בְּרֶזֶם הוא אזור יין יוצא דופן וקטן, 220 דונם בסך הכל, בקצה הדרומי ביותר של צפון עמק הרון בצרפת. במאה ה-18 נטעו המשפחות קרטייה וסינאר באזור מרוחק זה, שעל הגדה הימנית של נהר הדרון, אחד מיובליו של הרון, כרמים של סירה שהביאו עמם מקורנאס ומהרמיטאז׳. על כך קיבלו הם וצאצאיהם תארי אצולה, ואחד מהם, הרוזן ז׳אן ז׳אק דה סינאר, אף כתב ב-1810: "הכרם הטוב ביותר בכל הרון נקרא בְּרֶזֶם. התנאים שלו, למרגלות הר שמבטיח רוח מן הצפון, פשוט נפלאים. כשאנחנו משווים את היין מברזם ליין של קורנס והרמיטאז׳ אנחנו מוצאים שהוא מאיכות גבוהה יותר, ואף נשמר זמן ארוך יותר".
מגיפת הפילוקסרה, אותה כנימת גפן אכזרית שבסוף המאה ה-19 חיסלה כרמים ופגעה אנושות בחקלאות היין ברחבי אירופה, לא פסחה על בְּרֶזֶם והוא ננטש כמעט לחלוטין, ולא התאושש במהלכן של המגיפות והמלחמות של המאה ה-20. היו אלה ויניירונים (כורמים שהם גם ייננים) כמו אריק טקסייה, שהגיע לכאן ב-1998, שנטעו מחדש את הכרמים ושוקדים מאז על השבתו של ברזם לגדולתו.
כיום פעילים באזור 7 יקבים המייצרים יין תחת שמם, יקב קואופרטיבי אחד וכן סוחר ענבים אחד, והם זכאים לקרוא ליין ״קוט דה רון - ברזם״. זהו מקרה שבו מדובר באזור שעדיין אינו נהנה ממעמד של אפלסיון בפני עצמו (אזור יין מוכרז ומפוקח, כמו סנט ז'וזף למשל), על מנת להיות זכאים לתואר קרו, קרי קבוצת כרמים בעלת ייחוד מזוהה משותף, הם יצטרכו ככל הנראה להגדיל את תפוקת האזור שכרגע רק כעשירית ממנו מנוצלת, ובמקביל לשפר את החשיפה ואת יחסי הציבור של היין שלהם, שאיכותו כלל אינה מוטלת בספק. אך בקצב השיפור הנוכחי, אנחנו בטוחים שהם יגיעו ליעד הזה בקרוב.
אנחנו בצ׳ירז תמיד נהנים לזהות ולחשוף בפניכם אזורי היין עולים, ממש לפני שהופכים לנחלת הכלל ומחיריהם נוסקים. הכי כיף זה לגלות לכם את הסודות הקטנים של המעגל הפנימי של מבקרי היין ומיטב הסומליירים. כך שזה משמח אותנו לשלוח את הבקבוק שבידיכם, ומקווים שבכך אנחנו מסייעים לברזם לעשות לעצמו שם, ובעתיד תזכרו שכבר יצא לכם לטעום ממנו עוד לפני שנהיה קרו.
שארל הלפנביין הוא ויניירון צעיר שב-2008, לאחר שהשלים לימודי כורמות וייננות ואחריהם כמה תקופות סטאז׳, החליט להגשים את החלום באזור המתפתח הזה. את ברזם, אזור בו ניתן היה עדיין לשים יד על אדמה במחירים סבירים, הכיר דרך משפחתה של אמו שהתגוררה באזור. בתזמון מושלם, לפני בציר 2007, הוא חכר 40 דונם של כרמים שיבולם היה מיועד להגיע לקואופרטיב, ובהכנסותיו מאותה שנה רכש אדמה ובנה יקב קטן, ממנו עבר ב-2014 למבנה גדול יותר.
ליקב שארל הלפנביין יש היום 75 דונם של כרמים, חלקם נטועים על גיר וחרסית על הטרואר של ברזם והיתר נטועים בארדש, בצדו השני של הרון.
החקלאות בת קיימא והייננות נעשית בגישה של מינימום התערבות. היין מבגיר בחביות עץ של 450 ליטר, ברובן ישנות, זאת על מנת לאפשר לפרי לבוא לידי ביטוי ללא טעמים נלווים דומיננטיים של עץ.