יקב רקנאטי בא לעולם בשנת אלפיים, תקופה של בועה כלכלית בה עסקים רבים הוקמו כהתקשרות בין יזמים למשקיעים. גל של יקבי בוטיק קטנים שטף את המדינה והביא איתו כרמים חדשים ותשומת לב לעולם יין שעד אז היו בו רק מספר קטן של יקבי ענק. את המרווח הזה, בין הקטנטנים ובין הענקים, זיהו האחים שלומי ומשה בן ארי, דור רביעי לכורמים מבנימינה, כהזדמנות עסקית שאסור להחמיץ. הם רקמו עסקה ביניהם ובין המשקיע חובב היין לני רקנאטי, היינן לואיס פסקו ואורי שקד )אחים שקד, בעלי ״דרך היין״( כזרוע השיווק של מיזם שהתכוון ללכת בגדול ממש מההתחלה. השותפים העריכו שהתחרות שתלך ותתגבר תביא להתמקצעות, ושכדי להתבדל מהיקבים המסחריים תידרש הקפדה על איכות. מאידך - לא רצו להקים עוד יקב בוטיק כמו קסטל, מרגלית או צרעה, יקבים שאז כבר בלטו באיכותם אך לא יכלו להתהדר בסיפור הצלחה עסקי. רקנאטי, היקב החדש שהקימו, הוגדר ׳יקב בוטיק מסחרי׳. בוטיק בגלל האהבה והנשמה שמושקעת בעשיית היין, מסחרי בגלל הכמויות וההתנהלות העסקית. אם הסיפור נשמע לכם קר ועסקי מידי, או אם השם רקנאטי מתקשר אצלכם ליין פשוט מסדרת יסמין, אתם טועים. יקב רקנאטי נולד מאהבה משותפת ליין ואחרי פיילוט מוצלח ב98-׳ לני רקנאטי שהאמין ביכולתה של תעשיית היין הישראלית להציע בשורה לעולם, החליט שבמקום יקב בוטיק קטן ומשפחתי צריך לקום משהו גדול יותר. ברמה האישית הוא ראה ביקב הזדמנות מצוינת לממש חלומות יין ישנים ודברים שהיו מעבר לפוטנציאל העסקי שהוצג בתוכניות. המטרה שהוגדרה הייתה ליצור יינות ישראליים מקוריים שישקפו את המקום מהם הם באים ויתנו תמורה מצוינת למחירם. הגישה הבוטיקית אפשרה את האיכות, והציוד והיכולות הפיזיות של היקב - את התמורה הכספית. מחתימת חוזי השותפות ועד לבציר הראשון של רקנאטי ביקב בעמק חפר חלפו ארבעה חודשים בלבד. הזנים שנבחרו היו שרדונה, מרלו וקברנה סוביניון, להיטי התקופה. תוך 3 שנים היקב ייצר כחצי מיליון בקבוקים וקצת אחר כך חצה את רף המיליון. יקב רקנאטי לוקח חלק חשוב בתהליכי חיפוש הזהות של היין הישראלי. ליין קריניאן ״פרא״ שלו יש מקום של כבוד בחזרתם לבמה של זני הים התיכון, וה״מראווי״ נותן ביטוי לחיפוש אחר זן ישראלי שורשי שיביא עימו סיפור ייחודי של ביטוי המקום. יקב רקנאטי הוא גם חממת גידול ליינני השורה הראשונה עם שמות כמו גיל שצברג, עידו לוינסון )יקב לוינסון( ואיל דרורי )עגור( שיצאו ממנו, וקובי ארביב שמכהן היום כיינן ראשי. הכרמים הגבוהים של היקב נמצאים באזור מנרה וכרם בן זמרה שבגליל העליון ולאחרונה התחדש היקב עם נטיעות מבטיחות במושב אודם שברמת הגולן. בנוסף, יש ברשותו כרמים בעמק האלה ובגליל התחתון. בכרמים גדלים זני ענבים ים תיכוניים כמו פטיט סירה, מרסלאן וקריניאן, והזנים הבינלאומיים הקלאסיים קברנה סוביניון, סוביניון בלאן, שרדונה ואחרים, מהם מייצרים כמיליון וחצי בקבוקים. במהלך שנת 2023 עבר היקב למבנה חדש ומרהיב שהוקם ברמת דלתון בהשקעה משמעותית מאד אך במחשבה רבה וטוב טעם. המבנה משתרע על שטח של 5,700 מ“ר וכולל מרכז מבקרים עם תצפית יפהפייה לגבול הצפון ולחרמון, חדר חביות חפור מתחת לאדמה, מחסן מקורר, רחבת מכלים ואולם ביקבוק. אירוע ההשקה שתוכנן ליקב בוטל עקב המלחמה שפרצה בסוף אותה שנה. בעקבות המלחמה סבל היקב מקשיי תפעול, מחסור בעובדים וקשיים בגישה עקב חשש מהתקפה מצד לבנון. למרות זאת, אין ברקנאטי חרטה על המעבר מהמרכז לצפון והיקב מסתכל קדימה בציפייה. השנים הוכיחו שאת החזון הזה אי אפשר להפסיק.