משפחת אנטינורי היא אגדה איטלקית-טוסקנית מפירנצה אשר מפיקה יין מאז שנת 1385. חברת היין הזו, מהגדולות והעוצמתיות באיטליה בפרט ובעולם בכלל, החלה את דרכה בקיאנטי, וגדלה בתאבון שלא יודע שובע המשולב בידע עמוק מחד ובסקרנות ובתבונה עסקית מאידך. היא אמנם החלה את דרכה כעסק משפחתי קטן, אך כיום היא חולשת על אימפריה שמייצרת למעלה מ-20 מיליון בקבוקים ב-150 תוויות שונות ברחבי איטליה ומחוצה לה, והייתה מעורבת במהפכות של ממש, כמו זו הגדולה והמפורסמת של יינות הסופר-טוסקן. לזכותם של האנטינורים, אפשר לומר שעל אף הגדילה המטורפת, הם מעולם לא זנחו את חתירתם לאיכות חסרת פשרות, גם אם סגנונם המודרני לא בהכרח עולה בקנה אחד עם טעמם של מי שמחפשים באיטליה את העולם הישן. כך או כך, קשה להצביע על משפחה שעשתה יותר לקידום מעמדם של יינות איטליה ברחבי העולם.

יין הפרימיטיבו (זינפנדל) שלפניכם הגיע מפוליה שלחופי האדריאטי, קצת מעל העקב של המגף האיטלקי, מאזור שהוא עקב אכילס, ולא רק במובן האנטומי. גפנים גדלו כאן במשך מאות שנים, אולם עד סוף המאה ה-20 השאיפה החקלאית הייתה, כמו בכל כך הרבה מקומות אחרים באיטליה, להגדיל את היבול שנמכר על פי משקל ליקבים שונים ולייצר ממנו יין שולחני פשוט וזול. איכות לא עניינה אף אחד. ב-1995 הגיע לחופשה משולבת בסיור פיירו אנטינורי ופער עיניים לנוכח הפוטנציאל. לפניו השתרע מישור של אדמה אדומה משובחת, עשירה בתחמוצות ברזל, תוצאה של בליית סלע גיר בתת הקרקע, ובו כרמים בני עשרות שנים. הוא ראה גפנים פראיות של זנים מקומיים נפלאים כמו פרימיטיבו, נגרואמרו, פיאנו ואליאניקו, בצורת גביע, שריגיהן הארוכים מגנים על הענבים מפני השמש הקופחת והן נטועות בשורות ארוכות שתחילתן ביער אורנים וסופן בחוף האדריאטי. התחושה היתה שמודרניזציה בכל מה שקשור בכרם וביקב פשוט דילגה על חבל ארץ זה, בו הטרואר המשובח משווע לבוא לידי ביטוי באמצעות יינן, ושהקרקע בשלה, תרתי משמע, למהפיכה.
כיאה לאנטינורי, איש של ביצוע, מכאן ואילך הדברים נעשו במהירות ובנחישות. הוא רכש 1000 דונם בבוקה די לופו (לוע הזאב) שבאזור קסטל דל מונטה ו-2500 דונם במסרייה מאיימה שבאזור אלטה סאלנטו, שתי אחוזות שמחזיקות בחלקות עילית ואשר מרכיבות את יקב טורמארסקה. על פי הנחיותיו של היינן הראשי של אנטינורי, רנצו קוטארלה, הוקם היקב שקרוי על שמו של אתר העתיקות הסמוך, מגדלי טורמארסקה שעל חוף הים, ובכרמים ניטעו גם זנים בינלאומיים. היבול צומצם על מנת להבטיח איכות, העשייה התכווננה לסגנון המלוטש של אנטינורי והתוצאה היא הבקבוק שלפניכם. זן הפרימיטיבו מבשיל יחסית מוקדם (לכן כונה פרימטיצ׳יו, שם שהתפתח לפרימיטיבו) ומגיע למרות זאת לרמות סוכר גבוהות מאד ולעושר טעמים. זה לבטח לא יין להגיש למי שאוהב את היינות שלו רזים ומרומזים, אך אם עוצמה, מלאות, תיבול, מתקתקות חמימה ושיעור אלכוהול גבוה הם מה שאתם מחפשים, אז מצאנו לכם שידוך נהדר.