שאטו פוֹס סֵש (Fosse Sèche) שבעמק הלואר בצרפת היא חלקת האלוהים הקטנה של האחים התאומים גיום ואדריאן פיר ובנות הזוג שלהם ז׳ולי וססיל. כמו חברים של קבע בחברה להגנת הטבע, שקיבלו על עצמם לדאוג לשמורה, הם מטפחים באהבה רבה את הכרמים ואת האגם שיצרו ביניהם. ציפורי הבר, הגפנים, עשבי האחו, הפרפרים ובני האדם חיים ב- פוס סש בהרמוניה אקולוגית אמיתית. גם אתם, כשתטעמו את היין, תודו שמרגישים בו חיות בלתי רגילה, ותסכימו שהטבע משיב להם כגמולם.
גיום ואדריאן פיר, בלגים במקור, גדלו באי ההררי והפראי מדגסקר שבאוקיאנוס ההודי, לא הרחק מחופי אפריקה, עם אמם ועם אב חורג שעבד בכרם. ב-1996 החליטה המשפחה לעזוב את מדגסקר, גיום נסע לשוויץ ללמוד כורמות וייננות, ואדריאן לבלגיה ללמוד אגרונומיה. עם סיום הלימודים, ב-1998, המשפחה התאחדה בצרפת למסע חיפוש אחר בית להשתקע בו. בין היתר הם תרו את חבל אנז׳ו שבעמק הלואר ולא לקח זמן רב עד שהם נפלו שבי אל מול קסם המקום שהטיל פוס סש, על מבני המנזר הבנדיקטיני גדושי ההיסטוריה – הן כללית והן ייננית. גיום הרגיש מיד שמצא מקום בו יוכל לחבר את אהבתו לטבע עם תשוקתו לייצר יין, ואדריאן הצטרף אליו ככורם ב-2010, אחרי שהתנסה במספר פרויקטים כאגרונום. ב-2012 גיום ואדריאן נטלו לידיהם את האחריות על העסק המשפחתי, ושני הזוגות חיים מאז בחווה, ש-⅔ ממנה מוקדשים לשמירה על הטבע ו-⅓ לכרם. הגפנים גדלות בחלקה אורגנית וביו-דינמית ביחידה אחת בת 450 דונם, הכוללת 80 דונם של קברנה פרנק, (אביו הביולוגי של הקברנה סוביניון), 10 דונם של קברנה סוביניון, 55 דונם שנין בלאן, המשמש לייצור את יין 'ארקאן' המפורסם, ואפילו 5 דונם של שרדונה.
הכרמים באזור סומור נטועים בדרך כלל כמעט אך ורק על קרקעות גיר וטופה ((Tuffeau מתקופה גיאולוגית הנקראת ״טורוניאן״. זהו סלע לבן ורך, קל מאוד לעבודה, וכמו בבית גוברין למשל, הוא שימש לבניית בתים רבים ובעיקר להקמתן של חלק מהטירות, הכנסיות והמנזרים המפורסמים של עמק הלואר המלכותי. עם זאת, הטרואר של פוֹס סֵש הוא יחיד ומיוחד ואינו דומה לשום טרואר אחר בלואר. הוא ממוקם בקצה הרמה של ברוסיי (Brossay) המהווה ייחודיות גיאולוגית חריגה, כי זוהי קרקע מתקופת היורה, שאינה כוללת אבן גיר חופשית בכלל, אלא אבני צור ותחמוצת ברזל שנלכדו בחלוקי הצור המתכלים. אם תוסיפו לכך את העובדה שהכרם מעט קמור, באופן שהוא חשוף לאקלים קריר ועתיר רוחות, הרי שהניגודיות בין הצור החם ומשטר הרוחות מעניקה ליינות פוֹס סֵש חדות ייחודית וחוט שדרה זקוף ואנרגטי מאוד.
כראוי לאנשים יוצאי דופן, בין החביות, מתגאים פה ב-11 ביצי בטון ענקיות השוקלות 3 טון כשהן ריקות, אשר נבנו בהשראת אמפורות החרס של תרבויות היין העתיקות. הבטון שנוצק בחבל הלואר עצמו עשוי מבטון טבעי, חול חרסיתי ומי מעיין טהורים ללא כלור, ללא חיזוקי ברזל או תוספים סינתטיים. מטרת ההקפדה היתרה היא לשמור את הבטון אינרטי, כלומר ללא שום השפעה על טעמם של 1600 הליטרים של יין שישהו בהן. הנקבוביות העדינות מאפשרות תהליך של מיקרו-אוקסיג׳נציה של היין תוך שמירה מרבית על איכות הפרי וטעמיו הרעננים, והצורך בגופרית דו-חמצנית כחומר משמר מצטמצם. היקב מייצר מספר יינות אך הוא ידוע במיוחד בזכות שני יינות: הראשון הוא יין הארקאן (שתמיד אין ליקב מספיק ממנו), בו הטרואר הייחודי מעניק ביטוי בלתי שגרתי לזן הלבן האצילי של הלואר, שאינו דומה לווברה, לסבנייר או לאנז׳ו. השני הוא היין האדום ׳אֵאוֹלִית׳ – ביטוי חד ואצילי לקברנה פרנק, עם יכולת התיישנות פשוט מופלאה.