
פאולו לאו פרימיטיבו די מנדוריה ג’יונוניקו רזרבה
Paolo Leo Giunonico Primitivo Manduria Riserva
פאולו לאו
99.00ש"ח
היין שבבקבוק שבידיכם עשוי על טהרת זן הפרימיטיבו, הידוע בארה״ב בשם זינפנדל. זהו זן שמבשיל יחסית מוקדם )לכן כונה פרימטיצ׳יו, הראשון, כינוי שהתפתח לפרימיטיבו( אך הבשלת הגרגרים של הזן אינה מתרחשת באחת, ועל כן בדרך כלל יש להמתין עד שהאשכול כולו יבשיל, דבר המביא לרמות סוכר גבוהות ומכך לעושר טעמים ואחוז אלכוהול גבוה. יינות פרימיטיבו הפכו לאהודים מאד בקרב חובבי יין האוהבים תחושת גוף קטיפתית מלאה ועוצמה. קל מאד להגיע להבשלת יתר וריבתיות ביינות אלו ומכך לקבל יין אלים וחסר איזון, אך לא אצל פאולו לאו, היין מעניק בדיוק את מה שפרימיטיבו מצטיין בו אך התוצאה הרמונית להפליא. אידיאלי לשתות עם בשרים ואוכל עם טעמים עוצמתיים או בערב חורפי כשזקוקים למעט נחמה.
המלצות שתייה
תעודת זהות
על היקב והאזור
פאולו לאו נולד ב-1960 באזור סלנטו שבפוליה, ממש בעקב של המגף האיטלקי, האזור השמשי שבין הים האדריאטי לים האיוני. כדור רביעי למשפחה בה זני הענבים הילידיים של חבל ארץ זה הם חלק מהמורשת, השתלבותו בתעשיית היין הייתה כמעט בלתי נמנעת, אולם הדרך בה הוא בחר הייתה ועודנה ייחודית. פאולו לאו שוזר את המסורתי עם המודרני ולוקח את העשייה המקומית צעד גדול קדימה מתוך כבוד לסביבה, ומתוך מחויבות כפולה לשימור - הן של התרבות והן של האקולוגיה.
באזור פורה זה האדמה אדומה משובחת, עשירה בתחמוצות ברזל, תוצאה של בליית סלע גיר בתת הקרקע, עם חרסית וחול ולעיתים סלע חשוף, והחקלאות היא הבסיס לכלכלה. גפנים גדלו כאן במשך מאות שנים, נהנות הן מרוח הטראמונטאנה הקרה הנושבת מהים האדריאטי והן מרוח הסהרה החמה, השירוקו, שמנשבת מכיוון הים האיוני. עד סוף המאה ה-20 שאיפתם של החקלאים הייתה, כמו במקומות רבים אחרים ברחבי איטליה, להגדיל את היבול. הענבים נמכרו על פי משקל ליקבים שונים, יוצר מהם יין שולחני מקומי פשוט וזול, ואיכות לא עניינה אף אחד.
הכרם של משפחת לאו משתרע היום על כ-500 דונם שאת מרביתם הוא בחר בקפדנות. בחלקות האהובות עליו במיוחד גדלות גפנים בוגרות מזנים מקומיים נפלאים כמו פרימיטיבו, נגרואמרו, פיאנו ואליאניקו, ורבות מהן נטועות בצורת הגביע המסורתית, המכונה בעגה המקומית אלברלו. בשיטה זו השריגים מתארכים מן הגזע לכל עבר, מספקים הגנה לענבים, ומאפשרים להם להגיע להבשלה טובה בלי עקה וכוויות שמש, מצוקות המשפיעות לרעה על הארומות והטעמים. ״הפוטנציאל של גפנים אלה זעק לשמיים״, אומר פאולו. ״ידעתי שכל שצריך הוא להמשיך ולטפח אותן ואת האדמה בשיטות הידניות המסורתיות מחד, ולשפר את העשייה הייננית ביקב מאידך״. על מנת למנוע מחקלאי האזור לעקור את הגפנים הבוגרות ולעבור לשיטות גידול בנות ימינו, כאלה המאפשרות מיכון, הקים פאולו קרן תרומות ייעודית. הוא הגה מעין מימון המונים, המאפשר לכל מי שחפץ בכך לאמץ כרם, לתרום לשימורו וליהנות מהיין שיעשה ממנו.
היה זה סבו של לאו שהפסיק למכור את ענבי המשפחה והחל לעשות יין בעצמו, אך פאולו לא הסתפק בייננות כפרית ולעיתים גסה, והקים בשנת 1989 יקב מודרני, ממש הצעקה האחרונה. לאחרונה הצטרף ניקולא, בנו של לאו, כיינן לעסק המשפחתי, ויחד איתו גברה ההקפדה על הקיימות. בכרמים, שחלקם אורגניים, מונהגת פילוסופיית עבודה של חקלאות בת קיימא. בנוסף, הבקבוקים בהם משתמש היקב עשויים מזכוכית ממוחזרת, הקפסולות - ממתכת ולא מפלסטיק, התוויות מנייר ממוחזר והדיו לא רעיל.
יינות דומים
Description
אליאניקו הוא כפי הנראה הזן החשוב ביותר של דרום איטליה ולא פעם קוראים לו הברולו של הדרום. אחת הסיבות היא השילוב, כמו בנביולו, של חמיצות גבוהה וטאנין מורגש מאד אשר מחד מאפשר התיישנות נפלאה אך מאידך גורם ליינות להיות מעט סגורים ונוקשים בשנותיהם הראשונות. יקב סן סלבטורה מייצר יינות אליאניקו מאריכי ימים נפלאים, אך דווקא היציאה הנהדרת של רוזה מאליאניקו יצר שוס כזה שפשוט גנב את ההצגה עד כדי שהיקב אינו מצליח לעמוד מול הביקוש ליין. הרעיון לקבל את חמיצותו הטבעית של הזן ולשחרר את הטאנינים בהפקת יין רוזה, התגלה כשיחוק גדול ועל הדרך מאפשר גם לקחת פרי של הכרמים הקרים יותר או הצעירים ולהוציא מהם את המיטב. תוסיפו לזה את הבקבוק הייחודי והמעוצב ביד אמן ואת צבעו העדין והמושלם והבנתם למה לא תהיה לנו גם השנה אפשרות לספק את כל דרישות המנויים שלנו. אה, טיפ שלנו, אתם ממש לא חייבים לסיים את הבקבוק במהירות, זה יין שרק נהיה מעניין וטעים יותר ככל ששותים לאט. אז שימו כמה דברים כיפיים בבראנץ׳ סופשבוע מפנק אולי בוראטה די בופלה עם עגבניות ושמן זית וכמו שאומרים באיטלקית La bella vita
