מַתיֶיה בָּארֶה נולד באקס-אן-פרובאנס בשנת 1975 ולמד ייננות בבון. הוא דור שביעי למגדלי ענבים, שהצטרף לסבו בכפר קורנאס בשנת 1997. בבון, מתייה גילה מיד את נטייתו לגידול גפנים אורגניים וחיבתו למערכות אקולוגיות חיות. החל מהבציר הראשון בשנת 2000 עבד מתייה בעיקר בכרם, כשהוא עובר לגידול גפנים באופן אורגני, אך הוא לא הסתפק בכך, ובשנת 2006 הוא החליט לשנות באופן קיצוני את תהליך הייצור שלו באמצעות פחות חביות והחלפתן בביצי בטון. האבולוציה המתמשכת שלו וחתירתו לטוהר ולהבעה ממשיכים לשלוט ביקב.
בשנת 2012 הוא הפסיק להשתמש במיכון חקלאי בקורנאס והחליף אותן בפרדות, סוסים ועבודות כפיים. הוא גם התחיל ליצור 'שטחים ירוקים' סביב החווה, תוך חפירת בורות השקיה להזנת מערכת אקולוגית עם מגוון מינים; גפנים, נשירים, כרי דשא והיערות שמסביב. ״הצמח מאושר יותר בסביבה פראית ולא ב״מדבר״ המורכב מגפנים בלבד״ אומר מתייה, ״הגיוון הזה מביא לזהות מובחנת לענבים. כשמתייחסים בכבוד ל׳ביום׳ של הכרם, קל יותר לשמור על איזון טוב.
מתייה מחזיק 100 דונם בקורנאס, ובסך הכל 150 דונם ב- AOP, כולל המונופול שלו 'Vallée du Coulet' בחלק הצפוני ביותר של קורנאס, המפורסם ביותר במדרונותיו התלולים והבלתי נגישים ובחשיפתו לרוח ה-Mistral, אותו זרם אוויר מפורסם וקר המגיע מצפון דרך עמק הרון ומסתיים בפרובאנס. זרם רוח בעל השפעה קולוסאלית על כל האזור, ואשר שומר על הכרם הזה יבש גם אחרי גשמים רבים.
אך מתייה אינו נח לרגע על זרי הדפנה של הכפר האצילי, והוא כל הזמן מחפש ביטויים אחרים וכיווני חקירה חדשים. לעולם לא חסר רעיונות ותמיד מוקף חברים, מתייה עושה פרויקטים רבים ומגוונים, החל ממשחק עם שרדונה וסוביניון במאסיף סנטרל, דרך גאמיי ללא סולפיט שעושה עם חברים מבוז׳ולה, המשך ביין ׳שלושת המזוקנים׳ המשעשע שהוא רקח עם שני חברים ועד ל׳דב הקטן׳ שמביא ביטוי שובב וקליל לזן הסירה. מַתיֶיה בָּארֶה לא מתעייף לעולם, הוא ממציא את עצמו מחדש כל כמה שנים והעונג הוא שלנו.