
כרם שבו סוביניון בלאן
Shvo Vineyards Sauvignon Blanc
כרם שבו
105.00ש"ח
כשגבי סדן נטע את הכרם שלו בשנת 2007 הוא הרגיש שעם קרקע צורית כמו שיש לו, הוא חייב לעבוד עם זנים שהיסטורית וגיאוגרפית הוכיחו את הצלחתם בטרואר דומה. בתקופה ההיא עמק הלואר היה לבטח אינטואיציה מרחיקת לכת לרוב האנשים, אך גבי, עם לימודים בדיז׳ון, עבודה בצרפת ודמיון מפעים לדידייה דאגנו הכיר היטב את סגולתם של יינות הלואר הלבנים והפור נפל על שני זני הלואר הקלאסיים – סוביניון בלאן ושנין. חלקת הקרקע של כרם שבו דלה וכאמור עתירת חצץ צורי והגפנים בה מצויים בעקת מים כמעט מידי שנה, כך שסוביניון בלאן גדל בה באופן נפלא. סוביניון הפך להיות אחד הזנים הפופולריים והנפוצים ביותר, והוא הזן הלבן הכי מצליח בארץ, אחרי השרדונה כמובן. אבל כאמור גבי לא הגיע לסוביניון בגלל הצלחתו או בגלל הביקוש אלא בגלל הטרואר ומקורות ההשראה שלו. הוא גם הרי סולד מכל טרנד ואופנה, כך שלא תמצאו ביין שלו שוב מרכיב צפוי, גנרי שמוצאים ביינות סוביניון בלאן רבים בארץ, אשר מקורם בשמרים מסחריים המדגישים תיולים, גויאבה וגרגרי קסיס ירוקים. גבי לא הכניס מעולם שמר תעשייתי ליקב, כי הוא מחפש דווקא להדגיש את ביטוי הייחודיות של הכרם יותר ולא את הביטוי של הזן. כבר באף תרגישו את היתרון שיש ברום הכרמים של הגליל העליון, מה שתורם רבות לפרי הרענן ולחיוניות הגבוהה של היין. אך גם בעבודה ביקב, תחושו מיד ברגישות, בעידון ובאנרגיה הנובעים מן האיזון יוצא הדופן שיש בענבים. אז בקריאה ראשונה, היין בהחלט מפגין ארומטיות סוביניונית, אבל בכוס השנייה כבר תגלו את החדות, הרעננות והאורך, אך מה ששם את היין הזה מעל לרוב יינות הסוביניון בארץ, זו טביעת האצבע של המקום.
המלצות שתייה
תעודת זהות
על היקב והאזור
אם אתם עוקבים אחרי ענף היין הישראלי בעשור האחרון, קשה לנו להאמין שלא נתקלתם ביינות של כרם שבו. הבקבוק עם התווית הכתומה וסמליל החילזון הפך בין לילה לדייר של קבע בתפריט היין של כל מסעדה שמכבדת את עצמה, בעוד שהיקב - מפעל חייו של גבי סדן, הפך כבר בראשית ימיו לאחד היקבים החשובים והמשפיעים ביותר שפועלים בישראל. אם במקרה תצליחו לסדר לעצמכם ביקור אצל גבי )זה לא פשוט, מזהירים(, אל תצפו ליקב מארח סטנדרטי עם מרכז מבקרים מפונפן. אולם אם ישחק לכם מזלכם, הויניירון )כורם-יינן, אתם כבר יודעים, לא כך?( אדום השיער וסמוק הפנים יקבע אתכם דווקא בכרמים היפהפיים שלו, שם הוא מרגיש הרבה יותר בנוח. תשמעו לנו, קריר שם בהר הרוחות, צפונית להר מירון, בגובה של 800 מ' מעל פני הים, אז קחו משהו חם ללבוש ותתכוננו למפגש יוצא דופן עם אדם מרתק שנאמן מאד לדרכו ולחזונו. את משנתו של גבי ניתן לסכם במשפט אחד: את היין עושים בכרם, במקום שבו גדלים ענבים שמשקפים ככל הניתן את האדמה שעליה הם גדלו. נכון, כבר שמעתם את זה, אבל כשעומדים בכרם של גבי וחווים מקרוב את עוצמת המפגש של חקלאי עם אדמתו וגפניו, כל הקלישאות מתמוססות אל מול העיניים. מהפרי שמניב החיבור הזה, במינימום התערבות, גבי מפליא לעשות יין מורכב, מקומי מאד, ועם זאת נגיש. יינות שכאשר טועמים אותם, ואל תבקשו מאיתנו להסביר למה, מקבלים תחושה שכך בדיוק צריך להרגיש יין ישראלי. למרות שלפעמים נדמה שגבי נולד בכרם, זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלו. ב,1991- בעודו בשנה השנייה ללימודי משפטים, ולאחר קיץ של עבודה בבציר בצרפת, הוא החליט, למזלנו, על הסבה מקצועית מיידית. הוא הותיר את ספרי הלימודים מאחוריו, החל ללמוד צרפתית ונרשם לתואר ראשון בייננות ותורת הגפן בבורדו. משם, הוא המשיך לתואר שני בדיז'ון שבבורגון ולאחר מכן לסטאז' ביקבים נחשבים ברחבי עולם )בין היתר דומיין דוז'אק בבורגון ויקב טינטרה במקלרן וייל שבאוסטרליה(. עם שובו לישראל, הוא ׳נקטף׳ על ידי יקב רמת הגולן ובשלב מאוחר יותר היה ליינן הראשון של יקב הרי גליל, שם הגה את ״יראון״, יין שהפך ברבות השנים לסמלו של היקב. מספיקה ישיבה של 10 דקות עם גבי כדי להבין שלא מדובר באדם שבנוי למערכות גדולות ומסחריות. ואכן, הזמן להסתכן ולהגשים את חלום העצמאות הגיע בשנת .2007 במימון עצמי )לשותפים שקטים יש ילדים רעשניים, הוא אומר(, הוא נטע בליבו של חורש אלונים טבעי כרם על שטח של 60 דונם, ובו זני ענבים בהם נתן גבי את אמונו, למרות היותם פחות שכיחים בישראל, כמו גרנאש, סירה, מורבדר, ברברה ושנין בלאן. את גפני הגרנאש והמורבדר עיצב בגביע, כמקובל בספרד ובצרפת, למרות שהדבר מחייב עבודת כפיים אינטנסיבית. בשיטה זו הענפים מטילים את צלם על הפרי שתחתיהם ומביאים אותו להבשלה טובה המשמרת את רמת החומצה בענב ולאחר מכן את רעננותו של היין. בשנת 2009 נוספו 30 דונם, כולם נטועים בצפיפות, על קרקע חרסיתית חולית שמוצאה מבלייה של צור, ובה אחוז גבוה של חצץ. זוהי קרקע מאוזנת, דלה יחסית, מחלחלת, אשר מתאימה מאד לגידול ענביי יין איכותיים. הכרם מעובד על פי עקרונות של חקלאות בת-קיימא וכבוד לסביבה, כך שבין השורות גדלה בר צמחייה המקומית ותושבי האזור באים ללקט ממנה עשבי מאכל. את השבלולים, שאחד מהם הפך לסמליל של כרם שבו, כביטוי לשאיפה לאקולוגיה מאוזנת, מסירים גבי והצוות שלו ידנית, ומחזירים לעשבים שבין הגפנים. השנים הראשונות לא היו קלות. גבי התעקש, כחלק משאיפתו לבטא את הטרואר הלכה למעשה, לאפשר לענבים לתסוס עם שמרי הבר שעליהם בתסיסה ספונטנית. ביקב חדש, זוהי פרקטיקה שכרוכה בסיכון מסוים, שכן האויר עדיין לא רווי שמרים המסייעים לתחילת התסיסה, אך גבי גילה אמונה רבה בתהליך העבודה הזה ואפשר לפלורה של היקב להתייצב גם אל מול תוצאות פחות טובות. במקביל, הוא רכש ליקב ציוד איכותי מיד שניה, אלתר מכלי תסיסה מחומרים שונים בצורות יוצאות דופן והקים בסופו של דבר יקב שמשקף אותו על מזגו הסוער. ממלכתו הקטנה זו היא מבצרו, וממנה גבי מתעקש להביא את האמת שלו לשוק במחיר שאפשר לרבים יותר לחוות אותה, וזאת דווקא בימים בהם יקבים רבים בישראל התהדרו ביינות דגל יוקרתיים ומלאי חשיבות. לימים שדרג גבי את היקב והיום ניתן למצוא בו מכלים מחומרים שונים ובנפחים שונים, כך שתהליך הלמידה עוד רחוק מלהסתיים. כרם שבו אדום, הבלנד שהוא הלחם והחמאה של היקב, מיצב את עצמו מהר מאוד כיין קולינרי, מלא אופי ומהנה מאד. לצידו יוצאים בקביעות גם יין רוזה שאוזל במהירות שיא, סוביניון בלאן ושנין בלאן. בשנים נבחרות מייצר גבי בכמויות זעומות את ׳גרשון׳, יין שמקורו בחלקה קטנה של ענבי סוביניון בלאן שמנפקת יין אקזוטי ובעל מאפיינים שונים בתכלית מהסוביניון בלאן הקבוע של היקב. לאחרונה גם משחרר היקב מהדורות מוגבלות במיוחד של יינות זניים מברברה, מורבדר וסירה. ובנימה אישית, שהיא הרבה מעבר ליינות, לאותנטיות ולהעדר הרצון המופגן של גבי למצוא חן, אנחנו בצ'ירז פשוט מאוד מאד אוהבים את הג'ינג'י הזה, שכל מפגש איתו מציף אותנו בתשוקה ובידע ואנו גאים במיוחד לחלוק את יצירתו גם אתכם.
יינות נוספים מהיקב
יינות דומים
Description
ריטון אדום הוא אחד המותגים הוותיקים בארץ ושמו שורד בלי משים כבר למעלה
מעשרים שנה שזהו נצח במושגים מקומיים. ריטון הוא גם בערך הדבר היציב ביותר
ביקב אמפורה שעבר גלגולים שונים לאורך השנים מימי גיל שצברג, דרך תקופת
ארקדי פפקיאן, לרומן עם מישל רולאן ועד להופעתם הברוכה של מעיין קושיצקי
מרחוק יותר ומאירם הראל מקרוב ומבפנים. בעוד שהסדרות האחרות עברו
שינויים, זנים חדשים הצטרפו והייננות עודנה לבלי הכר, השכילו ביקב להעמיד
את יין הריטון היציב לנוכח האופנות והמהלכים ולספק לחובב היין הישראלי
ממסך בורדלזי מהנה מאד, עם עומק פרי טוב, וזאת, מבלי ליפול למלכודת של
יינות בשלים מידי או עציים למכביר. זוהי דוגמא יוצאת מן הכלל לבלנד בורדו
במופעו הים-תיכוני. מה שמחזיק את השלד הוא כמובן הקברנה סוביניון, המעניק
גם את הפרי וגם את חוט השדרה אך משלימים אותו באופן יפה חבריו משכבר
הימים מרלו וקברנה פרנק מוסיפים מעט גוף ומעט ירקרקות מבורכת. ורצינו
לציין גם את ההבגרה בחביות עץ אלון, שכן היא יכולה להיות שתלטנית וגסה, אך
כאן, למרות ההבגרה הארוכה בחביות, הן דווקא מצליחות באורח יפה לרכך את
הטאנין להעניק מבנה נכון, מהנה עמוק ופשוט טעים. כל הכבוד.
