות גודלה הגדול יחסית יש בה תחושה די נינוחה.

מהכרמים המוקפים בהרים יש נופים מקסימים וזוהי דרך היין הקלאסית לתיירי יין.

ישנם מספר תת אזורים שונים, והגיאולוגיה כאן מורכבת למדי.

באופן פשטני, הקרקעות הגרניטיות במזרח מתאימות לייצור יינות אדומים משובחים, ואילו קרקע אבן החול במערב טובה יותר ללבנים.

כמה יקבים חשובים: ורחלחן, ביירסקלוף, קאנונקופ, ריינקה, רוסט אן ורדה

סוורטלאנד

מהפכת הויניירונים, הגפנים הבוגרות ויינות של מקום

אזור היין הגדול והמתחדש שעה וקצת צפונית לקייפטאון, אשר משמש עדיין ברובו לגידול חיטה. אך באזורים הקרובים להרים ובמיוחד הפאארדברג גדלים כמה מהכרמים המפורסמים והמבוקשים ביותר בדרום אפריקה כולה. הקואופרטיבים אמנם עדיין שולטים מבחינת כמות, אבל בסוורטלאנד נמצא הכוח היצירתי והדינמי ביותר בדרום אפריקה כולה. עם דמויות כמו אבן סיידי או אדי באדנהורסט אתם ממש וכמה מהכרמים העתיקים ביותר זוהי פניה החדשות של דרום אפריקה.  

כמה יקבים חשובים: אבן סיידי, באדנהורסט, אלהייט, מולינה, דונובן ראל, דוד ונאדיה, ת׳ורן אנד דותרס.

האזורים הקרים יותר, יינות אלגנטיים, פינו נואר ושרדונה

ווקר ביי, המל-אן-אארדה

האקלים הקריר ביותר על whale bay דרומית לקייפטאון. אזור עולה במיוחד ליינות חדים של פינו נואר שרדונה. האזורים החשובים ביותר-  המל-אן-אארדה, הרמאנוס,

כמה מהיקבים החשובים: המילטון ראסל, קריסטלום, אטראקסיה, אלהייט.

אלג׳ין

אקלים קריר, אזור חדש יחסית, מזרחית לסטלנבוש. בגלל הגובה, האזור בדרך כלל קריר ב-5-8 מעלות מאזורי היין הידועים. כאן מייצרים יינות פינו נואר ושרדונה חדים ואלגנטיים.

כמה מהיקבים החשובים: פול קלובר, איונה, ריצ׳ארד קרשאו

פרנצ’הוק

הלב הקולינרי של דרום אפריקה

כשמו ׳הרובע הצרפתי׳ זה האזור בו השתכנו המהגרים ההוגנוטים הצרפתים כשהגיעו לכאן במאה ה-17. זהו אזור יפהפה, דרמטי, קטן אמנם אך משמעותי ואיכותי מאד, בעל אקלים יבשתי יותר השוכן ממזרח לסטלנבוש. מוקף בהרי הדראקנשטיין המפחידים, יש בו מגוון רחב של קרקעות ולמרות שהאזור חם יותר מסטלנבוש, כמות המשקעים גבוהה יותר ומאפשרת ייצור של יינות נפלאים.

האזור שופע מסעדות טובות כך שזוהי ללא ספק בירת הגורמה של דרכי היין.

כמה יקבים חשובים: בוקנהאוטסקלוף, לורמארין, שאמוני

פארל

גוש אדיר של צפחה וגרניט עתיר כרמים, צפונית לסטלנבוש בואך לכיוון הסוורטלאנד. באופן מסורתי אזור יין לבן, אבל עם האקלים הים תיכוני שלו, האזור מתמקד כעת יותר ביינות אדומים. האזור חם יותר מסטלנבוש, כך שהיינות הטובים ביותר מגיעים מהכרמים הגבוהים יותר.

כמה יקבים חשובים: פיירויו, נדרבורג