שרה וגיום גלנטניי נכנסו בנעלי אביהם פייר ב,2013- כשלקחו במשותף את היקב המשפחתי ז׳ורז׳ גלנטניי שבכפר וולניי שבבורגון. חלוקת התפקידים ביניהם היא מהסוג המסורתי: גיום אחראי על הכורמות והייננות בעוד שרה היא שגרירת היקב ומופקדת על השיווק והמכירות. האחים ממשיכים את הענף של משפחת גלנטניי שנוסד ב,1893- עת פוצלה ירושה בינו ובין היקב ברנרד ותיירי גלנטניי. שני היקבים נמצאים בוולניי ומקורם באותה שושלת כורמים שתחילתה במאה ה.17- את השנים הראשונות הקדישו שרה וגיום לשיפוץ כללי של היקב ולרכישת ציוד מודרני עבורו, תהליך שאפשר להם להתבסס במקומם החדש. הזמן שחלף הקנה לגיום בטחון עצמי ביכולותיו והשיפור הניכר ביין הפך את גלנטניי לאחד השמות העולים בבורגון. זהו סוד שחשוב להכיר ויין שכדאי לרכוש ממנו גם לשתייה בעתיד, שכן אין ספק שמחירו לא יישמר ברמתו הטובה יחסית. מחוז היין קוט דה בון, שבמרכז בורגון, קרוי על שם העיר החשובה ביותר אזור – בון, סביבה מתרכזים תעשיית היינות המקומיים והמסחר בהם. יחד עם שכנו הצפוני, קוט דה נואי, הם מהווים את חבל ה׳קוט ד׳אור׳, אזור היין היוקרתי של בורגון. עמוד השדרה התת קרקעי של הקוט ד׳אור הוא מצוק גירני מתון שהשפעתו על הכרמים דרמטית. כאן תמצאו את יינות השרדונה הלבנים הגדולים והיקרים בעולם, וכן יינות פינו נואר אדומים נהדרים. אבל אל תיקחו את המילה ׳תמצאו׳ יותר מדי ברצינות: היינות הנדירים האלה, שגדלים באזור צר ומוגבל, מבוקשים על ידי חובבי יין מרחבי העולם כולו, מסין ועד הוואיי, ורובם נמכרים בהקצאה ומראש. אם יש בהישג ידכם בקבוק כזה, עדיף שלא תהססו זמן רב, פן ייחטף. ואם קיבלתם אותו מאיתנו, אז ברכותינו: הקארמה שלכם כנראה לטובתכם! הכרמים של גלנטיי, שב90%- מהם נטוע הזן פינו נואר, פזורים על פני 80 דונם באפלסיונים וולניי, פומאר, מונתלי, מרסו בקוט דה בון ושמבול מוזיני בקוט דה נואי, כאשר חלקם נמצאים בסיווג של ׳פרמייה קרו׳. בנוסף, היקב מציע יינות גם ברמת בורגון מהזנים המותרים: שרדונה, אליגוטה ופינו נואר. היין מהכפר וולניי מהווה כמחצית מתפוקת היקב. זהו יין מאוזן, הרמוני ואלגנטי, עם עצמה מרוסנת, עדינות, אורך וטאנין משיי. אנשים רבים עדיין מייחסים תכונות אלו בעיקר לנשים, ולכן היין מתואר לעיתים קרובות כיין ׳נשי׳, לעומת היין שמגיע מהכפר פומאר שבדרך כלל מאופיין בטאנין קשוח יותר ובפרופיל ארומטי כהה יותר, ומתואר לכן כ׳גברי׳. כן כן, גם בטרמינולוגיה של עולם היין עדיין לא הפנימו לגמרי את השינויים המגדריים שעובר העולם בשנים האחרונות... גיום דוגל בגישת חקלאות בת קיימא ובוחן את המהלכים בכרם לאור משמעותם ארוכת הטווח. כך למשל הוא אינו עושה שימוש במדבירי עשבים, ובמקום להשמיד אותם הם נחרשים לתוך הקרקע, מגדילים את שיעור החומר האורגני ומשפרים את החיים בה. באביב נעשית עבודת דילול שמטרתה להעלות את איכות הפרי באמצעות הקטנת יבול, ובקיץ מסירים עלים כדי לשפר את ההבשלה. כל העבודה, לרבות הבציר, ידנית. הפרי עובר תהליך מיון כפול, שראשיתו בכרם וסופו בשולחן קבלה חדיש ביקב. רק הענבים הבריאים והבשלים מגיעים בסופו של דבר אל היקב. לאחר השריה קרה התסיסה מתחילה באופן ספונטני עם שמרי בר, ומתרחשת במכלי נירוסטה מבוקרי טמפרטורה. ההבגרה בחביות אלון צרפתיות במשך 10-18 חודשים, לפי כללי האפלסיון והצורך. ״המטרה שלנו״, משתף גיום, ״היא לכבד את המסורות של האזור, ולהשתמש בטכנולוגיה מודרנית רק כל עוד היא משרתת אותנו בדרך לגילוי הייחוד של החלקות באמצעות פינו נואר, זן שאין מיטיב ממנו לבטא את הטרואר שלנו״.