
ליאונה דה קאסטריס מאייאנה נגרואמארו
Leone de Castris Maiana Negroamaro Rosso
לאונה דה קאסטריס
99.00ש"ח
היין עשוי על טהרת נגרואמארו, הזן השני החשוב ביותר של פוליה אחרי הפרימיטיבו, אך מבחינת איכות לא מעט יאמרו לכם שהפוטנציאל שלו גדול יותר. זהו זן ענבים ילידי מאזור פוליה )אפוליה( הגדל באופן נרחב באזור סאלנטו, העקב המפורסם של המגף האיטלקי. האקלים של פוליה מאופיין בטמפרטורות גבוהות כל השנה, עם מעט מאוד גשמים. אך למזלם באזור סאלנטו ומנדוריה יש טווח טמפרטורות רחב בין היום והלילה, דבר המשפיע לטובה על איכות הענבים ובמיוחד על זן הנגרואמארו. לפי סברה אחת שם הענב פשוט מתאר את היין – שחור מאד )נגרו( ומריר מעט )אמארו(. אך כיוון שמקורו עדיין לוט בערפל, יש סברה אחרת שאומרת שהוא הגיע מיוון דרך אלבניה ושאמארו אין הכוונה למר, אלא זהו שיבוש של המילה מאברו )שחור ביוונית( ואולי הוא בכלל מגיע מקסינומאברו שיש עמו קווי דמיון. עם צבע כחול סגול, הזן שומר על טאניות טובה, הוא מעט מר ובעל גוף מלא ועתיר פירות אדומים ושחורים. מאייאנה מפגין פרי מרוכז והוא שופע עזוז ועוצמה, אך עם זאת, אין בו הבשלת יתר. זהו יין אשר יעמוד ראש בראש מול החסונים שבמאכלי בשר ומול הסוערים שבלילות החורף. יש לו מרקם קטיפתי מפנק וטאנינים יפים ועגולים. היינו ממליצים על נתח בשר טוב או על קדרה חורפית מהבילה ותראו איך היין עומד מולם בגאון בהתאמה מושלמת.
המלצות שתייה
תעודת זהות
על היקב והאזור
לאונה דה קאסטריס
פוליה שבדרום איטליה נמצאת בצד המזרחי של המגף האיטלקי. זוהי פיסת ארץ שטוחה ושטופת שמש, שמגיעה עד לקצה הדרומי ביותר של העקב שבתחתית המגף. היא מוקפת 400 ק״מ חופים לים האדריאטי ולים האיוני, ומנוקדת זיתים וגפנים שחלקם מגיעים ממש עד החול. מבחינה תיירותית, פוליה נמצאת בצילה של השכנה היפה ממערב, קמפניה. נופיה הדרמטיים של קמפניה מתגלים למי שנוסע בכבישים המפורסמים של אמאלפי ופוזיטאנו, והאוכל שלה פונה ישירות אל כל החושים. לעומת זאת, הערים העתיקות של פוליה חבויות, והמטבח שלה מייצג את הבישול העני של דרום איטליה. הוא מציע אוכל מנחם יותר מאשר חושני חוץ מגבינות הבוראטה הנפלאות, וגם היין שלה טרם עשה לו שם ראוי. אנחנו בצ׳ירז רואים לנו לחובה לתקן את המעוות הזה עם היקב ההיסטורי ליאונה דה קאסטריס, ממנו מגיע היין שלפניכם. הוא נוסד ב1665- על ידי הדוכס אורונזו מארקאנג׳לו מריה פרנצ׳סקו, אריסטוקרט בעל חזון ואחיינו של נציגו של מלך ספרד לאיטליה. עם כאלה קשרים, אתם בטח לא מתפלאים לשמוע שבמאה ה19- היקב ייצא חביות יין לארצות הברית, גרמניה וצרפת. ליאונה דה קאסטריס הפך למה שהוא היום בזכות פיירו דה קאסטריס, צאצאו של אורונזו ומי שבשנות ה20-׳ החל לבקבק את היין תחת שם היקב. הוא הוביל אותו לתודעה העולמית, ובמקביל הנחיל מסורות של חלוציות ואיכות ייננית. דוגמא לחדשנותו של היקב הוא יין הרוזה הראשון שיוצר באיטליה, ״חמישה ורדים״ האייקוני. היין הושק בשנת 1943 לבקשת הגנרל האמריקאי צ׳ארלס פולטי, אחראי האספקה לבעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, והוא מיוצר עד היום. הגפנים של אחוזת ליאונה דה קאסטריס נטועות בסאליצ׳ה סלנטינו שבפנינסולה של סלנטו. באזור זה האדמה עמוקה ופורייה מאד, השמש קופחת, ולשני הימים יש השפעה אקלימית ממתנת וחשובה מאד. השמש היציבה מבטיחה הבשלה טובה, ומעניקה ליינות מהזנים האדומים המקומיים נגרואמארו ופרימיטיבו )זינפנדל בארה״ב( את העושר והמורכבות, הגוף המלא והטנין הקטיפתי שהפכו לסימן ההיכר של פוליה. הפרימיטיבו המקומי מקורו בייחורים שהביאה בתחילת המאה ה19- הרוזנת סביני מאלטמורה כנדוניה לנישואיה עם דון טומאסו ממנדוריה, במטרה להשביח את הכרמים שלו. הגפנים הסתגלו מהר לחום הקיץ, לבריזת הים, לרוחות המיסטראל והשירוקו, ולאדמה האדומה העשירה בברזל. הענבים הבשילו יחסית מוקדם )לכן כונו פרימטיצ׳יו, שהתפתח לפרימיטיבו( והגיעו למרות זאת לרמות סוכר גבוהות מאד ולעושר טעמים אופייני. בנוסף לאחוזה בסלנטו מחזיק ליאונה דה קאסטריס ב14- שטחי כרם נוספים בפוליה, באזורי היין ברינדיזי, בארי, טאראנטו, ו-לצ׳ה, ובסה״כ כ1750- דונם, שחלקם בידי המשפחה מזה מאות שנים. הכרמים, בהם נטועים גם הזנים האדומים סירה, סוסומאניילו, ו-מאלבאזיה נרה והלבנים שרדונה, סוביניון בלאן, פיאנו, ורדקה ו-מלבאזיה ביאנקה מטופחים בחקלאות משמרת עם פרקטיקות אורגניות שמטרתן לשמור על האיזון בקרקע ולתמוך בבריאות הגפנים והפרי. מי שאחראי לקפיצת מדרגה באיכות היין של ליאונה דה קאסטריס הוא יועץ היין הכוכב ריקרדו קוטארלה, שמצליח לשמר את המסורת המפוארת ורק לתמוך בה באמצעים מודרניים.
יינות נוספים מהיקב
יינות דומים
Description
אנז׳ו נתפס במשך שנים כאזור של שנין בלאן מתוקים נפלאים מצד אחד, או יבשים מלאי עוצמה וכבדות מצד שני, לעיתים עם מתיקות מדומה שמקורה בבוטריטיס. השפעת הלחות האטלנטית והקרקעות הכהות תרמו לכך שהיינות היו פחות קריסטליניים ומדויקים בהשוואה ליינות ווברה או לסומור. רק בעשור האחרון החלו מגדלים צעירים לעבוד אחרת, בחקלאות קפדנית ואורגנית ובייננות עדינה, והצליחו לשחרר את אנז׳ו מהכבדות ההיסטורית שלה.
יקב סוברואה, משפחה ותיקה שמובלת כיום בידיים הצעירות אך הבטוחות של הדור השלישי, קאנטן (Quentin) קאיו, הוא חלק מהגל הזה שעושה כל כך הרבה טוב לעמק הלואר כולו. קאנטן בא עם חזון הוליסטי, נאמן למקור אך מחפש לזכך ולזקק את האופי הייחודי של הטרואר של אנז׳ו באזור סן לאמבר. יין הבסיס ׳אוריז׳ין׳ מצליח לשקף באופן נהדר את מהות השנין בלאן של אנז׳ו. הכרמים נטועים על קרקעות של צפחה ושיסט, מעניקים ליינות מינרליות רעננה. העבודה בכרם נשענת על עקרונות אורגניים וביו דינמיים עם שמירה על מגוון ביולוגי עשיר, חי ותוסס.
ביקב שומרים על מגע עדין עם הענב: חימצון מבוקר של התירוש כדי לחשל אותו בפני חמצן, תסיסה ספונטנית, והבגרה בחביות ישנות בעיקר כדי להדגיש את הצלילות ללא כל עושר מוגזם. התוצאה היא שנין חד ומרוכז, עם גוף דק יחסית, פרי נשיר עסיסי וניחוחות פרחוניים, בלי אותה תחושת מתיקות מדומה שאפיינה את יינות העבר.
זהו יין שמוכיח עד כמה חבל אנז׳ו יכול כיום, עם הדור הצעיר ופרקטיקות הכרם והיקב המדויקות יותר, להפיק שנין בלאן מודרני, נקי ואלגנטי, עם סיומת מינרלית ארוכה. אוריז׳ין הוא כרטיס כניסה מושלם לאוהבי הזן ולמי שמבקש להבין מהן הפנים החדשות של אזור אנז׳ו שבלואר.
