קלאודיו קווארטה הוא מיקרוביולוג וגנטיקאי שעסק במחקר ולאחר מכן עבד בחברות טכנולוגיה מדעית. לאורך חייו המקצועיים קינן בו חלום הקשור לתחום קרוב, אפילו משיק, אך אחר מעיסוקו: להיות יינן-כורם. בשנת 2005 הוא החל בדרך להפיכת החלום למציאות והקים יקב באזור קמפניה, בסמוך לנאפולי ולהר הגעש וזוב, ממנו מגיע היין שלפניכם. בנוסף לכך, הקים קלאודיו שני יקבים בפוליה, אזור יין שממוקם בצדו השני של המגף האיטלקי, ממש לאורך העקב וגיד אכילס.
הבחירה באזור הדרומי הפחות נחשק ומפותח לא הייתה מקרית. באותו מלבן ארוך ששוכן לחוף הים האדריאטי, שחלקו נושק כחצי אי גם לים האיוני, התקיימה מסורת יין יפה, כזו שקלאודיו הרגיש חדור שליחות לשמר. במקביל לערך השימור, שאף קלאודיו לתרגם את אותה מורשת לשפה מודרנית, שבאמצעותה ניתן יהיה להגיע לקהלים חדשים שידעו להעריך את הזנים המקומיים ואת פרופיל הטעם הייחודי להם. אלסנדרה, בתו, שהתגייסה להגשמת החלום, לקחה על עצמה להיות המנכ״לית של כל היקבים.
היקב הראשון, טנוטה אמרה, על שם אלת היום היוונית המרה, הוקם בליזאנו, ממש ליד הים. הכרם בן 800 הדונם נטוע על מישור של אדמה אדומה ומשובחת, עשירה בתחמוצות ברזל, תוצאה של בליית סלע גיר בתת הקרקע. מחציתו ניטעה ב-2007, וגדלים בו הזנים המקומיים פרימיטיבו, נגרואמרו ופיאנו, וכן הבין לאומיים סירה, מרלו, קברנה סוביניון ושרדונה. בשיתוף עם אוניברסיטת מילאנו מתבצע באחת החלקות ניסוי בשונות ביולוגית, במסגרתו ניטעו חמש-מאות זנים שעמידותם בתנאי בצורת נמדדת על מנת לחקור את השפעת שינויי האקלים. ליקב עצמו מרתף תת- קרקעי בן 3 קומות והקרירות בו נשמרת בעיקר על ידי האדמה סביבו.
היקב השני, קנטינה מורוס, הוקם בסליצ׳ה סלנטינו. זהו היקב הקטן ביותר, רק 6000 בקבוקים זהים מיוצרים בו, ומקורם בכרם בן 10 דונם של גפנים בוגרות, בנות יותר מ-60 שנה, של זני נגרואמארו ומלבזיה נרה. למרות מידותיו הקטנות של היקב, הוא משמש כאבן שואבת לקהילה המקומית וכמרכז קהילתי בו מתארחות תערוכות והופעות מוצעות ללא עלות. אך היקב החשוב יותר הוא קנטינה סנפאולו, שהוקם בקמפניה, שם מייצר היקב את יין גְּרֶקוֹ דִי טוּפוֹ שלפניכם. אם הגעתם עד לכאן, אתם בטח שואלים את עצמכם איך הגיע יקב מקמפניה, ללא כל שורשים יהודיים, לייצר יין כשר? ובכן, הסיפור פשוט: ישנה חבורה של שוחרי יין אמריקאיים שומרי כשרות, ממוצא איטלקי, אשר נוהגים לתור את איטליה ולהציע ליקבים שמוצאים חן בעיניהם להפיק יין בגרסה כשרה, אשר אותו הם משנעים אחר-כך לארה"ב באמצעות יבואן מקומי. למרבה השמחה, חלק מהיין הזה מוצא את דרכו גם לישראל, בזכות יבואן צעיר ונמרץ, שמואל גוטליב, הבעלים של חברת גשם ספיריטס שאנחנו מאד אוהבים כי הוא תר אחרי אזורים מעניינים ויצרנים קטנים ומאפשר לקהל צמא לגלות דברים מיוחדים מחוץ לקופסא הכשרה הסטנדרטית.