מרטין אובנהאוס הוא דור שלישי לכורמים ויצרני יין אוסטרים מהכפר גלאובנדורף שבמערב אזור היין ויינווירטל. משפחתו טיפחה את סקרנותו, והעניקה לו מגיל צעיר מאד את הלגיטימציה לערוך ביקב התנסויות עצמאיות משלו. למרות הניסיון המקצועי שהצטבר על פני למעלה מ100- שנים, הוריו אפשרו לו לגבש השקפת עולם אותנטית ולא מקובעת. אולי כתוצאה מכך, כשנטל לידיו ב2014- את החווה המשפחתית, לא היו לו ספקות: ״היין הוא העולם שלי״ הוא אמר. ״תמיד שאפתי לעבוד עם הטבע, ומעולם לא רציתי לעשות שום דבר אחר.״ ב250- הדונם של המשפחה אובנהאוס תכנן אקו- סיסטם בריא ומגוון, שכלל יער טבעי, אחו עם עשבים ופרחים ותמהיל של גידולים חקלאיים שונים. את הכרמים הוא הסב לאורגניים ולאחר מכן לביו-דינמיים, פיזר מלונות חרקים כדי לסייע להם לשוב ולהתרבות והמציא שיטה למיצוי קומפוסט לנוזל )תה( שהוא מרסס בכרם. הגישה הביו-דינמית, על פי משנתו של רודולף שטיינר, מתייחסת למכלול היצורים החיים בחווה )כולל החוואי עצמו( כשלם, כסופר אורגניזם אחד התלוי בכל חלקיו. היא מדגישה את חשיבות השמירה על המיקרואורגניזמים החיים בקרקע על ידי הימנעות מחומרי הדברה ומחזורם של חומרי ההזנה המינרליים והאורגניים, ומקפידה על איזון ואינטגרציה בין הצמחים ובעלי החיים. באמצעים אלה, בתוספת עבודה רוחנית עם התנועה הטבעית של הכוכבים ועונות השנה, החקלאות הביו-דינמית שואפת להגביר את הבריאות והחיוניות של החווה כך שתיטיב להתמודד עם מחלות ומזיקים. היום יש גם הוכחות מדעיות לכך שאדמה מאוזנת תומכת בגפנים בריאות. יבול מכרם כזה יהיה נקי יותר, עם פחות מזיקים ורקבונות, ולכן יזדקק לפחות התערבות, גופרית או חומרי שימור. ענבים מכרם בריא מאפשרים לקבל יינות חיים, רב-רבדיים ומרתקים, שיכולים להיות טבעיים )ללא תוספים( או לא. למרות שרבים מבלבלים בין המושגים, אין בהכרח קשר בין ביו-דינמי וטבעי. ״מדובר בתהליך יצירה, אתה לוקח רעיון אישי שלך ומממש אותו בתצורה נוזלית. בדרך, אתה שם את הרוח שלך )spirit )ביין״ אומר מרטין. ״אני מנסה לעשות את זה ככה שירגישו אותי מעט ככל האפשר ושהמעורבות שלי תהיה מצומצמת. ככל שהאקו-סיסטם של הכרם שלי חזק יותר, ההתערבות שלי בתהליכים נעשית פחות ופחות נדרשת. אני משחרר אותו ואת עצמי מהכבלים. לכן קראתי ליין ״ללא שלשלאות״ )Unchained). זה אולי נשמע מוזר לשאוף למצב שהיינן רק ישגיח ויתמוך, והטבע יעשה את שלו. אבל ככה זה היה בתקופת אבות אבותינו. במסלול שבחרתי, מינימום התערבות, הדרך לעולם לא מסתיימת. האקו-סיסטם משתנה כל שנה, ואני איתו. זה האקטיביזם שלי״. ויינווירטל, אזור היין הגדול ביותר באוסטריה, מהווה חלק נכבד מנידראוסטרייך )אוסטריה התחתונה(, אזור יין רחב ידיים שמשתרע בצפון מזרח אוסטריה עד לגבולותיה עם סלובקיה ועם הרפובליקה הצ׳כית. הוא ידוע במיוחד ביינות לבנים שעשויים מהעינב המקומי גרונר ולטלינר, ואכן, יינות הנושאים את שם האפלסיון ויינווירטל יהיו תמיד עשויים מענב זה. בויינווירטל )מילולית: ״רובע היין״( גדלים זנים מקומיים נוספים שלא רשאים לשאת את שם האפלסיון, כמו הלבנים ריזלינג, פינו בלאן, שוארבה )סאמלינג 88( ו-ולשריזלינג, והאדומים צוייגלט, בלאואר פורטוגייזר ו-סנט לורן, וכן זנים בינלאומיים. הקרקע בויינווירטל מגוונת מאד עם הרכבים שונים של לס חצץ וחול וכיסים של גיר, גרניט וחרסית. חלקו המישורי, הפורה והיבש נהנה מאקלים קונטיננטלי עם פערים גדולים בין טמפרטורות היום והלילה. הדבר מאפשר גם לענבים אדומים להגיע לבשלות טובה ולמורכבות ארומטית תוך שמירה על חמיצות רעננה. צפון אזור ויינווירטל מושפע פחות מהחום שמגיע מהמישור הפאנוני ההונגרי, ולכן מתאים יותר לענבים לבנים. גלאובנדורף, כפרו של אובנהאוס, נמצא במערב ויינווירטל, באזור בו המישור הופך לגבעות והפרשי הטמפרטורות בין היום והלילה הופכים ניכרים. הדבר מסייע לשמור על הרמוניה ביין ועל רמות אלכוהול נמוכות יחסית למרות ההתחממות הגלובלית.