לה אנטיגואה קלאסיקו הוא אחד מהפרויקטים ההיסטוריים החשובים ביותר של אלברטו אורטה, יליד ריוחה, בו הוא ביקש להחזיר לחיים סגנון ריוחה קלאסי שכמעט ונכחד, כזה שהיה רווח במחצית הראשונה של המאה ה־.20 מדובר ביין שיוצר באזור הפחות מוכר של הDOCa ריוחה, במדרונות המערביים של הרכס הגבוה של ׳סיירה דה לה דמאנדה )Demanda la de Sierra )שבריוחה אלטה, דרומית לנהר האברו. האזור ההררי והמרוחק הזה, הגובל בפארק הלאומי ולאתרי הסקי של אסקראיי, הוא אחד המקומות הקרירים והמאוחרים ביותר לבציר בכל מערב אירופה, כשענבי הטמפרניו נבצרים לא פעם בתחילת נובמבר. אלברטו אורטה מצא כאן כרמים ותיקים בני 70–80 שנה, שניטעו בין 1940 ל־,1955 של טמפרניו, גראסיאנו וגרנאצ׳ה. הכרמים חשופים לצפון, בגובה 568 מטר, על קרקעות גיר וחול עניות ומנוקזות היטב. השיפועים התלולים והפיזור הגיאוגרפי של החלקות אינם מאפשרים שום מיכון, כך שכל העבודה נעשית ביד, מתוך מטרה לגדל פרי מרוכז ואיכותי, שמתאפיין בחומצה גבוהה, רעננות ומינרליות ברורה. היינות מופקים בגישה קלאסית ״אולד סקול״ עם תסיסה במכלי נירוסטה, הבגרה של 24 חודשי במכלים ולאחריהם עוד 24 חודשים בחביות עץ אלון ישנות, 60% צרפתי ו־40% אמריקאי, שמוסיפות מורכבות, וניל עדין ותבלינים מתוקים, אך מבלי לכסות על הפרי. התוצאה היא קריאנזה שמזכירה בעידון שלה, במרקם המשי ובאיזון המופלא שלה את יינות ריוחה מהדור הישן, זה שאפשר עוד למצוא משנות ה50- וה,60- אך עם דיוק ומיקוד של ייננות עכשווית. עם ריחות של פירות יער אדומים וכהים עם רמזי וניל, עשן עץ עדין ופרחים מסוכרים, החך מתפתח ללא הפסק לכיוון של פרי עסיסי ומרוכז יותר, עם פטל שחור וסוכריות ורדים, שמתפתח עם החמצן לכדי עומק מתובל עדין ומתוחכם. הטאנינים של היין אלגנטיים והסיומת ארוכה, חלקה ומתמשכת, שבה נותרת לכל אורך הדרך הנגיעה הפרחונית והמינרלית. לא אנטיגואה קלאסיקו קריאנזה מזכיר יותר יינות רזרבה במורכבות שלו ולתמורה למחיר שלו אין כמעט אח ורע בישראל. זה לא רק יין, זוהי הצהרה. חיבור בין טרואר הררי פראי, כרמים ותיקים במיוחד ושיטות עבודה מסורתיות שדורשות סבלנות ומסירות. היין מוכן כבר לשתייה מיידית, אך הוא יכול להמשיך להתיישן עוד שנים בבקבוק. יין שמדגים את גדולתה של ריוחה כשהיא נאמנה לשורשיה.