אלפא אומגה הפכה עם הזמן לשם הסדרה כולה, אך זה היה גם שמו של יין פרטי, אשר במרוצת השנים יקבל את שמו הנוכחי ׳מלכיצדק׳. יין אלפא אומגה שייך ליינות של ׳רצה הגורל׳ של ׳יד המקרה׳, אך במקרה של יעקב, הבחירה שלו הייתה שלא להילחם בטבע אלא לאמץ אותו או להצטרף אליו. וכך קרה שיום אחד גילה יעקב שביין שלו התפתח מיקרופילם פטרייתי העונה לשם ׳פלור׳ כמו ביינות השרי הספרדיים. פלור, מלשון קמח )או קמחין בלשון המשנה, מנחות ח’, ז'( הוא שכבת שמרים לבנה דקה שמתפתחת על היין ואשר יש לה השפעה ארומטית מובהקת, המזכירה כמו ביין שרי יבש, עם ריחות אגוזיים, של קליפת גבינה או של מערה לחה. בייננות המודרנית מקפידים להימנע ככל שניתן מהתפתחות פלור אך במקרים מסוימים היא עשויה להופיע, ולמרות שברוב המקרים ייננים יסירו אותה, הרי שיעקב בחר להקשיב לרצון הטבע ובשני המקרים בהם יצא ׳שהתאונה׳ הייתה כה מופלאה וייחודית, הוא בחר לבקבק את היין על הפלור שבו, כפי שמוצאים לפעמים בחבל היורה )Jura )שבצרפת. היין שהה בחבית כשנה ושכבת הפלור העבה שלו דרשה המתנה ביקב טרם שחרור לשוק, על מנת שכל המורכבות תתגבש והיין יפגין איזון. הסבלנות השתלמה מאד, הן ליעקב והן לנו חובבי היין וכיום אלפא אומגה הוא יין מורכב, ייחודי ובעיקר מהנה מאד. זהו יין להתבוננות, להתאמת יין ואוכל, יין שמזמין שיחה ומחשבה מעבר לשאלת ה׳טעים או לא טעים׳. עם תחושה טאנית נהדרת, מורכבות ארומטית ומרקם מלא זהו יין מבדל, שיגרום לחלק מהאנשים להרים גבה אך מאידך לאנשים אחרים זהו יין שהם ידאגו לעולם לא לשכוח.