ז’קסון הוא מבתי השמפניה ההיסטוריים, המשובחים והחשובים ביותר של אזור שמפיין. במארז שלפניכם תוכלו ללמוד, באמצעות שתי שמפניות שבסיסן מסתמך על בצירים שונים, על הפילוסופיה של הבית שאיה דוגלת באחידות בכל מחיר ומאפשרת לכל שנה לבטא את אופייה האותנטי בתוך הבקבוק. באופן הזה, שמפניית 743, שמקורה בבציר . .2015, תספק לכם חך עגול ורחב (ביחס לז’קסון, בית שדוגל ביובש מוחלט, כן?), בעוד 744 שמקורה בבציר 2016 תתבטא בחדות ובחמיצות גבוהה יותר
לא משנה לאיזו מבין שתיהן תתחברו יותר, צפויה לכם חווייה מרגשת עם שמפניה שהיא כולה ביטוי של טרואר, אנטיתזה לבתי השמפניה הגדולים והגנריים.
בשנת 2010 זכה בית השמפניה ז׳אקסון לכבוד שבדירוג המקסימלי של שלושה כוכבים של מגזין היין הצרפתי הנחשב ביותר ׳לה רוו דו וין דה פראנס׳. רק 56 יצרני יין מכל רחבי צרפת נכללו ברשימה הנכספת הזו, מהם שמות כמעט מיתולוגיים כגון רומנה קונטי ושאטו ד׳איקם, ומשמפיין - בולנז׳ה, קרוג ואנסלם סלוס. אנחנו בצ׳ירז שמחים, ולמען האמת גם די גאים, שהצלחנו להביא לארץ את הבית המיוחד הזה, שלמרות שהוא מהבתים הוותיקים בשמפיין לא קפא על שמריו, ולא הסתפק, כמו רבים אחרים, בשיווק מסיבי של מותג מסחרי השואף לאחידות המכונה ״סגנון הבית״. נהפוך הוא. בהובלת האחים לורן וז׳אן-הרווה שיקה, רשם בית ז׳קסון על שמו מהלכים אמיצים ומהפכניים. אלה כללו הפסקת ייצורו של הבלנד הבסיסי של היקב, קלאסיקה בת 150 שנים, ומעבר לסדרה נדירה של שמפניה על פי חלקות, שאליה מצטרפת שמפניית וינטג׳, בלנד שנתי, שממוספר מ- 728 והלאה. ״בין עקביות ואיכות החלטנו לבחור באיכות״, אומרים האחים שיקה. ״המטרה היא להדגיש את הפרי, את המינרליות של הטרואר ואת השנה, ולא להעלימם, ולהכניס לתוך הבלנד השנתי את כל המיטב מכל המרכיבים: זנים, חלקות, הנשמה של היינן. הבנו שכדי להצליח אנחנו חייבים להקפיד הקפדה יתרה על איכות הכורמות, לכן הפסקנו לחלוטין שימוש במונעי עשבים. אנחנו חורשים את הכרמים פעמיים בשנה ועברנו לחקלאות אורגנית״. מהפיכה נוספת מצויה בתווית האחורית. שלא כמקובל בשמפיין, זו מספקת אינפורמציה על תהליך הייצור לרבות שנים, חלקות, מועד דיסגורג׳מנט ודוזאז׳, פרטים שבאופן מסורתי לא נגישים ללקוח.
בית ז׳אקסון הוקם בשאלון סור מארן בשנת 1798. נפוליאון, שהיה לקוח נלהב והוציא את שמו של הבית למרחוק, העניק לו מדליית זהב כבר ב-1810. ב-1843 עזב אחד הפועלים את הבית על מנת להקים יקב משלו. שמו היה יוהאן-יוזף קרוג. ב-1867 כבר יוצרו פה מיליון בקבוקים, אולם לאחר מכן ידע הבית שנים של דעיכה איטית, תוצאה של חוסר ענין של בני משפחת ז׳אקסון. השינוי החל בשנת 1974 כשהבית נרכש ע״י ז׳אן שיקה. כיום, עם 350,000 בקבוקים בשנה, ועם ענבים מכרמים בכפרים שמסווגים כגראן קרו ופרמייה קרו, אין ספק שהבקבוק שזכיתם שיימצא בידיכם הופך אתכם לבני מזל.
ייצור שמפניה בסגנון המסורתי הנו תהליך ארוך ועתיר עבודה. הענבים, פינו נואר, פינו מנייה ושרדונה, נבצרים ידנית, כדי לא לפצוע את קליפות הענבים האדומים, ומוקדם, לקבלת חמיצות גבוהה וסוכר נמוך המאפיינים אזור צפוני וקר זה של צרפת. הסחיטה, במסחטות עץ אנכיות, נעשית בשני שלבים: הראשונה, העדינה, היא הקווה (Cuvée). השניה, טאיי (Taille), נמכרת לסוחרים ובבית ז׳אקסון לא נעשה בה שימוש.