סל הקניות שלך עדיין ריק

פלדשטיין דבוקי
Feldstein Dabuki
פלדשטיין
הרי יהודה
גוש עציון
2021
99.00ש"ח
750 מ״ל | 13.20 ש"ח ל-100 מ״ל
זן הדבוקי מצוי לאורכה ולרוחבה של הארץ דורות כה רבים, שכנראה כבר לא אכפת לו אם תושביו קראו למקום פרובינקיה ג׳ודאה, כנען, ממלכת הצלבנים של ירושלים, פלשתינה או ישראל. הוא בשלו, צומח וגדל בהרי יהודה וחברון וכיום עם כמה נטיעות חדשות גם באזורים אחרים בארץ. היסטורית, אם היו ענביו טובים וקטנים עשו ממנו צימוקים או יין, אם היו גרגריו גדולים וחיי המדף טובים היה נמכר כענבי מאכל. מנזר קרמיזאן היה הראשון שהאמין בזן והפיק ממנו יין משך שנים, עד שבא פלדשטיין. אבי – מאמין גדול במקומיות ובזכות לעבוד עם זנים ילידיים – קפץ על המציאה והפך את יין הדבוקי לפרויקט חיים. ניסוי וטעיה היו בלתי נמנעים, וכך הגרסאות הראשונות היו מעניינות אך לא ממש משכנעות, חביות עץ מכאן, יישון על משקעים שם, כוונות טובות כדי למצוא את הדרך לבטא באופן מיטבי את הזן. אך נראה לנו ש-2019 היא השנה שבה הכל נפל בול במקום. ללא עץ, עם דקות וחדות במשקל, ארומטיות עדינה, זהו יין מהנה, מקורי ומאד משמח, ונראה לנו שגם הדבוקי שמח לגלות מאפיינים שאפילו הוא לא הכיר עד כה אודות עצמו, אולי רק פעם מזמן אצל הרומאים.
המלצות שתייה
תעודת זהות
ארץ
ישראל
אזור
הרי יהודה
זנים
דבוקי
טרואר
גיר וחרסית
אלכוהול
13%
על היקב והאזור

עוד לפני שסחט אשכול ענבים בודד, אבי פלדשטיין הכיר את עולם האלכוהול מכל פינה וקרן אפשריות. הוא לקח חלק בעיצובם של חיי הלילה התל-אביביים של שנות השמונים במסגרת עבודתו בניהול ברים, לימד את התחום בבית-ספר תדמור ואף עסק ביעוץ ליקבים וליבואנים. בשלב מאוחר יותר הפך ליינן הראשי של יקב סגל, היה אחראי לכמה מהנטיעות החשובות ביותר שנעשו בשנות ה-90 בגליל העליון והוציא תחת ידיו יינות נהדרים, כאשר בראשם עמד ה"לא מסונן" שהפך עם השנים לאייקון מקומי שהקדים את זמנו. לאחר הפרידה מיקב סגל, שלימים נרכש על ידי ברקן, יצא פלדשטיין לראשונה בחייו להגשים את חלומו ולייצר יין ביקב עצמאי. אבל אצל פלדשטיין כמו אצל פלדשטיין, שום דבר איננו בגדר ׳פשוטו כמשמעו׳, כך שהדרך לא הייתה קלה. מאז צאתם של היינות מבציר הביכורים, שנת 2014, עבר היקב מספר גלגולים והחלפות ידיים, אך נראה שכרגע דברים התייצבו והעתיד נראה ורוד.
כמי שלא מסתפק אך ורק ביצירת יינות 'טעימים', פלדשטיין דבק ביצירת יינות שיבטאו בצורה מיטבית את אזורי הגידול של ישראל, לרבות עבודה עם זנים בעלי אוריינטציה מקומית כמו דבוקי וארגמן, אשר נזנחו מזמן על ידי יצרנים מקומיים לטובת של זנים בינלאומיים אחרים. בכלל, יצירתו של פלדשטיין כיינן רחוקה מפרדיגמות ומסגרות של יצירת יין גנרית, ומאחורי כל יין עומד קו מחשבה יצירתי שמבוסס על אינספור התנסויות. גם בגיל שבו רוב האנשים כבר חושבים על ימי הפנסיה, האיש עם הקוקו הקטן והחיוך הממזרי אינו יודע שובע מלחקור ולנסות להבין את נבכי עולמם הקסום של הענבים.
בניגוד כמעט לכל יקב ישראלי, התווית כתובה בעברית, כאשר המסגרת מהווה מעין מפת קואורדינטות שמבטאת את חיפושו התמידי של היצרן אחר אזורים, קרקעות, זנים, היסטוריה וזהות. אלו יינות שלא מתחנפים ולא בהכרח נעים עם הזרם, אך אם תקדישו להם זמן, מחשבה וקצת תשומת לב, התגמול עשוי לשבות את ליבכם, בדיוק כפי ששבה את שלנו.
עוד על היקב והאזור >
Description
זן הדבוקי מצוי לאורכה ולרוחבה של הארץ דורות כה רבים, שכנראה כבר לא אכפת לו אם תושביו קראו למקום פרובינקיה ג׳ודאה, כנען, ממלכת הצלבנים של ירושלים, פלשתינה או ישראל. הוא בשלו, צומח וגדל בהרי יהודה וחברון וכיום עם כמה נטיעות חדשות גם באזורים אחרים בארץ. היסטורית, אם היו ענביו טובים וקטנים עשו ממנו צימוקים או יין, אם היו גרגריו גדולים וחיי המדף טובים היה נמכר כענבי מאכל. מנזר קרמיזאן היה הראשון שהאמין בזן והפיק ממנו יין משך שנים, עד שבא פלדשטיין. אבי – מאמין גדול במקומיות ובזכות לעבוד עם זנים ילידיים – קפץ על המציאה והפך את יין הדבוקי לפרויקט חיים. ניסוי וטעיה היו בלתי נמנעים, וכך הגרסאות הראשונות היו מעניינות אך לא ממש משכנעות, חביות עץ מכאן, יישון על משקעים שם, כוונות טובות כדי למצוא את הדרך לבטא באופן מיטבי את הזן. אך נראה לנו ש-2019 היא השנה שבה הכל נפל בול במקום. ללא עץ, עם דקות וחדות במשקל, ארומטיות עדינה, זהו יין מהנה, מקורי ומאד משמח, ונראה לנו שגם הדבוקי שמח לגלות מאפיינים שאפילו הוא לא הכיר עד כה אודות עצמו, אולי רק פעם מזמן אצל הרומאים.