שצ׳ורק הוא יקב סלובני משפחתי וגברי מאד, בו עובדים כתף אל כתף חמישה נכדים, אב וסב, ממשיכים את מורשת האיכות של אבי הסב והדורות שקדמו לו. למרות התהפוכות והמשברים שהיו כרוכים בהיסטוריית היין של הארץ ההררית והפראית הזו, הם לא התייאשו ומקווים שעכשיו, סופסוף, סלובניה הגיעה לתקופת שגרה מבורכת. לדעתנו, אי אפשר לחשוב על דבר יותר אופטימי מאיש יושב תחת גפנו בארץ שהייתה שסועת קונפליקטים, לכן כשפרי עמלו יוצא לעולם, זוכה לשבחים ומגיע אפילו לפה, לישראל, אנחנו מרימים לו ׳צ׳ירז׳. אז למה שלא תקחו גם לכם כוס, תצטרפו אלינו, ועל הדרך תגלו זנים ייחודיים באזור יין ישן-חדש ועשייה איכותית שעושה לעצמה שם? בסלובניה התבססה תרבות של כורמות כחמש מאות שנים לפני שהאימפריה הרומית הפיצה אותה מכאן אל צרפת ספרד וגרמניה, מדינות היין האיכותי של היום. בימי הביניים, הכנסייה הנוצרית השתלטה באמצעות מנזריה על רוב-רובו של ייצור היין באירופה, וניכסה לעצמה גם את האזור הזה. תחת האימפריה האוסטרו-הונגרית, בחצי השני של המאה ה,19- החלו לצוץ יקבים פרטיים, אולם מספרם הלך והצטמצם ככל שהיא איבדה את אחיזתה, והרעיון של יוגוסלביה הקומוניסטית התפתח. בין מלחמות העולם עלה כוחם של הקואופרטיבים ועד לסופה של מלחמת העולם השנייה הם כבר ריכזו כמעט את כל היבול. השלטון דרש מהחקלאים לכוון לכמויות גדולות בלי לשים לב לאיכות. ואכן, בתקופה זו רמת היין הסלובני הגיעה לתחתית, מקום ממנו ניתן רק לעלות. ב1991- סלובניה הפכה לרפובליקה היוגוסלבית הראשונה שהכריזה עצמאות. במלחמות שפרצו לאחר מכן נפגעו תעשיות רבות וזו של היין בכללן, אלא שלמרות הדעיכה הכללית, תעשיית היין נהנתה מהקרבה למערב, והייתה מהראשונות להשתקם. היום היא מהווה מנוף כלכלי ותיירותי, וגם השוק הבינלאומי מתחיל לגלות בה עניין ובצדק. היין הסלובני מציע תמורה מופלאה ביחס למחירו, ובעולם בו יינות מאזורים ידועים הופכים לבלתי נגישים בעליל נוצר צמא גדול לתגליות מפתיעות כמו זו. תחומה בין איטליה, אוסטריה, הונגריה וקרואטיה, סלובניה נהנית מאקלים קונטיננטלי. הקיץ בה חם והחורף קר, וישנם הפרשי טמפרטורה ניכרים בין היום ללילה, תנאים שמבטיחים הבשלה טובה עם רעננות פרי ותורמים לאיזונו של היין. הטופוגרפיה ההררית מחייבת לא אחת חקלאות על טראסות שמבוצעת ידנית, במסגרתה היבולים הקטנים והאיכותיים מרכזים את תשומת לבו של החקלאי. בסלובניה ישנם 3 אזורי יין עיקריים: פודרבייה מצוי בצפון מזרח, בין הונגריה, אוסטריה וקרואטיה, ומתמחה ביינות לבנים, מבעבעים וקינוח. פוסבייה שבמזרח מתמחה ביין אדום קליל וחמצמץ הקרוי צביצ׳ק. האחרון והחשוב הוא פרימורסקה, אזור יין שסמוך לאיטליה ומושפע ממנה בשפה, בארכיטקטורה, בקולינריה ובסגנון הכורמות, ולכן אין פלא שכאן החלה מהפיכת האיכות של יינות סלובניה. כפי שוודאי ניחשתם, החווה בת 240 הדונם של ארבעת דורות משפחת שצ׳ורק נמצאת בפרימורסקה, בתת-אזור בשם גורישקה, בחלק של הגבעות הקרוב לאיטליה והקרוי ברדה. הכרמים מצויים בחלקות הטובות ביותר של האזור, ונאספו על פני הדורות. ביקב שבכפר פלשיבו המשפחה מייצרת 180,000 בקבוקים בשנה. חלק מהיינות זניים וחלקם הם בלנדים מזנים מקומיים כגון רבולה, שיבי פינו, פיקוליט, גלרה, רפוסק ועוד, וגם מזנים בין לאומיים מוכרים יותר. הייננות מודרנית ועושה שימוש מושכל בנירוסטה, בחביות סלאבוניות גדולות או בעץ אלון כשהם נדרשים, והמטרה היא להדגיש את איכות חומר הגלם. כל היינות מאופיינים ביד רעננה בשילוב עם טקסטורה ניכרת, והמשפחה גאה במיוחד בסדרות הבלנד ׳סטארה בראיידה׳ וכן ביינות ׳אפ׳ ו׳קונטרה׳ המדגישים את הזנים האוטוכתוניים והייחודיים שלהם.