Description

ישנם לא מעט יינות גדולים בעולם, אך בודדים הצליחו להגיע למעמד קאלט כה ייחודי, על-זמני וחוצה גיאוגרפיות כמו יין ה׳פרגולה טורטה׳ של מוֹנְטֶוֶרְטִינֶה. יש בו את כל המרכיבים הנכונים; סיפור כמעט מיתולוגי של גיבור נגד הזרם, מרד ואי הליכה בתלם, דווקא בשלב קריטי בעיצוב מחדש של טוסקנה ושל איטליה בעולם היין. יש דרמה, יש איכות בלתי מתפשרת, יש תווית אמנותית מופלאה של הצייר אלברטו מאנפרדי המשתנה כל שנה שמביאה לכל זה גם ערך אספני. אפילו שם היין מוסיף ממד של מסתורין ליין, פרגולה טורטה או בתרגום לעברית “הפרגולות הרעועות”, מתייחס למראה המעוקם של הגפנים הוותיקות מהן נוצר היין במקור בשנת 1968.

אך בנוסף, מה שלדעתנו הופך את היין לאייקוני במיוחד, זה שהוא שוזר יחד כל כך הרבה רבדים של היסטוריה, גיאוגרפיה ותרבות. פרגולה טורטה הוא שילוב נדיר של ניגודים; בין מסורת וחדשנות, שכן זה יין שלפעמים מתייחסים אליו כ׳סופר טוסקן׳ למרות שהוא בעצם הביטוי הטוסקני הכי קלאסי שאפשר. הוא לכאורה יין דגל, אבל הוא איננו יין של נובורישים, אין בו שום גינונים של יוקרה חיצונית או של יומרה. הוא יין ששואף להיות יין גדול, אבל בגלל הטרואר שלו ולא בגלל שימוש בעץ יוקרתי. לראייה, הוא תוסס בבטון ומשטר העץ שלו מעודן ומדויק. הוא מפגין גם ניגודיות בין יין של זן ליין של מקום. מחד, זהו אחד המונולוגים המשכנעים ביותר של זן הסנג׳ובזה וללא ספק המניפסט הזוהר ביותר שמוכיח את הפוטנציאל העצום של זן זה. מאידך, זה לחלוטין יין של מקום שמבטא את תנאי הטרואר הייחודיים כל כך של הכפר ראדה, באזור הגבוה והקר ביותר בקיאנטי.

מעל לכל, פרגולה טורטה היא ההשתקפות של היוצר שלה סרג׳יו מאנטי, איש חזון, יזם, תעשיין, אינטלקטואל ואיש תרבות וטעם, ורוחו ממשיכה דרך היינות הללו. 

סרג׳יו מאנטי נפטר בשנת 2000, ובנו מרטינו, עומד בראש היקב היום. במקום לנסות לחדש כדי להוכיח משהו, הוא בחר להשאיר את הדברים כמעט ללא נגיעה. מרטינו מאנטי והיינן המוכשר, פאולו סאלבי, הם היורשים וממשיכי הדרך של מורשת מופלאה שקבע החזון של סרג׳יו כשעמו שניים מהאנשים החשובים שאי פעם פעלו בטוסקנה היינן ג’וליו גאמבלי ומנהל היקב הוותיק ברונו ביני.

למרות שכך חושבים רבים, פרגולה טורטה איננו מגיע מכרם יחיד, אמנם בראשית הדרך הוא נעשה מכרם בן 20 דונם העונה לשם פרגולה טורטה, אבל מאז בציר 1990 היין הוא עירוב של החלקות הטובות והוותיקות של היקב ביניהם כמובן החלקה ההיסטורית.   

מרטינו מאנטי מתאר את 2018 כשנה שלא הייתה חמה מדי, עם מועד בציר רגיל לאזור באמצע אוקטובר. ״אחד הדברים שעיצבו את בציר 2018 היה 100 מ”מ של גשם שירד באוגוסט, אשר שמר על האיפוק של היין״ הוא אומר. כך שלמרות ש-2018 הייתה חמה ברוב אירופה, בראדה דווקא 2019 התגלתה כחמה יותר. זהו יין צפוף, אך עתיר ניואנסים עם פירות יער אדומים סגולים, עם ניחוחות פרחוניים, ואפילו העידון של עץ האלון מתוחכם ומעודן. ומעתה יפה השתיקה, שכן זהו יין שמילים לעולם לא ידעו לתארו די צרכם.