איך משלחת לקוטב הצפוני מוצאת את עצמה באנטארקטיקה? מה הקשר בין מדענים צרפתים מתחילת המאה העשרים, לבין אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית? ואיך כל זה קשור לשמפניה ורודה?

“גטקעס ארזת, יקירי”?

“נו, בוודאי, יקירתי, מי נוסע  לאנטארקטיקה ולא לוקח איתו גטקעס? יש גטקעס”.

“וגרביים? הרבה, שיהיו להחלפה”!

“נו, כן, מון שרי, זו משלחת לאנטארקטיקה, ברור שיש גרביים”.

“ואת השמפניה שאתה אוהב? ואת הכוסות הטובות? ושולחן מתקפל, כסאות נצרים, והכובע שאמא שלי נתנה לך במתנה ליום הבסטיליה? מה זאת אומרת אתה לא יודע איפה שמת אותו”?

הספינה Français יועדה להפליג לקוטב הצפוני אבל ברגע האחרון התבקשו אנשי המשלחת לנסוע דרומה, לאנטארקטיקה, כדי לחפש משלחת שבדית שהקשר איתה נותק. ב- 1903 יצאה הספינה מנמל לה-האבר, ולאחר עצירה קטנה באי מדיירה, כדי להוריד את הקצין הראשי שלא עמד בגעגועים לארוסתו, המשיכה במסלולה המתוכנן. הספינה הגיעה ליעדה בינואר 1904, כלומר בשיא הקיץ באנטארקטיקה, ועד שהגיע החורף ואיתו לא מעט תלאות נהנו האנשים מהקצבה יומית של יין, והעבירו את זמנם בנעימים במשחקי שחמט ובקריאה חוזרת ונשנית של עיתונים ישנים שהעלו איתם לספינה.

בתמונה מצולמים ארנסט גורדון (Ernest Gourdon), גיאולוג, ופול פלנו (Paul Pleneau), צלם המשלחת (“כפפות! היית צריכה להזכיר לי לארוז כפפות”!) כשהם נהנים משמפניה וורודה- Mumm Cordon Rouge, שעשתה איתם את הדרך הארוכה. אנשי היקב שייצר את השמפניה, בית השמפניה G.H Mumm  (היקבים בשמפיין מכונים “בתים”) מנצלים את התמונה לצורך יחסי הציבור שלהם, ואף ערכו אותה כך שעל הבקבוק מוצגת תווית עדכנית.

יש משהו נוגע ללב בתמונה הזו, של אנשים שיצאו אל הלא-נודע ולקחו איתם קצת ניחוח של בית, ויצרו לעצמם טקסים קטנים של יומיום שייצגו עבורם את התרבות והאנשים שהשאירו מאחור. האנשים ב Maison Mumm הסתכלו, בהשראת התמונה והסיפור מאחוריה, אל האופקים החדשים שעומדים בפני מגלי הארצות של המילניום השלישי, והחליטו ליצור שמפניה שתוכל לנסוע לחלל.

הפיתוח של Mumm Cordon Rouge Stellar, השמפניה שתיסע לחלל, החל בשנת 2017 וארך חמש שנים, ונעשה בשיתוף סוכנות החלל הצרפתית. האתגרים שעמדו בפני המפתחים היו רבים. ראשית, כלי הקיבול עצמו. אף אחד לא התכוון להעלות לחללית בקבוק זכוכית שמכיל נוזל מבעבע בלחץ של 5-6 אטמוספירות; שנית, היה צורך לפתח שמפניה עם טעמים וארומות חזקים מהמקובל, כדי לפצות על הירידה בחוש הטעם והריח של נוסעי-חלל; וכמובן, נשאלו שאלות לגבי כל מה שהופך שמפניה לשמפניה- האם יהיו בה בועות? האם יהיה אפשר למזוג אותה לכוס? האם הקצף העדין יישמר?

בעוד המפתחים עוסקים במחקר ופיתוח, אנשי היין ייצרו יין. השמפניה נעשתה בעיקר מענבי פינו נואר, שנבצרו ב- 2016. אל היין שנוצר ערבבו יינות שיוצרו ב- Mumm  בחמש השנים שקדמו לאותו בציר, ובכך הפכו את השמפניה ל- NV, או: Non Vintage, קרי שמפניה שאי אפשר לסמן אותה כאחת שיוצרה בשנת בציר מסוימת. התסיסה השנייה נעשתה בבקבוק, ואז הושארה בו השמפניה להבגרה במשך חמש שנים, במהלכן שהתה עם שמרים שסיימו את תפקידם בתהליך התסיסה, אבל נועדו להעניק גוף ומורכבות ולהעמיק טעמים. אחרי שהוצאו השמרים בפעולה שנקראת דיסגורג’מנט הושלם הנפח שחסר בבקבוק בנוזל שנקרא ליקר דה דוזאז’ שבמקרה הזה היה יין שעבר הבגרה בחביות עץ.

Mumm Cordon Rouge Stellar הושקה בטקס רב רושם במצפה הכוכבים בפריז. מי שנכח בטקס וטעם אותה סיפר על שמפניה שנאמנה לסגנון הבית, אבל מציגה חמיצות בולטת במיוחד לצד יתר פירותיות ותיבול בהשוואה לשמפניה “רגילה”.

השמפניה מתוכננת להשלח לתחנת החלל הבינלאומית בשנת 2024. הבקבוק, המכיל כמות אישית של חצי כוס, עשוי מאלומיניום מחוזק ומצויד במנגנון סגירה מפלדת אל-חלד. מי שיפתח את הבקבוק בתנאי אפס כבידה יגלה-לחדוותו או לצערו- שהשמפניה לא יוצאת מהבקבוק כנוזל אלא כעננת קצף, וככה אמורים לצרוך אותה.

ולמי שדאג- למשלחת השבדית ולאנשיה שלום. הם החלו את דרכם הארוכה חזרה הביתה עוד לפני שה- Français הגיעה לאנטארקטיקה.