
שארל ז’וגה שינון לה וארן דו גראן קלו
Charles Joguet Chinon Les Varennes du Grand Clos
שארל ז'וגה
349.00ש"ח
הוָארֶן דו גְרָאן קְלו זו החלקה ה”חדשה” ביותר של הדומיין, שנרכשה על ידי שארל ז׳וגה בשנת 1976 והיא ממוקמת ליד מרתף היקב, בחלק הדרומי של האפלסיון Chinon, בגדה השמאלית של נהר ה-וְיֶין במרומי הכפר סאזִּיִי. הכרם יושב ממש מתחת לחלקת ׳קלו דה לה דיוטרי׳ הוותיקה, אך הטרואר של שתי החלקות די דומה, רק עם פחות גיר ומעט יותר חרסית.
יש שמכנים את חלקת ׳לה וארן׳ כ״מיני״ Dioterie la de Clos, וזהו אחד היינות האגדיים של הלואר, עם יכולת התיישנות שהם עד היום דוגמא ומופת, אז מי שיכול לשים ידו על בצירים כמו 89 או 90 יעיד שזהו אחד היינות הקברנה פרנק האציליים ביותר שטעם. עד 2007 חלק מהכרם היה נטוע בגפנים ללא הרכבה על כנות אמריקניות וכך נוצרה מהדורה שאספנים עטו עליה של Pied de Franc שעד היום
היא אחת ההצלחות הגדולות של היקב לכל אורך שנותיו.
הכרם ניטע בין השנים 1962 ו-1976 ואדמת החרסית מעניקה לו עומק, עוצמה ויכולת התיישנות המועצמת עקב מושבו על מפנה צפון מזרחי קריר יחסית, המעניק לו איזון רענן המתבטא באינספור ניואנסים דקים ומורכבים.
ביחס ליינות שינון אחרים, זהו יין מעודן והגוונים האדומים שבו מובהקים יותר מאשר יינות השינון בעלי האופי השחור יותר שמאפיינים את הטרוארים של הגדה הימנית, מהצד השני של הנהר, כמו קלו דו שֶן וֶר, קוטו דה נוארה או לה קרואה בואסה, על המפנים הדרומיים והשמשיים יותר.
זהו קברנה פרנק טהור, מרוכז אך חרישי בתחילתו, אשר דורש מעט זמן על מנת לתת את המיטב.
הוא מפגין איזון נהדר בין טאנינים וחומציות, הוא חלק ומורכב ובעל סיומת אלגנטית וארוכה. יש לו עושר ארומטי נפלא המשתרע מפרי אדום ועד לשחור, בלי לדלג על הירוק האצילי האופייני של הקברנה פרנק. תחושת החך טהורה, עם חומציות יפה המעניקה רעננות ואנרגיה, גוונים של דובדבנים אדומים. אבל אם יש ביכולתכם לשמור בקבוק או שניים לעשור או שניים, הילדים שלכם יודו לכם על כך.
המלצות שתייה
תעודת זהות
על היקב והאזור
שארל ז'וֹגֶה, סטודנט ללימודי אמנות בפריז, קיבל לידיו את החווה החקלאית של הוריו לאחר שאביו נפטר ב-1957. בצער רב, הוא ויתר על המשך לימודי הפיסול והציור שלו וחזר לסַזִּיִּי, כפר ילדותו הקטנטן שנמצא בגדה השמאלית של נהר ה-וְיֶין, יובל של נהר הלואר באזור היין שינון בצרפת.
ז'וֹגֶה החליט להתמקד בגפן היין. הוא עקר את שאר הגידולים שהיו בחווה, נטע במקומם כרמים, ולאחר מכן הקים את היקב שנושא עד היום את שמו. כפי שניתן לצפות מאמן, היה זה הצעד הראשון במסע לחיפוש אופן הביטוי האותנטי שלו בשדה האמנותי החדש הזה שאליו גלגלו אותו החיים.
למזלו הרב של שארל, הוא פגש בז׳אק פְּוִויזֶה, שעבר באותה התקופה לגור בשינון. פְּוִויזֶה, שהקים את ׳המכון הצרפתי לטעם׳, עסק כל חייו במחקר רב-תחומי שקשור ברגישות לטעמים. כהוגה דעות, הוא הירבה לדבר על טרואר ופיתח שיטות חינוך לעוררות חושית שמשמשות עד היום. יחד איתו, יכול היה שארל לחקור את הטרואר המיוחד של הלואר ולנסות ליישם רעיונות יינניים חדשניים לאזור זה, רעיונות שנלקחו מאזור בורגון ונחשבו לפורצי דרך. כך, למשל, ז'וֹגֶה היה היינן הראשון בלואר שהתסיס על פי חלקות, ועשה יינות מכרמים יחידניים ומחלקות נבחרות בתוך הכרם. הוא הפריד את החלקות על פי מרכיב הקרקע שאפיין אותן: חצץ, חרסית או גיר. כדי להיטיב לשקף את אופי החלקות הוא יצר את מכלי הנירוסטה הראשונים בשיתוף עם בית גראן. במכלים אלה יכול היה להגיע ליינות נקיים עם פרי עסיסי ומדויק בתקופה בה יינות הלואר היו כפריים וגסים יחסית. בכרם היה שארל קפדן לא פחות: כדי לשמור על איכות הפרי הוא היה הראשון להנהיג בציר ידני לסלים קטנים במקום למכלים גדולים. התוצאות היו מעולות וחלק מהיינות, בעיקר כאלה שהיטיבו להוכיח יכולת התיישנות יוצאת דופן, זכו למעמד מיתי והפכו לאבן בוחן של יינות שינון.
ב-1985, לאחר 30 שנות קריירה, החליט ז'וֹגֶה לסגור מעגל, ומבלי לנטוש את היין לחזור לאמנות של נעוריו. היות והיה נטול יורשים, הוא מכר 50% מהעסק לז’אק זֶ'נֶה, מנהל הכספים הוותיק שלו, שעל מסירותו ליקב ידע שיוכל לסמוך. תריסר שנים לאחר מכן רכש זֶ'נֶה את היקב כולו.
סביב שנות העברת השליטה ביקב חלה ירידה מסוימת באיכות הענבים ובאיכות היין, וכוכבו של בית ז׳וגה הועם מעט. המורכבות והדיוק נפגעו ובתים אחרים ניצלו זאת וצמצמו את הפער.
ב-2006, בהיותה בת 26, החליטה אן-שרלוט זֶ'נֶה, אשת שיווק צעירה וביתו של ז׳אק זֶ'נֶה, להוביל את הבית ולשקם אותו. ראשית, הפרי. היא העבירה את הכרמים לחקלאות אורגנית ועל מנת לצמצם את היבול ולהעלות את איכותו הנהיגה זמירה מאוחרת, דילול שריגים ודילול פרי. שנית, היא מינתה את היינן הצעיר קווין פונטיין ליינן. השניים, שעובדים נפלא כצוות, מטפלים כיום ב-360 דונם של ענבי קברנה פרנק וב-30 דונם של שנין בלאן, בעיקר על קרקע גיר-טופו שאופיינית לאזור. גילן הממוצע של הגפנים הוא 40 שנה, הבציר הידני נעשה במספר מעברים על כל חלקה כדי להבטיח בשלות אופטימלית ואחידה. עכשיו כבר אפשר לומר, היינות של ז'וֹגֶה חזרו למקום שאליו הם ראויים, בחבורת העילית של יצרני עמק הלואר. התוויות מנציחות את אחת הדמויות ההיסטוריות החשובות של הספרות הצרפתית, ההומניסט הצרפתי והסאטיריקן בן הרנסנס ויליד שינון, פרנסואה ראבלה, שביצירתו המפורסמת "גרגנטואה ופנטגרואל" סיפור את קורותיה של משפחת הענקים הזללנים והשתיינים שנלחמת בכוחות השחור של ימי הביניים. הוא כתר כתרים ושר שירי הלל ליינות הלואר ושינון כבר במאה השש עשרה ונחשב עד היום לאחד מגדולי סופריה. אנחנו בצ'ירז, אוהבים את היקב מאוד וגאים לייבא את יינותיו כעת לישראל וכמובן לחלוק אותם איתכם.
יינות נוספים מהיקב
Description
קלו דה לה דיוטרי הוא כרם אגדי ואחת ההצלחות הגדולות של היקב לכל אורך שנותיו. הוא ממוקם ממש ליד מרתפי היקב, בגדה השמאלית של נהר ה-וְיֶין במרומי הכפר סַזִּיִּי. הוא משקיף על כרם הוָארֶן דוּ גְרָאן קְלוֹ שמתחתיו. זהו המתחם ההיסטורי של קצת יותר מ-20 דונם של הגפנים הבוגרות ביותר של היקב בני 80-90 שנה, אשר הפכו אותו ליין דגל בכל קנה מידה. אדמת החימר הכבדה מעניקה לו עומק עוצמה ויכולת התיישנות נהדרת אך בו בזן חשיפתו הצפון מזרחית מעניקה לו איזון רענן המתבטא ביין באינספור ניואנסים קטנים ומורכבים. זוהי החלקה האחרונה שהיקב בוצר, בדרך כלל בשלהי אוקטובר. עדיין ביחס ליינות שינון אחרים, אנחנו לחלוטין בצד המורכב אמנם, אך המעודן והאדום יותר מאשר היינות עם האופי השחור יותר שאנחנו מקבלים בטרוארים של הגדה הימנית מהצד השני של הנהר, כמו קלו דו שֶׁן וֶר, על המפנים הדרומיים השמשיים יותר. יכולת ההתיישנות של היין נפלאה וגם היום היינות של שנות ה-80 עדיין במיטבם. זהו יין בעל עושר ארומטי מרהיב, מפרי אדום שחור, דרך ליקריץ ופירות יער שחורים, יין עם אורך נהדר וסיומת מתובלת אשר חובה פעם בחיים לטעום.
