בזמן ששנת 2020 תיצרב בזיכרון הציבורי כשנה טראומטית לכל הדעות, אצל עידו לוינסון מדובר בשנה שנשאה עימה בשורה משמחת במיוחד. לאחר שנים של למידה מפרכת, טיסות, טעימות ומבחנים, התבשר עידו על קבלת התואר הנכסף מאסטר אוף וויין (MW), התואר הבכיר ביותר של עולם היין, בו מחזיקים 400 אנשים ברחבי העולם בלבד. בכך עלתה ישראל לשני נציגים במסדר המכובד, לאחר שערן פיק מיקב צרעה עשה דרך זהה לפני מספר שנים.
מעבר להיותו MW ושגריר נאמן של יינות ישראל ברחבי העולם, לוינסון הוא בורג חשוב במהפכת היין שמתחוללת בישראל בשנים האחרונות. מהפיכה שמובלת על ידי ייננים צעירים שרכשו את השכלתם במוסדות חשובים בעולם, התנסו בעבודה באזורי יין שונים וכעת באים ליישם את הידע שצברו כדי לחפש ולגבש את זהותו של היין הישראלי. במובן הזה, עידו מחזיק ביתרון כפול, שכן הוא לא רק יינן מחונן, אלא גם דמות שיודעת לעמוד בפני קהל, לדבר ולהנגיש לדורות חדשים של צרכנים את עולם היין המקומי.
עידו לא התגלגל לתחום במקרה, אלא בחר ביין במקצוע עוד בהיותו בחור צעיר לאחר שירות צבאי. עם סיום לימודי כורמות וייננות במילאנו, הוא המשיך לסטאז' בכמה יקבים יוקרתיים באיטליה ובטזמניה, כאשר בדרכו לארץ עוד עצר בעמק הרון שבצרפת והיה שותף להקמתו של יקב חדש. עם שובו לישראל, הצטרף ליקב רקנאטי כיינן שני לצד גיל שצברג שהיה אז היינן הראשי של היקב.
לוינסון חזר ארצה עם אג'נדה מוצהרת: לייצר בישראל, אזור גידול בעל אקלים חם, יינות עדינים ובעלי פרופיל 'קריר', די בניגוד להלך הרוח של ענף היין הישראלי של תחילת שנות האלפיים. ״אישית, אני מעדיף יינות עדינים, מתוחכמים, שלפעמים לוקח זמן לחבב כי אינם מתחנפים לחך" הוא הצהיר. "יינות שמזכירים אזורים קרירים, מענבים שנבצרו מוקדם, בטרם אבדו את החומצה הטבעית שלהם. אני מחפש איך להגיע בארץ חמה לפרופיל טעם קר״.
המנהיגות של עידו סחפה את יקב רקנאטי למהפכה ים-תיכונית, במהלכה שינה היקב את סגנונו וקידם עבודה עם זני ענבים חדשים, מרסלאן, קריניאן ופטיט סירה למשל, אשר היוו את השלד לסדרה הים-תיכונית של היקב שמייצגת את עשייתו גם היום.
לאחר שהפך ליינן ראשי ברקנאטי וביסס את מעמדו כאחד מאנשי המקצוע הבכירים בישראל, הרעיד לוינסון את ביצת היין המקומית ועבר במפתיע לתפקיד היינן הראשי של היקב הגדול בישראל, ברקן, בו הוא מחזיק עד היום. מאחורי המהלך עמדה שאיפה לנער את היקב מהתדמית האפרורית שדבקה בו, ואכן לוינסון הצליח להכניס רוחות של חדשנות גם לברקן וסגל (יקב שנמצא בבעלות של ברקן), למשל עם יציאה של יינות חדשים תחת סדרת אשכולות שלמים או סדרת הבטא וקידומם של זנים מקומיים כמו ארגמן, מראווי או ג׳נדלי מחד או לחילופין אהבות אישיות של עידו, כמו ריזלינג יבש ומינרלי.
כדי לשמר לעצמו ערך של ביטוי אישי וארטיזנלי, זאת לצד העבודה היומיומית ביקבים גדולים שמייצרים מיליוני בקבוקים, הקים עידו עם אביו, אמנון, את יקב לוינסון, שפעל החל משנת 2007 ולאורך שנותיו הראשונות אשכרה בגראז׳ של בית הוריו בהוד השרון. שני יינות שחרר היקב החדש, גאראז' דה פאפא אדום ולבן, שהפכו מהר מאוד ללהיטי יין מקומיים וכיכבו ברשימות היין של המסעדות החשובות ביותר. לפני מספר שנים, העתיק היקב את מושבו לאזור התעשייה סגולה וצירף לשורותיו את הייננן סטאס פלדביין. לשני היינות הקבועים בפורטפוליו, הצטרף יין חדש שמיוצר בשנים מסוימות בטכניקה של תסיסה באשכולות שלמים.
כמי שעוקבים מקרוב אחרי עשייתו של עידו כבר למעלה מעשור, אנו עדים באמצעות יינותיו להתפתחותו המקצועית המרתקת כיינן. אם בתחילת הדרך האג'נדה הייננית הפילוסופית הייתה זו שהכתיבה את הטון בקבלת ההחלטות, ניכר כי היום, לאחר שנים של ניסיון ולמידת הטרואר המקומי, הוא מיטיב לשלב בין התנאים שמספק אתר גידול הענבים לשאיפתו הייננית ליצירת יינות אלגנטיים, מורכבים אך קלים לשתייה, נטולי טעמים בולטים של עץ ובעלי שיעור אלכוהול מתון. משנה לשנה ניתן לחוש כיצד העשייה הולכת ומתחדדת, וכיום כבר ניתן לומר שלוינסון פיתח סגנון וזהות ליקב, לא דבר של מה בכך ליקב שעדיין נחשב עולל במונחי יין עולמיים.
אנחנו בצ'ירז מאד גאים ביינות של יקב לוינסון, ושמחים לאפשר לכם להכיר את היינות, שמבחינתנו נמנים על העילית האבסולוטית של עשיית היין המקומית.