בסיפורי היין של צ׳ירז מתוארים לעיתים קרובות כרמים למרגלות הרים נישאים. לצמח הגפן, הרים אלה מספקים תנאים אידאליים: צינת לילה מרעננת, משקעי גשם ושלג, הגנה מרוחות עזות, קרקע פורייה במידה הנכונה ובה סלעים מינרליים, בקיצור, כל מה שכורם איכות חולם עליו. אם יש לכם כבר קילומטראז׳ בקריאת חומרים שלנו, קראתם אולי על האלפים האיטלקיים, האטנה בסיציליה או הרי הגרדוס בספרד. עכשיו, הרשו לנו להפתיע אתכם עם המשפט הבא, זה שעוד לא קראתם, לפחות אצלנו: למרגלות הר האולימפוס ביוון, בין השבילים שסימנו פסיעות רגליהם של האלים המיתולוגיים המתגוררים בפסגתו, במקום בו ניטשו קרבות אין ספור, הוטלו כשפי קנאה וזעם ונעשו קסמי אהבה, נמצא אחד מאזורי היין הראשיים של יוון, טירנאבוס. במשך מאות שנים גידלו פה זנים מקומיים כמו רודיטיס, שצבעו ורדרד, או מוסקט שחור ונדיר, וכן זנים יווניים כמו לימניונה ומאלאגוזיה. סקרנים? תוסיפו לזה אלפי שנות תרבות יין, עשייה ייננית מודרנית בהובלת דור צעיר ומשכיל שתרם להתאוששות מהירה מהשפעות הרסניות של אופנות בין לאומיות, וקיבלתם גן עדן אמיתי. כל כך הרבה תגליות מענגות ממתינות לחובבי יין שכמונו באגן הים התיכון, בו עדיין ניתן למצוא את השילוב הנדיר של יינות מרתקים במחירים סבירים. אנחנו בצ׳ירז סבורים שהמרחב הזה קורא לנו להשתייך אליו וללמוד ממנו, וגאים להביא לארץ מבחר מסעיר של יינות יווניים. אז.... תתכוננו להתאהב! כבר למעלה ממאה שנים שבני משפחת זאפראקיס מעבדים את אדמתם בצילו של האולימפוס, בפאלאומילוס ובקאמפילאגאס שבת׳סאליה, מרכז יוון. אם מסתכלים צפונה מהיקב, ההר שמתנשא במפתיע כמעט וחוסם את שדה הראיה. כריסטוס זאפראקיס, בן הדור הרביעי, הצטרף ב.2005- ראשית, הסב את כרמי זאפראקיס לאורגניים והפך כך לכורם האורגני הראשון בטירנאבוס. כריסטוס הגיע ליקב כשהוא חמוש בידע עדכני, לאחר תואר ראשון בכורמות ובייננות באתונה, אותו המשיך בלימודים לתואר שני במילאנו. תשתית זו, בשילוב עם הניסיון שרכש בתקופות סטאז׳ ביקבים באיטליה, בין היתר בטוסקנה, בפיימונטה ובאלטו אדיג׳ה, אפשרו לו להקפיץ מיידית את רמתו של היקב. המשך השיפור המתמיד הפך את זאפראקיס לאחד השמות המבוקשים בקרב שוחרי יין גם מחוץ ליוון. כדי לענות על הביקוש, כריסטוס הגדיל בהדרגה את שטח הכרמים ל120- דונם שהוא מעבד היום. הכרמים, שנטועים בצפיפות בגפני לימניונה, מאלאגוזיה, שרדונה וסירה, נהנים ממיקרו-אקלים ייחודי שבא לידי ביטוי ברעננותו של היין. זהו אמנם אזור חם ויבש, אבל מהאולימפוס יורד אויר קר שמבטיח שמירה על חומציותו הטבעית של הענב גם בהגעתו להבשלה מלאה. הכרמים בפלאומילוס נטועים על חול חרסיתי עשיר בצור ודל בגיר. הם מבשילים מוקדם ונותנים פרי אלגנטי. הכרמים בקאמפילאגה נטועים על חרסית גירנית, שהייתה בעבר קרקעית נחל. היא עשירה במינרלים, אוגרת מים ועמידה בתקופות של בצורת. כולם מטופלים בהקפדה יתרה במטרה להגיע ליבול מצומצם ובעל מורכבות ארומטית גבוהה, ממנו ניתן יהיה להפיק יינות איכות עם פוטנציאל התיישנות. כחלק מכך, נבחרות גפנים בוגרות ומוצלחות במיוחד ומהן נעשים ייחורים בתהליך ארוך שנקרא ברירה מאסאלית. תהליך זה שומר על מגוון גנטי בכרם ומוסיף עומק ליין. החל מ,2019- חלק מהכרמים אף מטופלים בגישה הביו-דינמית. הרבה ממרצו מקדיש כריסטוס להצלת זנים מקומיים ובראשם לימניונה. זן ענבים זה הגיע לסף הכחדה על ידי הפילוקסרה, אותה כנימת גפן אכזרית שחיסלה אזורי יין שלמים באירופה של תחילת המאה. יש שאומרים היום שמי שאוהב פינו נואר מבורגון, אך לא מוכן לתת יד להשתוללות המחירים של בקבוקים מחלקות טובות, כדאי שינסה את הלימניונה החרישית והמורכבת של זאפראקיס. מהכרמים הצעירים יותר הוא מפיק רוזה לימניונה מינרלי ונהדר. היקב המודרני, שהוקם ב,2012- הוגדל ושופץ ב.2018- כל היינות של זאפראקיס תוססים על שמרי הבר שלהם. התסיסה מתבצעת במכלי נירוסטה, בחביות עץ ישנות של 3000-4000 ליטר או בחביות עץ אוסטריות שנפחן 1200 ליטר, לפי הצורך.