
שארל ז’וגה שינון קלו דו שן ור
Charles Joguet Chinon Clos du Chêne Vert
שארל ז'וגה
290.00ש"ח
קלו דו שֶׁן וֶר הוא כרם אגדי בשינון ואחת ההצלחות הגדולות של היקב לכל אורך שנותיו. הוא ממוקם בעיירה שינון עצמה, באזור ה-Haute Olive, על הגדה הימנית של נהר ה-וְיֶין. המדרון התלול מאוד של החלקה בת 20 הדונם, והכרם נטוע בכיוון דרום-מערבי שלו על טרואר מאוזן ומורכב, המשלב חרסית, חול וגיר באופן המסביר מדוע הוא אחד היינות הוותיקים והידועים ביותר בכל האפלסיון.
הכרם קיבל את שמו מעץ האלון המונומנטלי הגדל בתוכו ממש, והצומח בו למעלה מ-800 שנה אחרי שנשתל על ידי הנזירים של מנזר בורגיי במאה ה-12. היין הזה הוא בנצ׳מארק של האפלסיון אך עם זאת הוא חריג בפורטפוליו של ז׳וגה כי כאמור, רוב כרמי היקב נמצאים דווקא בגדה השמאלית של הנהר. מפנה שמשי וחם זה גורמת לחלקה הזו להיבצר מוקדם יותר מאשר רוב הכרמים האחרים, כבר באמצע ספטמבר, לרוב חודש לפני קלו דה לה דיוטרי. האופי השחור יותר שאנחנו מקבלים בטרואר של קלו דו שֶׁן וֶר, מגיע בגין המפנים הדרומיים השמשיים יותר. יכולת ההתיישנות של היין נפלאה וגם היום היינות של שנות ה-80 וה-90 עדיין במיטבם. זהו יין בעל עושר ארומטי מרהיב, אדמתי, עם פרי שחור, ליקריץ ופירות יער, עם אורך נהדר וסיומת מתובלת אשר חובה לכל חובב יין לטעום לפחות פעם אחת בחיים.
המלצות שתייה
תעודת זהות
על היקב והאזור
שארל ז'וֹגֶה, סטודנט ללימודי אמנות בפריז, קיבל לידיו את החווה החקלאית של הוריו לאחר שאביו נפטר ב-1957. בצער רב, הוא ויתר על המשך לימודי הפיסול והציור שלו וחזר לסַזִּיִּי, כפר ילדותו הקטנטן שנמצא בגדה השמאלית של נהר ה-וְיֶין, יובל של נהר הלואר באזור היין שינון בצרפת.
ז'וֹגֶה החליט להתמקד בגפן היין. הוא עקר את שאר הגידולים שהיו בחווה, נטע במקומם כרמים, ולאחר מכן הקים את היקב שנושא עד היום את שמו. כפי שניתן לצפות מאמן, היה זה הצעד הראשון במסע לחיפוש אופן הביטוי האותנטי שלו בשדה האמנותי החדש הזה שאליו גלגלו אותו החיים.
למזלו הרב של שארל, הוא פגש בז׳אק פְּוִויזֶה, שעבר באותה התקופה לגור בשינון. פְּוִויזֶה, שהקים את ׳המכון הצרפתי לטעם׳, עסק כל חייו במחקר רב-תחומי שקשור ברגישות לטעמים. כהוגה דעות, הוא הירבה לדבר על טרואר ופיתח שיטות חינוך לעוררות חושית שמשמשות עד היום. יחד איתו, יכול היה שארל לחקור את הטרואר המיוחד של הלואר ולנסות ליישם רעיונות יינניים חדשניים לאזור זה, רעיונות שנלקחו מאזור בורגון ונחשבו לפורצי דרך. כך, למשל, ז'וֹגֶה היה היינן הראשון בלואר שהתסיס על פי חלקות, ועשה יינות מכרמים יחידניים ומחלקות נבחרות בתוך הכרם. הוא הפריד את החלקות על פי מרכיב הקרקע שאפיין אותן: חצץ, חרסית או גיר. כדי להיטיב לשקף את אופי החלקות הוא יצר את מכלי הנירוסטה הראשונים בשיתוף עם בית גראן. במכלים אלה יכול היה להגיע ליינות נקיים עם פרי עסיסי ומדויק בתקופה בה יינות הלואר היו כפריים וגסים יחסית. בכרם היה שארל קפדן לא פחות: כדי לשמור על איכות הפרי הוא היה הראשון להנהיג בציר ידני לסלים קטנים במקום למכלים גדולים. התוצאות היו מעולות וחלק מהיינות, בעיקר כאלה שהיטיבו להוכיח יכולת התיישנות יוצאת דופן, זכו למעמד מיתי והפכו לאבן בוחן של יינות שינון.
ב-1985, לאחר 30 שנות קריירה, החליט ז'וֹגֶה לסגור מעגל, ומבלי לנטוש את היין לחזור לאמנות של נעוריו. היות והיה נטול יורשים, הוא מכר 50% מהעסק לז’אק זֶ'נֶה, מנהל הכספים הוותיק שלו, שעל מסירותו ליקב ידע שיוכל לסמוך. תריסר שנים לאחר מכן רכש זֶ'נֶה את היקב כולו.
סביב שנות העברת השליטה ביקב חלה ירידה מסוימת באיכות הענבים ובאיכות היין, וכוכבו של בית ז׳וגה הועם מעט. המורכבות והדיוק נפגעו ובתים אחרים ניצלו זאת וצמצמו את הפער.
ב-2006, בהיותה בת 26, החליטה אן-שרלוט זֶ'נֶה, אשת שיווק צעירה וביתו של ז׳אק זֶ'נֶה, להוביל את הבית ולשקם אותו. ראשית, הפרי. היא העבירה את הכרמים לחקלאות אורגנית ועל מנת לצמצם את היבול ולהעלות את איכותו הנהיגה זמירה מאוחרת, דילול שריגים ודילול פרי. שנית, היא מינתה את היינן הצעיר קווין פונטיין ליינן. השניים, שעובדים נפלא כצוות, מטפלים כיום ב-360 דונם של ענבי קברנה פרנק וב-30 דונם של שנין בלאן, בעיקר על קרקע גיר-טופו שאופיינית לאזור. גילן הממוצע של הגפנים הוא 40 שנה, הבציר הידני נעשה במספר מעברים על כל חלקה כדי להבטיח בשלות אופטימלית ואחידה. עכשיו כבר אפשר לומר, היינות של ז'וֹגֶה חזרו למקום שאליו הם ראויים, בחבורת העילית של יצרני עמק הלואר. התוויות מנציחות את אחת הדמויות ההיסטוריות החשובות של הספרות הצרפתית, ההומניסט הצרפתי והסאטיריקן בן הרנסנס ויליד שינון, פרנסואה ראבלה, שביצירתו המפורסמת "גרגנטואה ופנטגרואל" סיפור את קורותיה של משפחת הענקים הזללנים והשתיינים שנלחמת בכוחות השחור של ימי הביניים. הוא כתר כתרים ושר שירי הלל ליינות הלואר ושינון כבר במאה השש עשרה ונחשב עד היום לאחד מגדולי סופריה. אנחנו בצ'ירז, אוהבים את היקב מאוד וגאים לייבא את יינותיו כעת לישראל וכמובן לחלוק אותם איתכם.
יינות נוספים מהיקב
יינות דומים
Description
אֵאוֹלִית הוא קברנה פרנק נקי ומדויק, כמעט קריסטיליני. ללא עץ, ללא טאנינים, מהוקצע, חד, עם חמיצות גבוהה ושיעור אלכוהול שנע תמיד בין 11.5-12.5% בלבד. הייחודיות הזו נובעת מהטרואר של פוס סש, שילוב יוצא-דופן של אדמה צורית חמה ורוחות קרות עם השפעה אקלימית אוקיאנית, הגורמת להבשלה איטית שמאפשרת לבצור את הענבים בשיאם מבלי שיגיעו לסוכר גבוה. התוצר שמתקבל הוא יין שתי באופן מסוכן, עם מרקם ברזולוציית מיקרון, חלק ונטול חספוס. המשקל שלו מזכיר יותר פינו נואר או סירה מקרוז הרמיטאז׳, אך עדיין אי אפשר לטעות בו, שכן תמצאו כאן את כל גווני הפרי האדום והגוונים הירקרקים הטיפוסיים של הקברנה פרנק. אבל אם תשוו אותו ליינות אדומים אחרים מעמק הלואר, משינון, בורגיי או אפילו לאחיו לכפר, מסומור או סומור שמפיני, תגלו שהיין פשוט בנוי אחרת. ולא, זו לא טכניקה מיוחדת או דרך יישון מתוחכמת, אלא רק ביטויו הייחודי של הטרואר של פוס סש שהנזירים כבר האמינו בו לפני כבר יותר מ-800 שנים. טרואר אותו מכבדים באופן כה מעורר השראה האחים גיום ואדריאן פיר.
