מומחי יין רבים, אנחנו ביניהם, טוענים שפורטוגל היא חזית התגליות האחרונה של אירופה, ויש לא מעט סיבות טובות לכך. במשך שנים רבות במאה ה20- תרבות היין של פורטוגל התאפיינה בבידוד והייתה מנותקת מהשפעות של יועצים, מבקרי יין וממה שמתרחש ברחבי עולם היין. היום היא מתפתחת במהירות ומשתנה לעומק, ולא באופן השטחי שמאפיין אופנות מתחלפות. פועלים בה ייננים עתירי כשרון עם רעב וסקרנות שלא ניתן להשביע, שמצליחים להעלות לעצמם את הרף ולחדש כל העת. המדינה האטלנטית הקטנה הזו מציעה יותר מ250- זנים מקומיים, כך שאם לא הבנתם מקריאת התווית ממה עשוי היין שלפניכם, אל תיבהלו: אתם ממש לא לבד. אבל תנו לזנים הייחודיים האלה טרוארים מופלאים לגדול בהם, כורמים וייננים ששואפים לבטא אותם, בזקו קורט של השפעה אטלנטית מלוחה, ותבינו למה פורטוגל היא כל כך הרבה יותר מעוד מקור טוב ליינות שמספקים תמורה ראויה למחירם. ַ אנטוניו מאסאניטה, היינן הדינמי של היקב הקטן פִ יט ֹ ּפְ רֶ טָ ה שליד אֶ בו ּ רָ ה ב ֹ ְאָ לֶ נְ טֶ ז'ו הוא כוכב עולה בשמי היין של פורטוגל. חלוקת הקשב התזזיתית של אנטוניו יכולה לגרום לסחרחורת, אז החזיקו חזק. הבציר הראשון שלו היה בגיל ,4 ולפני שהפך לאחד מסוכני השינוי של נוף התעשיה הפורטוגזית סיים לימודי ייננות ורכש נסיון רחב היקף בנאפה, אוסטרליה ובורדו. כאשר לא הצליח לעמוד מול הפיתוי שהציבו לו כרמים ותיקים שמצא באזורים שונים בפורטוגל, מאלנטז׳ו החמה, דרך עמק הדואורו הדרמטי ועד האיים האזוריים שבלב האוקיינוס, הוא הקים בהם ארבעה יקבים. למזלו הרב הוא בחר שותפים נפלאים לדרך, שתמיכתם מאפשרת לו להוציא תחת ידיו כ50- תוויות יין מדי שנה. אם זו לא עבודה קשה מספיק, אז הוא גם מייעץ ל13- יקבים קטנים ומסייע להם להתמקצע. לא בכדי הוא זכה כבר מספר פעמים בפרסי יינן השנה, והכל עוד בטרם מלאו לו ארבעים. ַ את פִ יטּפְ רֶ טָ ה התחיל מאסאניטה בשנת 2004 עם הכורם הבריטי ויועץ היין דייויד בות׳. באותה תקופה, העשייה הייננית המקומית הייתה רובה ככולה קואופרטיבית, והתשלום לכורם - על פי כמות יבול. המוצר הקואופרטיבי, יין זול ללא חתימת יינן או טרואר, שיגע את אנטוניו, תושב אלנטז׳ו, שכבר אז חיפש אחר רעננות, מינרליות וביטוי מלא לטרואר ביינות שלו. ״הצרה עם היין של אלנטז׳ו היא יועצי היין שלה״ איתגר אנטוניו את בות׳, והתוצאה הייתה פרטה ,2004 יין שעשו יחד מענבים של לקוח אחר של בות׳, שזכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית של אותה השנה. היין ששם אותם על המפה הבינלאומית היה ׳סקסי טינטו׳, אותו יצרו שנה לאחר מכן. עד 2014 השתמשו ביקבי שרות, ורק ב,2015- לאחר שנפרד מבות׳, מצא מאסאניטה בית ליוזמה שלו. הוא בנה יקב מצופה שעם בשכנות לארמון מן המאה ה,14- מוקף 200 דונם כרמים שגילם 50 שנים לפחות. אחוזת היין הקטנה הזו הפכה במהירות להיות סמל ודוגמה למה שמכונה היום 'פורטוגל החדשה'. אנטוניו עובד רק עם זנים ילידיים. בזכות הקפדה יתרה בכרם וביקב הוא מצליח להגיע לרעננות ולאיזון אלגנטי שמעטים מצליחים להשיג באזור חם כאלנטז'ו. הוא פועל מתוך מה שהוא מכנה ״פלפיטה״, אינטואיציה או תחושת בטן בפורטוגזית, כשרגלו האחת נטועה יציבה במסורת, בעוד השנייה, יציבה לא פחות, בהבנה המדעית המודרנית. ״אבי הוא כימאי ואימי היסטוריונית״ הוא מסביר. ״אני חוקר איך עשו יין בעבר ואז עושה בדיוק אותו דבר רק בדרך יותר אינטליגנטית״. כך, על הדרך, הוא מציל זנים נשכחים וחוזר להשתמש בטכניקות מן העבר כגון הבגרה באמפורות חרס. ההומור המיוחד של אנטוניו ניכר בשמות שבחר ליינותיו כמו ׳טוריגה ערומה׳, ליין שנעשה במינימום התערבות מ100%- טוריגה נסיונל, או ׳התפוז המכני׳ ליין כתום שנעשה בטכניקת השריה של ַ קליפות. על האירוח בפִ יטּפְ רֶ טָ ה אחראית אלכסנדרה, אשתו של אנטוניו, שהייתה בעברה מפיקת אירועים בפריז. במן הרפתקנות קלילה שמזכירה את אדי באדנהורסט ופיטר וולסר, מהפכני היין של דרום אפריקה, הצליח אנטוניו לאותת ליצרנים קטנים נוספים לעזוב את הקואופרטיב וללכת בעקבותיו, ובכך סייע ליצור את האקלים הנוכחי, המרתק והתוסס שסביבו פועל היקב. ב,2010- במהלך ביקור משפחתי באי פיקו שבאיים האזוריים, אנטוניו נחשף לטרואר הגעשי ולאיכות הביטוי שלו בענבים מזני ארינטו וטראנטז דו פיקו. אחוז התרגשות הבין את הפוטנציאל שלמימושו הוא שואף מאז שהקים את היקב ׳אזורש וויין קומפני׳ עם שותפו פיליפה רוקה. בעמק הדואורו מאסאניטה שותף למהפכת היינות היבשים של האזור, הפעם עם אחותו ג׳ואנה, ייננית אף היא. ב,2011- כשהשניים הגיעו לדואורו, הם נפעמו מפראיותן של הטראסות וממגוון האפשרויות שהן פרשו לפניהם. הגירוי המקצועי שהציעו כל אלה לא יכול היה שלא להיענות באותו סגנון ׳מאסאניטה׳ אופייני. ״אנחנו צוחקים הרבה, מתווכחים הרבה, רבים הרבה, כמו כל האחים״ אומר אנטוניו. ״הנושא העיקרי הוא תמיד איך הכי נכון להציג את הדואורו. אנחנו מרגישים שזו שליחות ולא רוצים לעשות טעויות״. שיתוף הפעולה הפורה עם אחותו ג׳ואנה הביאו אותם להקים את מסאניטה ויניוש, פרויקט של 14 יקבים מכל 3 תתי האזורים ברחבי הדואורו. במסגרת הפרויקט הם לומדים את הטרואר, את הזנים המקומיים ואת הכרמים הקיימים. הם שואלים את עצמם איזה זנים ׳נכונים׳ והאם הכרמים הוותיקים מציגים את האזור בצורה טובה או שיש לחזקם באמצעות נטיעה חדשה. במקביל, הם מבצעים ניסיונות בסגנונות ייננות שונים, זאת על מנת לבחור את הנכונים ביותר. אנחנו בצ׳ירז גאים מאד לייבא את העשייה המרגשת של מאסאניטה לישראל, ובטוחים שתהנו ממנה לפחות כמונו!