סיפורה של סוזנה באלבו מצליח לשלב באופן כמעט פרדוקסלי מוטיבים של מסורת, שמרנות, דיכוי, תקומה, חדשנות ופריצת דרך. היא נולדה במנדוזה בשנת 1956 להורים שעסקו במכירת מפות שולחן מדלת לדלת. לאחר שבגרה, החליטה להירשם ללימודי פיזיקה גרעינית, תחום שעניין אותה במיוחד, באוניברסיטת ברילוצ'ה הדרומית. המצב הסוציאלי הלא-יציב בארגנטינה, בצירוף העובדה שלא היה נהוג באותה עת שנשים יעזבו את ביתן לצורך לימודים במקום מרוחק, קל וחומר במקצוע שכזה, הביאו את הוריה של סוזנה לאסור עליה לממש את חלומה.
הבחירה השנייה של סוזנה - היא בכל זאת גדלה באזור היין החשוב ביותר של ארגנטינה - הייתה לפנות ללימודי ייננות. בשנת 1981 היא סיימה את לימודיה בהצטיינות והפכה לייננית המדופלמת הראשונה של ארגנטינה. אך על-אף הצטיינותה, היותה אישה לא ממש פתחה לה דלתות בתעשייה. "באותה תקופה אמנם למדתי המון על עבודה במעבדה" היא מספרת, "אבל אהבתי מאוד את העבודה ביקב. רציתי לייצר יין אך בתור אישה קיבלתי הצעות רק לעבודה במעבדות".
כמו בכל סיפור טוב, כאן חל המפנה. ללא כל ניסיון באמתחתה, סוזנה הגישה מועמדות והתקבלה לעבודה ביקב של מישל טורינו בקַפָאיָאטֶה שבצפון ארגנטינה, למרות שלתפקיד נדרשו לפחות שלוש שנות ניסיון ואנגלית ברמת שפת-אם. "היה לי פשוט מזל" היא מודה, "כי למרות שהיה לי רקע אקדמי מרשים לא ידעתי מילה באנגלית". חדורת מוטיבציה, סוזנה עזבה את ביתה והצפינה כמעט 1400 קילומטר ליעדה החדש. תשע שנים משמעותיות היא בילתה בצפון ארגנטינה, במהלכן אף הכירה את בעלה ולשניים נולדו שני ילדים, אנה וחוזה. ברמה המקצועית, למדה סוזנה להכיר את זן הענבים הלבן טורונטס, שגדל היטב באזורים הצפוניים והגבוהים של המדינה, אך במקרים רבים שימש להפקת יינות פשוטים במיוחד. באמצעות לא מעט תשוקה ואמונה, סוזנה הפכה את הטיפול בזן לרמת מומחיות, עד כדי כך שכיום היא מכונה בארגנטינה 'מלכת הטוֹרוֹנְטֶס '.
לאחר שהיקב נמכר, חזרה סוזנה למנדוזה עם חלום להקים יקב משל עצמה. ברשות משפחתה הייתה חלקת כרם שנרכשה עבור אחיה, אך הניסיון של השניים לשתף פעולה כשל וסוזנה נותרה חסרת כל. היא פנתה לתחום של ייעוץ ליקבים וזכתה להצלחה, ואף הוזמנה לייעץ ליקבים מחוץ לארגנטינה, בעיקר באירופה. לאחר מכן זכתה למשרה נחשקת בחברת היין הארגנטינית החשובה קאטנה זאפאטה, אך החלום לייצר יין משל עצמה לא נגוז.
בשנת 1999 החלום החל לקרום עור וגידים כאשר סוזנה ובעלה השני, פדרו, שכרו מבנה וייסדו את יקב דומיניו דל פלאטה, על בסיס 220 דונם שנרכשו על ידם באזור אגרלו. שלוש שנים מאוחר יותר, בעיצומו של המשבר כלכלי חריף במיוחד בארגנטינה, לקחה סוזנה סיכון, עזבה משרה בטוחה בקאטנה והקדישה את זמנה ליקב הפרטי. בזמן הזה, בכסף שחסכה ממכירת היינות מדי בציר, החלה לבנות מבנה יקב משל עצמה.
לאחר גירושיה מפדרו, בשנת ,2012 קנתה סוזנה את חלקו והחברה עברה לשאת את שמה באופן בלעדי. בתקופה זו גם קיבלה חיזוק משמעותי לעסק המשפחתי: בנה, חוזה, סיים לימודי יינות בקליפורניה והצטרף כיינן ליקב ואילו בתה, אנה, הצטרפה כמנהלת עסקית ואדמיניסטרטיבית. לנבחרת המשפחתית הצטרף גם היינן הוותיק והמוערך, אדגרדו דל פופולו, והיום כבר מעסיקה חברת סוזנה באלבו כמאה עובדים שמכסים את המלאכה בכרם, ביקב ובצמד המסעדות של היקב.
עם ארבעה עשורים של ניסיון מאחוריה, הפילוסופיה של סוזנה נותרה פשוטה: "המטרה שלי היא לנטוע את הזן המתאים במקום המתאים" היא מצהירה, "ולייצר יינות כנים, כאלה שיש בהם שקיפות ומבטאים את מקום הגידול שלהם". כדי לעשות כך סוזנה העבירה את כל 570 דונם הכרמים שבידה, שמרוכזים היום ברובם בעמק אוקו, האזור המובחר ביותר היום לקבלת ענבים במנדוזה, למודל של טיפול אורגני. בכלל, היקב מציב היום בראש סדר היום שלו נושאים של קיימות מתוך ראייה עתידית של המקום בו הוא פועל.
סוזנה, שזכתה כמעט בכל פרס אפשרי בעולם היין, פנתה בשנת 2015 לקריירה פוליטית קצרה בת קדנציה אחת בקונגרס הארגנטיני, והיא מכהנת גם כיו"ר ארגון W20 שעוסק בהעצמת נשים. בקיצור, לא רק מלכת הטורונטס, אלא מלכה ארגנטינאית אמיתית.