אם אתם עדיין תקועים על סוביניון בלאן, והשמות פורמינט, קאריקנטה וגרונר ולטלינר נשמעים לכם כמו קללות, הכתבה הזו נועדה בשבילכם. שישה זנים לבנים שתרצו לנסות עד סוף שנת 2024

המשותף לכל הזנים הנזכרים בהמשך הוא שהם מזוהים עם אזור מסויים, שם גידלו אותם במשך עשרות ומאות שנים. זה אומר שהיינות המיוצרים מזני הענבים האלה הם חלק מהמסורת באותו אזור, הם מתאימים למטבח המקומי, האנשים שנולדו וגדלו שם מכירים את הזנים האלה מילדות, ושתו יינות שנעשו מהם לפני שטעמו כל יין אחר. כמובן שאלה זנים שגדלים גם במקומות אחרים, אבל יינות מגפנים בוגרות, למשל, אפשר להשיג רק במקומות בהם הזן גדל עשרות שנים. כדאי להתוודע לזנים האלה. את כולם אפשר להשיג בארץ (גם אם את חלקם צריך קצת לחפש). אולי זו תהיה תחילתה של ידידות מופלאה?

פורמינט– Furmint מזוהה עם הונגריה, ובעיקר עם אזור טוקאי. האגדה מספרת שלפני כחמש מאות שנה אנשי הכפר טוקאי שלמרגלות הקרפטים נאלצו לברוח מהצבא העותומני הפולש והשאירו הכל מאחור, כולל את ענבי הפורמינט שלא נבצרו. רק הכומר של הכפר נשאר מאחור והסתתר במרתף. עד שהגיח הכומר ממחבואו הענבים הצטמקו על הגפנים. בלית ברירה הוא הכין יין ממה שהצליח למצוא, וגילה שקיבל נקטר מתוק ועשיר. עד היום גדלים בטוקאי ענבי פורמינט, מהם מייצרים יינות בוטריטיס מתוקים מהנפלאים בעולם, עם יכולת התיישנות של עשורים רבים.

הענבים מבשילים מאוחר ולאט, כך שיש להם זמן לפתח ריכוז, מורכבות וטעמים, והם שומרים על חמיצות נפלאה גם ברמת הבשלה גבוהה. אלה בדיוק התכונות שהופכות את הפורמינט למתאים ליין יבש מקסים. פורמינט יבש זני מציג עושר ארומטי של תפוחים, חבושים, אגסים, לימון וקליפת לימון, משמשים ועשבים ירוקים קרירים. אלו מהם שגדלו על קרקעות וולקניות מביאים איתם ניחוחות מעושנים ומינרלים, וחלקם עוברים יישון בחביות עץ (הונגריות) מה שמוסיף להם גוף, מרקם ורבדים נוספים של ארומות.

דרך אגב, בהונגריה מייצרים גם בלנדים של פורמינט יבש עם זנים לבנים מקומיים אחרים, וגם ליינות האלה נחמד להתוודע.

נאשטה–  Nascetta יינות ברולו (רגע, תכף מגיע נאשטה) הם מהיוקרתיים והמבוקשים בעולם, ואזור ברולו מלא בתיירים חובבי יין ומוכווני-מטרה, שלא הגיעו עד לשם כדי להתעניין בזנים לבנים מקומיים. אפשר להבין למה באזור התרכזו בגידול ענבי נביולו והנאשטה (הנה הוא), העינב הלבן שגדל באזור מזה מאות שנים, הגיע לסף הכחדה.

אבל ענבי הנאשטה זכו לתחייה מחודשת, והעובדה שבלב אחד מאזורי היין הנחשקים בעולם יש אנשים שמקצים שטח כרמים דווקא לנאשטה- אומרת משהו. ואכן, העינב שלפעמים מוכר בשמו העתיק אנשטה, מפיק יינות ארומטיים, עם ניחוחות של פירות בשלים, לפעמים טרופיים, פרחים לבנים ודבש. חלק מהם מפתחים תוך 3-4 שנים פרופיל ארומטי שמזכיר ריזלינג, כולל הפטרוליות.

אליגוטה- Aligote מי שחושב על יין לבן בבורגון חושב על שרדונה. האליגוטה נמצא הרבה  מאחוריו במקום השני (והאחרון). אבל לאליגוטה בהחלט יש מה להציע, והכוונה לא רק למחיר הרבה יותר מתקבל על הדעת מאשר לשרדונה של בורגון. בידיים הנכונות הוא מפיק יין עם פרחוניות נעימה, מינרליות, חמיצות טובה וארומות הדרים.

קריקנטה–Carriante ענבי הקריקנטה של סיציליה הם מרכיב חובה, לפי חוקי האזור, בבלנדים הלבנים של הר אתנה. את הקריקנטה המיועד ליין זני נמצא הרבה פעמים נטוע באזורים הגבוהים יותר של ההר, במקום בו קר יותר, וענבי נרלו מסקלזה האדומים מתקשים להבשיל. הזן הוא במיטבו בכרמים שפונים לדרום או לדרום מזרח, שם הוא נהנה  מהשמש החמימה של הצהריים. לקריקנטה יש חמיצות חדה אופיינית, ולכן מגדלים משתדלים לקטוף אותו מאוחר ככל שניתן בסתיו, כדי שיצבור קצת יותר סוכר, ולפעמים משתמשים בתסיסה מלולקטית כדי לרכך קצת את החמיצות החדה, וכך מתווספים ליין טעמי חמאה רכים וגוף מלא יותר. לזן יש טעמים של תפוח, אפרסק והדרים, אניסיות עדינה, ונטייה מאוד בולטת למליחות ולמינרליות. ליינות מענבי קריקנטה יש פוטנציאל יישון- הגיל מרכך ומעגל את הטעמים ומוסיף לו פטרוליות, דבשיות ומורכבות.

 מוסקדה-Muscadet  למעשה מוסקדה הוא שם היין, שנעשה מהעינב עם השם המקסים מלון דה בורגון, אבל העינב נהיה כל כך מזוהה עם היין שגם הוא מכונה מוסקדה. היין מיוצר במערב הלואר, בסביבות העיר נאנט, והוא לא מאוד ארומטי, מה שמשאיר הרבה מקום לטכניקות יינניות שיטביעו בו חותם.

ההשהייה על השמרים לוקחת חלק מאוד נכבד בעיצוב האופי של יין המוסקדה. לפי הסיפור (תמיד יש סיפור) הייננים נהגו לשים בצד חבית של יין שסיים את התסיסה כדי לשמור אותו לאירוע מיוחד. הרבה פעמים האירוע היה חתונה, כך שהחבית שנשמרה בצד קיבלה את השם “חבית ירח דבש”. לבסוף הבינו הייננים שהסיבה שהיין בחבית ירח הדבש טעים יותר היא לא רק בזכות העובדה שהוא נשתה באירוע משמח, אלא בזכות החודשים של ההשהייה על השמרים שהחבית שנשמרה בצד קיבלה. כך היין קיבל תוספת טעמים של מאפה, ומרקם קרמי. יינות מוסקדה הם יינות יבשים קלים ומרעננים, עם פרופיל ארומטי הדרי ונגיעה של מליחות.

גרונר ולטלינר- Gruner Veltliner הזן הנטוע ביותר באוסטריה. ענבי הגרונר ולטלינר מגיעים להבשלה גם בתנאי קרקע ואקלים קשוחים. באוסטריה מולדתו מייצרים ממנו יינות בטווח מאוד רחב של סגנונות, שלא כולם מוצאים את דרכם אל שווקים מחוץ לאוסטריה, אבל הסגנון שעשה לגרונר ולטלינר שם עולמי הוא יין יבש, עשיר ומעודן, שמשלב בין פירותיות לירקרקות עשבונית, עם עקיצה של פלפל לבן שהפכה לסימן המזהה שלו.