פדליוס דו קוטו בסטארדה

Fedellos do Couto Bastarda

פדליוס דו קואוטו  
גליסיה 2019

179.00ש"ח

750 מ״ל | 23.87 ש"ח ל-100 מ״ל

באסטארדה אינו אלא שמו האיברי של הזן טרוסו שמקורו בחבל היורה שבצרפת. שם, לצד זן הפולסאר הם יוצרים את הגרסה האדומה באזור שהתפרסם בעיקר בגין יין הסוואניין המיתולוגי שלו. זן הטרוסו קצת יותר כהה מהפולסאר דק הגוון, אך לרוב הוא יותר דק ובהיר מפינו נואר לפחות בעומק הצבע. כך שזהו יין חיווריין אשר אפשר בקלות לקרוא ספר טוב מבעד לכוס. הזן נטוע הן בספרד תחת השמות מרנזאו או בסטארדה, והן בפורטוגל תחת השם בסטארדו, הידוע באזור ה׳דאו׳ והוא אף אחד הזנים המותרים בייצור יינות פורט. לא ברור עדיין כיצד הגיע הזן לחצי האי האיברי, אך אנחנו יודעים בוודאות שהוא נטוע שם כבר זה למעלה מ-200 שנה. הזן מתאים היטב לאקלים האטלנטי, כך שהוא ממש זוכה להצלחה יתרה באזור ולדאוראס ובכמה מהחלקים הגבוהים יותר של ריביירה סאקרה שבגאליסיה האטלנטית. כרמי הבסטרדה (טרוסו) של פדליוס בני 15-80 שנים והם ממוקמים על טרסות לאורך המדרונות התלולים של הנהרות סיל וביביי בגובה בין 550 ל-750 מטר, על קרקעות המורכבות מגרניט ובליית חול וקוורץ. האקלים יבשתי, אם כי הקרבה לאוקיינוס ​​האטלנטי הופכת את האזור הזה ללח וגשום יותר מאשר רוב ספרד, עם כ-800 מ”מ של גשם בשנה. בכל שנה זה אחד היינות האהובים עלינו בספרד, והוא יתאים במיוחד לאלו האוהבים יינות מעודנים אך מתוחכמים. כי עם זן עדין צבע שכזה, אקלים אטלנטי וסגנון ייננות רך ומעודן, עם אשכולות שלמים והרי לכם מתכון מושלם ליין פרחוני, מבושם, סופר אלגנטי מחד, אך עם הרבה תוכן ומורכבות מאידך, ומעל לכל הנאת שתייה עם המרקם הממכר שלו. בסך הכל נוצרו כ-6,000 בקבוקים מהפנינה הנפלאה הזו שאנחנו כל כך גאים ושמחים לחלוק עם חובבי היין בארץ. 

המלצות שתייה

14-16 מעלות
מנות עוף ובשרים לבנים
תמיד טעים

תעודת זהות

גוף
טאנינים
חמיצות
פירותיות
עץ
ארץ ספרד
אזור גליסיה
אפלסיון ריביירה סאקרה
זנים 90% בסטארדה (מרנזאו) 10% בראנסלאו וקאיניו
טרואר גרניט
חקלאות אורגנית
ייננות התערבות מינימלית
אלכוהול 12.5%

על היקב והאזור

בכל העולם כולו אין הרבה אזורי יין דרמטיים, קשוחים, תלולים, נטולי גישה וקשים לעיבוד כמו אזור היין ריביירה סאקרה הנמצא בגאליסיה שבספרד. שני הנהרות שבתחומו, סיל ומיניו, חורצים בו מערכת קניונים פראית ומלאת הוד, שקשה להתחרות ביופי הנוף הנשקף מפיתוליה. למזלנו, השיפועים הבלתי אפשריים של הקניונים אולפו לטרסות חקלאיות עוד בידי המהנדסים הרומיים חסרי המעצורים באחד ממפעלי הבניה הקיצוניים שלהם. לאחר מכן, בתקופות שבהן המים היו משקה מזוהם ומעביר מחלות שהוחלף על ידי יין, ניצלו הנזירים את הטרסות שהיו בסמוך למנזרים בהם חיו על ראשי ההרים ונטעו בהן גפנים. לאדם, העבודה החקלאית הייתה - ועודנה - קשה, אך עבור הגפן, מדובר באזור עם תנאים מצוינים. ריביירה סאקרה נמצא בנקודת המפגש בין האקלים הפנים יבשתי החם והיבש לקרירות הגשומה והמלוחה של החוף האטלנטי. התוצאה היא אזור מעבר שבו אקלים ממוזג עם עונת הבשלה ארוכה, תנאים שמתאימים מאוד לזנים המקומיים: מנסיה, קאיניו, טרוסו (המכונה כאן בסטארדו או מרנזאו) אליקנט בושה (המכונה גרנאצ׳ה טינטוררה או מורתון) גודייו, אלבריניו ודוניה בלאנקה. הקניונים מציעים גבהים שונים ומפנים בעלי כיוונים שונים וכן סלעים שנמצאים בשלבים שונים של בליה והתפוררות, ויוצרים מגוון חלקות עם שוני גדול במאפייניהן.
אם נוצר אצלכם הרושם המוטעה שריביירה סאקרה הוא 'טרואר' יין עתיק, אז הרשו לנו לתקן. מעט האדמה השטוחה שעוד ניתן היה למצוא פה שקעה לפני 50 שנה, כשבנו סכרים על נהרות סיל ומיניו. בשילוב עם העדר כוח עבודה עקב נהירתו של הדור הצעיר לחיים בעיר, נוצר מצב בו טופחו רק כרמים באזורים יבשים ו'חמים', כלומר כאלה שפונים לדרום או למערב, בעוד היתר נזנחו. אבל אז קרה דבר מפתיע. העמקים שבהם נבנו הסכרים הפכו לאגמים ואלה יצרו מיקרו אקלים חדש. משתנים כמו עלייה בטמפרטורות הלילה, ערפילי בוקר והחזרי האור וחום מפני המים הפכו את הכרמים שנחשבו בעבר למועדפים לחמים מדי עבור הזנים המקומיים. בשלב זה, נזכרו המגדלים בכרמים שלא זכו להערכה: הכרמים הקרירים יותר במפנים הצפוניים או המזרחיים, החלקות הקטנות, הרנדומליות, שהגישה הקשה אליהן מחייבת טיפול ידני. הצעירים שבהם הבינו שהאקלים שהתהווה עשוי להיות אידיאלי עבור כרמים זנוחים אלה, ומיזמים של איתור ושיקום החלו להירקם. יקב פדליוס דו קוטו הוא ללא ספק מהמוצלחים שבהם.
פאזו דו קוטו היא אחוזה חקלאית עתיקה מן המאה ה-12 ששייכת כבר דורות רבים למשפחת טבואדה ומצויה בדרום-מזרח ריביירה סאקרה, באזורים הפראיים והקרים ריביירס דו סיל וריביירה ביביי. כשהגיעה לידיו של האסטרו-פיזיקאי לואיס טבואדה, הוא הבין את הפוטנציאל הגדול הגלום בכרמים הנטושים שבה. הוא קיבל כ-60 דונם של חלקות במגוון גבהים ומפנים על קרקעות של בליית גרניט וצפחה, שהבשילו לאט וטוב וסיפקו פרי עם חמיצות רעננה שרמת הסוכר בו לא הייתה גבוהה מדי.
לצורך הפקת יין איכותי מהחלקות פנה לואיס לבאבלו סולדביני, שהתמחה בכורמות אורגנית, ואל הייננים קורו בארניו וחסוס אוליבארס. יחד, הם הקימו ב-2011 את ׳פדליוס דו קוטו׳, בתרגום חופשי ׳הפרחחים, או הערסים (בקטע טוב, כמובן), של דו קוטו׳. הייננים בארניו ואוליבארס היו יועצי היין של רונסל דו סיל, אחוזה מן הידועות בריביירה סאקרה, אליה הגיעו מהרי הגרדוס, אזור היין הסמוך למדריד שגם בו שוקמו כרמים נטושים. באזור הרי הגרדוס עבדו השניים עם דני לאנדי, פרננדו גרסיה ומארק איסארט, כך שמי שמכיר את העשייה הייננית של יקבים כמו קומנדו G וברנאבלבה יוכל אולי לזהות ביינות של פדליוס את השפעת העקביות האנרגטית, האלגנטית ומלאת הניואנסים שהפכה להיות מזוהה איתם.
לפדליוס הביאו השניים פילוסופיה של עשייה ייננית מינימליסטית. התסיסות של זנים שונים שגדלו בחלקה אחת ונבצרו יחד נעשות יחד בשיטה הקרויה קו-פרמנטציה, לעיתים קרובות באשכולות שלמים, תמיד עם שמרי הבר. ההשריות ארוכות ועדינות ומתרחשות בבטון או בחביות נייטרליות של עץ אלון צרפתי ובטמפרטורה נמוכה עם השמרים העדינים. התוצאה היא יינות תחרה אלגנטיים ועדינים, שמספקים לזנים המקומיים פרשנות בורגיניונית בהשפעתה.
בתחילת הדרך היקב ייצר ארבעה יינות: בסטרדה, קורטזאדה ולומבה דוס ארס (אדומים) וקונאסבראנקאס (לבן). הביקורות הנלהבות לא איחרו להגיע ולאחר תהליך מיפוי אינטנסיבי של סוגי קרקע נוספו יינות זניים ואחרים. בשנים האחרונות החלה החבורה לאתר בין הכרמים הנטושים של עמק ואל דה ביביי את הכרמים הטובים ביותר, ומהם להפיק יינות מכרמים יחידניים. מלבד זאת, ייסדו הייננים קורו בארניו וחסוס אוליבארס מיזם חדש בהרי הגרדוס (ביחד עם ג'יאנפאולו וויקטוריה ארמנדו) שנקרא קא' די מאט, שגם את יינותיהם תוכלו למצוא אצלנו בצ'ירז.

עוד על היקב והאזור >

יינות נוספים מהיקב

  • המוצר חסר במלאי
    Out Of Stock
    גליסיה
    ספרד
    2019
    הכרמים התלולים מהם עושים את יין האדום המרכזי לומבה דוס ארס, נטועים לא רק במגוון של זנים אדומים אלא כוללים גם אחוז לא מבוטל של זנים לבנים הנטועים בתפזורת (Field Blend). הבעיה היא שמצד אחד הכמות גדולה מדי מכדי להכניס אותם ליין האדום, מאידך, שנים לא היו מספיק כדי לבקבק יין לבן באופן מסחרי. כך […]
    109.00ש"ח
    750 מ״ל | 14.53 ש"ח ל-100 מ״ל
    0
  • גליסיה
    ספרד
    2019
    היין מייצג את כל מה שאנחנו אוהבים באזור Ribeira Sacra אזור המצליח בכורמות עילאית ובייננות מוקפדת להפיק כמה מהיינות האלגנטיים ביותר שתמצאו. אס שאראס הוא יין העשוי על טהרת זן הדגל האדום של גאליסיה – מנסיה. גאליצייאנרים ותיקים כבר יודעים כמה ורסטילי זן המנסיה, לעתים הוא מזכיר סירה עם תועפות הפלפל השחור הטהור והמרקם המתוח, […]
    99.00ש"ח
    750 מ״ל | 13.20 ש"ח ל-100 מ״ל
    0
    0
  • גליסיה
    ספרד
    2019
    לומבה דוס ארס הוא אחד האדומים האלגנטיים ביותר שאנחנו מכירים בגאליסיה. זהו מעין יין הוילאז׳ של היקב, כי הוא מערבב ענבים מכפרים שונים, מצד אחד באזור של מנזאנדה, סוטיפדרה וסן לורנצו לאורך עמק ביביי אך גם מאזור נהר סיל במערב לכיוון אורנזה. הוא גם משלב קרקעות שונות (צפחה וגרניט), ואף זני הרכב הענבים עשוי להשתנות […]
    129.00ש"ח
    750 מ״ל | 17.20 ש"ח ל-100 מ״ל
    0
    0
  • יינות דומים

  • גליסיה
    ספרד
    2017
    קָאִינְיוֹ הוא אחד משלושה זני ענבים מקומיים שגדלים בריאס באישאס (השניים האחרים הם לוריירו ואספדיירו), והוא מתאפיין בצבע בהיר במיוחד, המזכיר פולסאר או פינו נואר חיוור, וליין ריחות עדינים ורבי גוונים של פרי אדום חמצמץ, דובדבנים וקירש וקורט של פלפל שחור גרוס. כיאה לאזור גידול אטלנטי, קריר ולח, היינות האדומים של ריאס באישאס הנם תמיד […]
    165.00ש"ח
    750 מ״ל | 22.00 ש"ח ל-100 מ״ל
    0
    0
  • Description

    קָאִינְיוֹ הוא אחד משלושה זני ענבים מקומיים שגדלים בריאס באישאס (השניים האחרים הם לוריירו ואספדיירו), והוא מתאפיין בצבע בהיר במיוחד, המזכיר פולסאר או פינו נואר חיוור, וליין ריחות עדינים ורבי גוונים של פרי אדום חמצמץ, דובדבנים וקירש וקורט של פלפל שחור גרוס. כיאה לאזור גידול אטלנטי, קריר ולח, היינות האדומים של ריאס באישאס הנם תמיד דקי-גוף ובעלי חמיצות גבוהה. לפיכך הם לא נוטים להתחבב על כל חך, אך אם קיבלתם את היין הזה מאיתנו אנחנו בהחלט חושבים שיש לכם פוטנציאל להתאהב בהם, בדיוק כמונו. ואם כבר להתוודע ליינות הללו, שמיוצרים בכמויות קטנות מאוד, אז טוב לעשות זאת עם יצרן נהדר כמו פורחאס דל סאלנס, שלוקח אותם למקום האלגנטי וההרמוני ביותר. עצה קטנה מאיתנו: היין שלפניכם הוא יין גסטרונומי, קרי כזה שעדיף לשתות אותו לצד תקרובת ראויה ולא כיין לבד על המרפסת. היינו משדכים לו דגים דווקא או פירות ים ופחות מנות בשר.