Description

זן הדבוקי מצוי לאורכה ולרוחבה של הארץ דורות כה רבים, שכנראה כבר לא אכפת לו אם תושביו קראו למקום פרובינקיה ג׳ודאה, כנען, ממלכת הצלבנים של ירושלים, פלשתינה או ישראל. הוא בשלו, צומח וגדל בהרי יהודה וחברון וכיום עם כמה נטיעות חדשות גם באזורים אחרים בארץ. היסטורית, אם היו ענביו טובים וקטנים עשו ממנו צימוקים או יין, אם היו גרגריו גדולים וחיי המדף טובים היה נמכר כענבי מאכל. מנזר קרמיזאן היה הראשון שהאמין בזן והפיק ממנו יין משך שנים, עד שבא פלדשטיין. אבי – מאמין גדול במקומיות ובזכות לעבוד עם זנים ילידיים – קפץ על המציאה והפך את יין הדבוקי לפרויקט חיים. ניסוי וטעיה היו בלתי נמנעים, וכך הגרסאות הראשונות היו מעניינות אך לא ממש משכנעות, חביות עץ מכאן, יישון על משקעים שם, כוונות טובות כדי למצוא את הדרך לבטא באופן מיטבי את הזן. אך נראה לנו ש-2019 היא השנה שבה הכל נפל בול במקום. ללא עץ, עם דקות וחדות במשקל, ארומטיות עדינה, זהו יין מהנה, מקורי ומאד משמח, ונראה לנו שגם הדבוקי שמח לגלות מאפיינים שאפילו הוא לא הכיר עד כה אודות עצמו, אולי רק פעם מזמן אצל הרומאים.