
מרגלית פרדיגמה
Margalit Paradigma GSM
חתימה
189.00ש"ח
׳פרדיגמה׳ של מרגלית הוא יין משמח, במשקל קליל, עם הרבה עידון וטעם ובעיקר זהו יין שמתכתב עם הדור החדש של חובבי יין ישראליים שנמאס להם מיינות עמוסים, כבדים ומפוצצים בעץ. זהו יין ממסך (בלנד) המורכב מאחת השלישיות המפורסמות והמצליחות ביותר בעולם, אשר כפי שמרמזות האותיות GSM עשויות מהזנים גרנאש, סירה ומורבדר. בלנדים כאלו החלו בדרום עמק הרון, אך מזה שנים רבות תפסה הטרילוגיה הזו תאוצה וכיום זהו מזמן סיפור הצלחה עולמי. מאוסטרליה דרך מרבית ארצות העולם החדש תמצאו לא מעט יינות שנסמכים על הממסך המוצלח בין שלושת הזנים הללו. בישראל לקח יותר זמן להגיע אל פורמולת ה- GSM אך מאז שנטעו יותר כרמי גרנאש ומורבדר מוצאים יותר ויותר יינות שכאלה. כבר בבציר הראשון בשנת 2015 שמר יקב מרגלית בקבוקים נפרדים של כל אחד משלושת המרכיבים של הפרדיגמה (סירה, גרנאש ומורבדר) כדי לתהות על אופיים ועל אופן התפתחותם בנפרד, ולמרות שכל אחד מהזנים הפגין אופי מאד שונה נראה היה שדווקא השילוב בין הזנים הללו הוא המוצלח ביותר וכמו במקרים רבים השלם אכן גדול מסכום חלקיו, כשכל אחד מן הזנים תורם חלק משמעותי ליצירה. הגרנאש הוא המעודן והקליל שביניהם, המעניק ליין הרבה עידון ומרקם נעים ועגול והוא כמעט נעדר טאנינים. הסירה נותנת חוט שדרה ליין ופרופיל ארומטי, ספייסי ומפולפל, ואילו המורבדר תורם מעט מורכבות מחוזרת, גוונים אדומים וחמיצות טובה. בטעימה תרגישו מייד שאת המרקם ליין מעניק הגרנאש עגול ומעודן, הסירה תורמת את השרירים הטאניים של היין ואילו המורבדר דואג לשלד החמצמץ. זהו יין מפולפל בגוף אלגנטי, עם פרי אדום ומרירות אצילית נהדרת שתהפוך אותו לבן לוויה מושלם לאוכל ים תיכוני מתובל.
המלצות שתייה
תעודת זהות
על היקב והאזור
בניגוד למדינות בהן תרבות היין התפתחה על פני מאות שנים, ומושרשת עמוק במחוזות גאוגרפיים, בשיטות הכורמות, בזני הענבים, במסורות יינניות שמועברות בנוהג משפחתי רב דורות או בחקיקה, אנחנו חיים במדינה צעירה, ופועלים בתחום מתפתח שבו כמעט כל דבר נעשה בפעם הראשונה. קבלו אפוא את אחת ממשפחות האצולה הראשונות - והיחידות - של היין בישראל, משפחת מרגלית. ביקב המשפחתי, פועלים ד״ר יאיר מרגלית, המכונה לעיתים ״אבי אומת היין״ ובנו אסף.
יאיר הוא ד״ר לכימיה פיזיקלית ששהה בשנים 1977-1978 באוניברסיטת דייויס בקליפורניה, אחת החשובות והידועות בעולם בהקשר של לימוד ומחקר על יין. הסקרנות הערנית שתמיד איפיינה אותו גרמה לו להציץ אל המתרחש בכיתות היין. הציץ – ונפגע... יאיר רכש ידע, העמיק, חקר וטעם, וכשחזר לארץ החליט לשחק במיומנות החדשה שצבר ולהפיק מעט יין ללא כוונה מסחרית. בשנים 1982-1989 שתה בעצמו וחילק לחברים את היין שייצר בכפר ביל״ו שליד רחובות. מבחינתו, היה זה לא יותר מניסוי מדעי מתועד, לפרקים מהנה. כששואלים אותו על יינותיו הראשונים הוא משיב בצניעות הטיפוסית שלו ״עשיתי הרבה טעויות״.
בשנת 1985, התבקש מרגלית להיות יינן אחראי על בציר שלם ביקב תשבי. היו אז מתי מעט ייננים בארץ, הם עבדו ביקבים הגדולים, ויונתן תשבי היה צריך אחד בדחיפות. ״אין לי אף אחד אחר״ הוא אמר למרגלית, שהחליט לקפוץ למים העמוקים של ייצור מאה אלף בקבוקים, ולאחריהם לחזור לארה״ב וללמוד בצורה מסודרת. עם קצת חוצפה ישראלית הוא ניצל את הזמן להוציא במקביל ספר אדום-כריכה שהפך לספר פולחן לבעלי יקבים קטנים בארה״ב, "Small winery operation", ולאחריו שכלל אותו בשני ספרים מקצועיים שהפכו לטקסטבוק וקריאת חובה לייננים רבים בעולם על הכימיה ועל הטכנולוגיה של היין.
ב-1993 נזנחה הכימיה הפיזיקלית סופית לטובת יקב מרגלית, אולם הגישה השלטת הייתה עדיין הגישה הכימית-מדעית של דייויס. יידרשו עוד שנים של התנסויות וביקור מכונן באזור בורגון שבצרפת על מנת להאיר את עיניו לחשיבות הטרואר ולקריטיות שיש אודות שליטה מלאה בכרם. אם תוסיפו לכך את הקושי שהיה להשיג ענבים בתקופה, והרי לכם מהלך חלוצי נוסף ובשנת 1998 מרגלית נטע כרם בקדיתא שבגליל העליון והפך למעשה לויניירון (יינן-כורם שמגדל את כרמיו בעצמו). אחריו נוסף כרם הקברנה פרנק בבנימינה, והאחרון, שניטע ב-2011, בזכרון יעקב בדגש זנים ים תיכוניים.
העניין ביקב המסחרי הקטן, שהיה ליקב הבוטיק הראשון בישראל, הלך וגבר עם השנים. איכות היין הלכה וגם אופן השיווק החל להתגבש לתוך מסלול קבוע. חלק ניכר מהיין של כל בציר חדש נמכר בשלושת סופי השבוע שלפני הפסח, במהלך טעימות שמחות במיוחד בהשתתפות פעילה של לקוחות היקב. אם תיארתם לעצמכם שיקב מרגלית היה היקב המארח הראשון בישראל, לא טעיתם, שכן מי בכלל חשב אז בישראל על ביקור ביקב לצרכי טעימה ורכישת יין.
אסף מרגלית נולד לתוך השינוי המקצועי של אביו וכילד סייע בידו להכין יין בחצר הבית. כשהחליט להתמקצע, למד בפקולטה לחקלאות ברחובות ונסע לסיורי לימוד יסודיים בעשרות יקבים באזורי נאפה וסונומה שבקליפורניה, אז מרכז מהפכת העולם החדש. בחזרתו לישראל פינה לו אביו אט אט את מקומו כיינן וכמחולל מהפכות. בנוסף ל״זני בורדו״ הנטועים בקדיתא (קברנה סוביניון, מרלו, פטיט ורדו) ולקברנה פרנק הגדל בבנימינה, בזכרון ניטעו שרדונה וריזלינג (הימור שהצליח בצורה יוצאת דופן), אך בעיקר סירה, מורבדר וגרנאש המתאימים יותר לטרואר הים תיכוני של זכרון.
עד היום, אחת התמונות בנוף זה לחזות ביאיר ואסף, אב ובן שונים כל כך מכל בחינה, עובדים יחדיו בכרם. אם תגיעו לשם, ודאי תשמעו מהם על כך שכרמי מרגלית נגמלים מהשקייה בתהליך מיוחד והדרגתי שמחייב את הגפן לפתח שורשים עמוקים. התוצאה היא ענבים קטנים וריכוז טעמים יוצא דופן, והקטנת הצורך בדישון ובהדברה. יקב מרגלית מייצר 30 אלף בקבוקים בשנה. ואם בשנות פעילותו הראשונות ניכרה בו ההשפעה הקליפורנית, אשר הולידו יינות שופעים ועתירי עוצמה שהפכו מיתולוגיים כמו בציר 89׳ או 93׳, הרי שבעידן הנוכחי ניכר יותר עידון ואיפוק בעשייה שמביטה אל מורכבות יותר אירופאית, במיוחד מאז צאת יין האניגמה בבציר 2003. בשנים האחרונות היקב הצטרפו לפורטפוליו היקב יינות זכרון פרדיגמה, ממסך מבוסס GSM, ואף שני יינות לבנים, אופטימה וריזלינג המחזירים אותנו אל הימים בהם היקב עשה יין לבן, ולראייה יינות השרדונה ההיסטוריים של הבצירים 95׳ או 97׳ יינות שהפכו קאלט בקרב חובבי היין הוותיקים.
יינות נוספים מהיקב
Description
מרגלית אינו רק יקב הבוטיק הראשון בישראל אלא זה היה גם היקב הראשון להוציא יין קברנה פרנק זני. מכרם יחיד באזור בנימינה, יאיר ואסף מוציאים מאז 2001 יינות שנכנסו כבר לפנתיאון של יינות הארץ. קברנה פרנק אמנם מפורסם פחות מקברנה סוביניון, ומישור החוף נחשב איכותי פחות מהגליל העליון, ועדיין הצליחו המרגליתים להפיק יין מופתי כמעט מידי שנה ויצרו חובבי יין הנשבעים שזה היין שלהם. עם ייחודיות סגנונית המשלבת גוונים של ירוק, אדום ושחור, הקברנה פרנק של מרגלית הוא גם יין שמתיישן היטב, וההוכחה כמה טעימות אורך שעשינו לאורך השנים המוכיחים כמה יפה יינות אלו מתפתחים עם הזמן
