טיפוח הגפנים והכבוד לטרוארים של שאסאן-מונרשה וסנט אובן היו חלק מה-DNA של משפחת פִּיּוֹ מאז שז'אן-בטיסט פיו החליט בסוף המאה ה -19 להפסיק לייצר חביות ולהתמסר באופן מלא לטיפוח הכרמים ולייצור יין. אך היה זה רק בסוף שנות השישים שהיקב נכנס לעידן חדש עם הגעתו של פול פִּיּוֹ, אשר הגדיל משמעותית את כרמי המשפחה ברוכשו כמה מחלקות ה׳פרמייה קרו׳ הטובות ביותר, במיוחד בחלקים הגבוהים של אזור ה׳גראנד מונטאן׳ של שאסאן-מונרשה, וכמה חלקות גבוהות בכפר סן-אובן. כיום, עם 130 דונם של כרמים משובחים, קבע היקב את מקומו בפסגת שני הכפרים.
אולם, הקפיצה המשמעותית באיכות היין הגיעה בשנת 2004, עת נטלו ילדיו של פול, תיירי וקריסטל, את המושכות של הדומיין המשפחתי. כשהם בשנות השלושים לחייהם, תיירי הוא שאמון על ייצור היין ועל העבודה ביקב בעוד קריסטל אחראית על מלאכות הכורמות והמסחר, וביחד הם ממשיכים להראות את הגדולה הזו של הדור הצעיר של בורגון. חרוצים, מכבדים את הגפנים ואת הסביבה, פתוחים עד כדי כך שהם תמיד מסוגלים להטיל ספק בעצמם בכדי לשכלל ולזקק את סגנון היינות שלהם, כך שיצליחו לחשוף את הטרואר שלהם באותנטיות הגדולה ביותר.
תיירי פִּיּוֹ הוא באמת יחיד במינו. כ-ויניירון (מונח צרפת שמתאר יצרן יין שאחראי על התהליך ההפקה מתחילתו בכרם ועד סופו בבקבוק) במלוא מובן המילה, הוא לא היסס להרחיק עד ארצות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה כדי לעבוד ולפתח את עצמו, ולו רק כדי להבין טוב יותר עד כמה החלקות של שאסאן-מונרשה וסנט אובן ״בורכו על ידי האל". הסגנון שמאפיין אותו שואף לאיזון בין ריכוז לאנרגיה, באופן מונחה על ידי האובססיה לבשלות נכונה של הענב, דיוק של יישון עדין ושימוש מינורי בחביות חדשות. האידיאל, על פיו, הוא להדגיש את העוצמה הארומטית ואת החדות הטבעית של היין, זאת מבלי להתפשר על טוהר הביטוי של הזהות המינרלית של כל חלקה. בכרם, הדגש הוא על עבודת אדמה עם חריש על מנת לסייע להתפתחותה של מערכת שורשים עמוקה, גידול זהיר וקפדני ללא שימוש בקוטלי עשבים ושליטה ביבול כדי לחשוף בצורה המיטבית את הזהות של כל חלקה. הייננות מתבססת על עקרונות של התערבות מינימלית, קרי שימוש בשמרי בר לתסיסה והתיישנות של 12 עד 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי (כשרק 20% עד 30% מהחביות חדשות), כך שכמעט כל יין שמגיע מהדומיין הזה הוא טהור ותחרתי. שילוב העץ נעשה תמיד באופן מדויק והיינות מתברכים באיזו איכות מלוחה וכמעט פריכה, בעוד רמת ההבשלה נשמרת תמיד ׳אל דנטה׳, כך שאין בה אף פעם שמץ של ירוק מצד אחד או בשלות יתר מהן הצד השני. תזמון, איזון, אלגנטיות, מרקם ואורך – אלו הם קווי המתאר של יינות של פִּיּוֹ.
הדומיין הוא יהלום שלא מפסיק ללטש את עצמו, והיינות מרשימים תמיד בריכוז ובעוצמה, ומציעים אנרגיה וטריות מדהימים. למרות שיינותיו הלבנים הנם כבר מזמן אגדה, היינות האדומים משכנעים באותה מידה, ויש בהם מרכיב מינרלי דק ואלגנטי מאד. אבל הדבר המרשים ביותר ביקב זה איכות "יינות הבסיס", ולמעשה, די שתטעמו את יין האליגוטה של ​​פיו כדי להבין שביקב הזה לא קיים בלקסיקון "יין קטן", שכן מידת הדיוק והאהבה ניתנת לכל חלקה ולכל זן בין אם זה גראן קרו, פרמייה קרו או רק יין ה׳בורגון הלבן׳.