קלו סיבון הוא רוזה צרפתי שעשוי לשנות גם את דעתם של אלה שעד כה לא מצאו מבין חמישים גווני הורוד את הרוזה האחד שלהם. זהו יין עילית מפרובנס, בעל פוטנציאל התיישנות נפלא, שעשוי מזן קדום ונדיר בשם ׳טיבורן׳. אל תתנו לאיור התווית המיושן ולבקבוקים הירוקים או החומים להטעות אתכם. בעולם שמקדש יינות רוזה קיציים וקלילים בבקבוקים שקופים, הם יוצרים רושם ראשוני חריג, ובצדק: מדובר ביין ׳רציני׳ שרק בטעות נקלע לקטגוריה שנחשבת קלת ראש. כשברשותכם יהיה בקבוק כזה, תוכלו להחליט אם לשתות אותו מייד או ליישן אותו אפילו יותר מעשר שנים ולקבל עומקים בלתי צפויים לחלוטין. מובטחת לכם הנאה כפולה: ראשית, מהיין עצמו, ושנית, מתגלית מרתקת של רוזה שלא מזכיר שום רוזה פרובנסלי שפגשתם עד כה. קוט דה פרובנס הוא אזור יין )אפלסיון( מדרום צרפת שזוכה בשנים האחרונות להרבה תשומת לב תקשורתית. סלבס ברמת ליגה עולמית כבראד פיט ואנג׳לינה ז׳ולי, רוקרים כדוגמת ג׳ון בון ג׳ובי וראפרים כמו פוסט מאלון מתהדרים באחוזות יקב שטופות שמש שרכשו בפרובנס, סמוך לחופי הים התיכון. הם מעבירים בהן חופשות נוצצות ובונים אגב כך מותגי יינות, שאם תשאלו אותנו, לא תמיד ראויים למחיר שמודפס על התג שלהם. בתוך ים הוורוד המוזהב הזה, שנהוג לשתות בשנה שלאחר הביקבוק, בטרם שמש הקיץ שולחת את קרניה האחרונות ומפנה מקומה לענני החורף, ניצב קלו סיבון כמגדלור שונה למרחוק. בשנת 1793 רכשה משפחת רו טירה קטנה בלה פראדה, בגבעות מאסיף המור שממזרח לעיר טולון, ועמה את החווה שהקיפה אותה. המוכר היה ז'אן בטיסט דה-סיבון, בן אצולה למוד קרבות שהיה קפטן בצי המלכותי של לואי ה,1- ושירת בין היתר תחת פיקודו של לפאייט במלחמת העצמאות האמריקנית נגד הבריטים. לדה-סיבון היו חושים מחודדים, לכן מיד עם תחילת מלחמת האזרחים הצרפתית העביר את משפחתו לגיברלטר, ואת הבעלות על רכושו העביר לאריסים שעבדו עבורו. צאצאי משפחת רו, אחת ממשפחות האריסים, החזיקו באחוזה ברצף שנמשך עד היום: במרתף היקב מצויים עדין בקבוקי ׳שאטו סיבון׳ מסוף המאה ה,19- אותם הכין מריוס רו כמאה שנה לאחר הרכישה. שאטו סיבון הייתה חווה רב-חקלאית. בנוסף לגפנים גדלו בה גם פרחים, ירקות ועצי פרי וזית. אנדרה רו, בנו של מריוס, החליט ב- 1930 להתמקד בגפן היין, ובמיוחד בזן נכחד בשם טיבורן. הוא נטל זמורות מכמה גפנים עתיקות שהיו בכרם, וריבה מהן ייחורים באמצעות ׳ברירה מסאלית׳ - תהליך השבחה בו נבחנות תכונות הגפנים ונבחרות אלה מהן שנותנות פרי טוב במיוחד. הוא חזר על התהליך שוב ושוב, וכרם הטיבורן הלך וגדל, מחליף את המורבדר שקדם לו. מגפני הטיבורן המשובחות שכיסו בסופו של דבר את מרבית 150 הדונם של קלו סיבון הוא הפיק יין אדום קל גוף ומפולפל, ורוזה שקיבל טיפול דומה ליין האדום. טיבורן הוא זן מסופוטמי עתיק שטופח על ידי היוונים והובא לאירופה על ידי הרומאים, שם ניטע על גדות הטיבר. הוא גדל באיטליה באזור ליגוריה, שם הוא ידוע בשם רוסזה. זהו זן עדין ודק קליפה, שזקוק לאוורור רב כדי לגדול כהלכה ומחבב מאד את קרבת הים. בקלו סיבון מצא לו הטיבורן בית גידול מושלם. נטועות באמפיתאטרון טבעי על קרקע צפחה וחרסית מנוקזת היטב, הגפנים שמעוצבות בצורת הגביע המסורתית פונות לים במרחק יריקה ממנו. רוח המיסטראל היבשה נושבת עליהן ללא הפסק, תורמת לבריאותן ומורידה דרסטית את החשש לרקבונות בפרי. ב1950- נכלל קלו סיבון ברשימה האקסקלוסיבית של 18 הקרו קלאסה של פרובאנס )חלקות מובחרות(, ושמו של היין הנפלא שהופק מכרם הטיבורן יצא למרחוק. אנדרה הגאה עיצב את התווית שבשימוש עד היום, בה על רקע איור הטירה והכרם ניתן לטיבורן מקום של כבוד. ב,1973- כשנקבעו כללי האפלסיון של קוט דה פרובנס, הותר בהם השימוש בטיבורן. לאחר מותו של אנדרה בשנות ה80-׳, ירשה אותו בתו ז׳קלין. בהעדר ידו המכוונת נקלע היקב לקשיים, ומי שנחלצה לסייע ונשאה באחריות היתה בתה, בריז׳יט רו, נכדתו של אנדרה. יחד עם בעלה, קלוד דפורז׳, הם נטלו ב1993- את ההובלה של קלו סיבון. הם שימרו את חביות העץ הגדולות בהם מבגיר היין, חביות שגילן מעל 100 שנים, ושיקמו את המרתפים. במקביל, הקדישו את עצמם לעבודת הכרם, טיפחו מחדש את הגפנים הבוגרות, נטעו כרמים חדשים והמירו את הכורמות לאורגנית. בנם, אוליבייה, דור חמישי למשפחה, הוא כעת הכורם והיינן, ובתם, קרולין, ממונה על השיווק והתקשורת. המאמץ המשפחתי הוכתר כהצלחה וקלו סיבון חזר למעמד המוביל שהיה לו. עצמאותו ומקוריותו הופכים אותו היום לאחד מיקבי הפולחן המבוקשים ביותר בצרפת, ואנחנו בצ׳ירז שמחים להיות מסוגלים להכיר אותו ללקוחותינו. עם דרישה שעולה בהרבה על ההיצע, אתם יכולים להודות למזלכם הטוב על שזכיתם בבקבוק!