עמק הדואורו בפורטוגל הוא ללא צל של ספק אחד מאזורי היין היפים בעולם. המראות לאורך הנהר הגדול, שחותך את פורטוגל לרוחבה מן הגבול הספרדי ועד עיר הנמל פורטו, הם לא פחות מדרמטיים. קילומטרים רבים של נסיעה מפותלת בין הרים אשר את מדרונותיהם מפארות טרסות עתיקות עשויות גרניט וצפחה בגוונים שונים, וגפנים נטועות בשיפועים עוצרי נשימה מקיפות יקבים רומנטיים. לא בכדי מדובר באזור יין שהוכר כאתר מורשת עולמית על-ידי אונסק״ו, ושימורו נתמך על ידי האו״ם. עד שנות ה90- המוקדמות, עמק הדואורו היה ידוע אך ורק ביינות הפורט המפורסמים שהופקו בו ונשאו את שמה של עיר הנמל פורטו, ממנה נשלחו למאות אלפי בריטים מאושרים. כן, קראתם נכון! עד לפני כ30- שנה יקבים ספורים בלבד אפשרו לתסיסות שלהם להסתיים ביין יבש, ולא ׳חתכו׳ אותן בברנדי מקומי, כפי שמקובל בתהליך עשיית הפורט, במטרה לקבל יין מתוק ומחוזק. עם חילוף הדורות התחלפו גם האופנות, והביקוש לפורט דעך. יצרנים בעמק הדואורו ראו את מחסניהם מתמלאים חביות שאין דורש לתכולתן, ובסוף המאה הקודמת הבינו הראשונים שבהם שהגיעה העת לייצר )גם( יינות יבשים. אחרי הכל, כרמים איכותיים לא חסרים לאורך הנהר: השיפועים והטרסות משמעם שניתן לטפל בכרמים כמעט אך ורק ידנית, הנטיעה הצפופה נותנת פרי מרוכז וארומטי, ועם חורפים קרים וגשומים וקיצים חמים ויבשים - תנאי הפתיחה ממש מצוינים. אחד ממחוללי השינוי החשובים בעמק הדואורו של היה דירק ניפורט, יינן-על שמשפחתו הייתה מעורבת בעסקי היין בפורטו במשך מאות שנים. ניפורט נטע כרמים במטרה לייצר יינות יבשים איכותיים, אדומים אך גם לבנים, והפך עם השנים את היקב שנושא את שמו לחשוב והמפורסם ביותר בדואורו ובפורטוגל. סביב ניפורט הכריזמטי התגבשה חבורה שכונתה ׳נערי הדואורו׳, שלהשפעת עשייתם הייננית היה מכפיל כח בדמות ייננים שעבדו אצלם, ספגו מהם ערכים וידע, ויצאו ברבות הימים לדרכם העצמאית. נערי הדואורו ויוצאיהם ממשיכים את הפילוסופיה של ניופורט, המתבססת על היכרות עומק עם התכונות הספציפיות של כל כרם וכל טרואר, כך שמשנה לשנה היינות המופקים על ידם הופכים עדינים ואלגנטיים יותר. אם הסתקרנתם, חפשו תחת יינות פורטוגל אצלנו בצ׳ירז. תמצאו שם יינות של ניפורט ושל נערי דואורו אחרים, כמו גם של תלמידים נפלאים כגון לואיש סאברה, וויין אנד סול ונוספים, אותם תוכלו להזמין בקליק. שורשיה של משפחת מנסיליה, בעליה של קינטה דו פורטל, יצרנית היין שלפניכם, נעוצים בדואורו עוד מ.1477- היקב שבעמק פינייאו, שהיה ידוע בשם קינטה דוס מורוס, נמצא בידיה מ.1881- כמו בקינטות דואורו אחרות, גם בפורטל לא בקבקו את היין שייצרו, אלא שלחו אותו על הנהר לפורטו. שם, במחסנים של בית הפורט, הוא עבר תהליכי הבגרה ממושכים, לעיתים בני עשרות שנים, עד שיצא לשוק. רק ב1994- החליטה המשפחה להתחיל לעשות יינות יבשים וכן לבקבק בעצמה תחת שמה. הכורמות של קינטה דו פורטל תומכת בסביבה ביולוגית עשירה כדרך להבטיח את בריאות הכרם ולהימנע מריסוסים מיותרים, והייננות ממעטת התערבות. יועץ היין המפורסם פסקל שאטונה, שמייעץ אצלנו ליקבים קסטל ורזיאל של משפחת בן זקן, תומך בעשייה הייננית ומבטיח את שיפורה המתמיד. חדרי האירוח של הקינטה וכן המסעדה המקומית זוכים בפרסים מדי שנה. פורטוגל נחשבת חזית תגליות היין האחרונה של אירופה, בין היתר כי המדינה האטלנטית הקטנה הזו מציעה יותר מ250- זנים מקומיים. אם לא הבנתם מקריאת התווית ממה עשוי היין, אל תיבהלו: אתם ממש לא לבד. בכרמי הפורט הוותיקים הגפנים נטועות בצפיפות, בערבוביה של עד 80 זנים. יין המופק מ׳כרם בלגן׳ כזה מכונה תערובת כרם או ׳פילד בלנד׳ כי הענבים נבצרים יחד ותוססים יחד, וכל אחד מהזנים מעניק ליין מהתכונות המאפיינות אותו. הזנים האדומים המובילים בפילד-בלנד יהיו בדרך כלל טוריגה נסיונאל הארומטי, הטאני, הכהה והנחשב, טוריגה פרנקה הנפוץ, שמעניק פירותיות נגישה, טינטה בארוקה שנותן רכות עגולה, טינטה קאו שמוסיף מורכבות חשובה, וטינטה רוריז )הקרוי טמפרניו בספרד( שמוסיף חמיצות ופרי אדום. זנים שכיחים נוספים הם טינטה אמארלה וסוזאו. היין הלבן יכול להיות עשוי מהזנים ארינטו, ויוזיניו, גובאייו, קודגה ואחרים, שיחד נותנים חדות ומינרליות יוצאות דופן. בכרמים החדשים רווחת יותר נטיעה חד זנית, ואף של זנים בינלאומיים. תנו לזנים הייחודיים של פורטוגל טרוארים מופלאים לגדול בהם, כורמים וייננים ששואפים לבטא אותם, בזקו קורט השפעה אטלנטית מלוחה, ותבינו למה פורטוגל היא הרבה יותר מרק מקור טוב ליינות במחירים שלא קיימים ביתר מדינות אירופה.