היין עשוי מערוב של יותר מ-20 זנים אדומים ולבנים המעורבים יחד. בשנת 1875 כתב ויסקונטה דה וילה מאיור כתב את הדברים הבאים ״אין לי ספק שכשנוטעים זנים אדומים כדי לייצר יין אדום משובח, חייבים לדאוג לנטוע גם חלק קטן של בערך 10% של זנים לבנים עדינים. זה יגרום לכך שהיין האדום יהיה ללא ספק משובח יותר מיינות העשויים עם זנים אדומים בלבד״

וכך אפשר למצוא עד היום כרמים רבים בהם מעורבים זנים לבנים ואדומים. הכרם ליין הזה נטוע ברובו זנים אדומים אך יש בו כדי 10-15% זנים לבנים העוזרים להפוך אותו ליין אדום אלגנטי ומרגש ממש וזאת מהאזור הגבוה תחת האות F, שנחשב תמיד ללא טוב מספיק עבור יצירת יינות פורט, כי לא היו בו הריכוז הנדרש כדי לעשות פורט כהלכתו. לשמחתנו, מהפכת היינו היבשים של אזור הדואורו הביאו לרנסנס של ממש באזור האות F גם עם יינות לבנים מרגשים וגם עם יינות אדומים אלגנטיים, מלאי חן וטקסטורת משי. כדי להתריס, אנטוניו בחר לקרוא לסדרה שלו לטרה אף (letra F) כדי להראות איזו איכות אפשר להפיק גם באזורים שתמיד נחשבו נחותים.