כל יין אצל יעקב הוא קודם כל סיפור אנושי או פילוסופי מרתק ורק אחר כך יין מעניין וייחודי ובכל המקרים הכל מתחיל בשם היין. עם הרבה מחשבה, מקוריות ותמיד עם יסוד אוטוביוגרפי יעקב מזמין אותנו תוך כדי שהוא מסקרן ומפתיע; עין הסערה, אסופת התקווה, עזר כנגדו, באתי להרים ועכשיו יד אדם. ׳יד אדם׳ מתחבר לשני נושאים שמעסיקים את יעקב, האחד מקומו של האדם במכלול הנקרא טרואר, מתי, האם וכמה יש ליד האדם מקום מבלי לצמצם את המרכיב הטבעי ואת תבנית נוף היין. השני החיבור האנושי שיש ליעקב עם האנשים שסביבו אם זו רעייתו, חבריו, מוריו או כורמיו. יד אדם מוקדש לשני הכורמים של יעקב, יורם ליבנה ועידו בר, שכפי שהוא מעיד, עם שניהם, המיקום, הזנים והטרואר, היו במשקל משני לרצון שלו לעבוד איתם. ביקב אסיף ניהל יעקב יקב שרות וב2009- הוא עשה יין ליורם ליבנה. ומכל היינות באותה שנה, היין שלו היה המרשים מכולם, כך שב,2010- כשיעקב החליט לנטוע כרם ליין האדום )היחיד( של אסיף, הוא בחר ביורם. שנים לאחר מכן, כשיעקב התלהבת מהכורמות של עידו בר במרום גולן, הוא אמר לו שכל חלקה שתתפנה הוא יהיה מעוניין בה. אמירה שלא מחוברת לתכנון מוצרים או לפורטפוליו, אלא מחוברת לרצון לעבוד עם אותו האיש. כך קיבלנו את השרדונה, את הויונייה ואת המרלו. האמת שיעקב לא תכנן להכניס מרלו לפורטפוליו של היקב, אבל זו הייתה הנגזרת של ההחלטה להעמיק את ההתקשרות עם הכורם ועם קיבוץ מרום גולן. ברור היה שיעקב יסתדר עם השרדונה והויונייה, כי הם משתלבים יפה במבחר הלבנים והכתומים שלו. אך עם המרלו, לא הייתה שום תוכנית ברורה, וכך הוא מצא את מקומו הטבעי יחד עם הענבים של יורם בשדה משה, שגם הם ניטעו בגלל הכורם. וכך נולד יד אדם, מחווה לשני אנשים אלו. מבחינה סגנונית יש כאן בלנד בלתי שגרתי בין GSM ים תיכוני לבין מרלו בורדלזי, בין רמת הגולן לבין השפלה, בין גובה רב לבין גובה פני הים. אך למרות החיבור המפתיע משהו יפה מאד קרה בשילוב הניגודים הללו. כרם המרלו גבוה מאוד, כ1070- מטר בתל מח׳פי, כך שבניגוד לסטראוטיפ של הזן, הוא דווקא נותן פרי עם פרופיל אדום, לא כבד ועם חומצה טובה, ובבלנד שנוצר הוא תורם הידוק מבנה עם זני הרון של יורם ליבנה. על הדרך הוא משתלב עם הפרי האדום של הגרנאש ויוצר יין מאוזן ומהנה מאד, עם טנין רך ועידון משקל. ברמה פילוסופית גבוהה יותר, ׳יד אדם׳ ללא ספק מזכיר לנו את היופי שבסיפור האנושי שמתבטא בעולם היין הקטן והארטיזנלי, בו ניכרים עמל הכורם, מחשבת היינן, הבחירות, המקוריות והידידויות שנוצרות.