עם השנים והניסיון בעולם היין, המציאות לימדה אותנו שאיכות ויחסי ציבור לא תמיד הולכים באופן מתואם ביחד. יקב וורטמן הוא דוגמה מצוינת לכך: מצד אחד יקב שפועל בפרופיל נמוך ובצנעה כך שרבים כלל לא שמעו עליו, ומצד שני יינות נהדרים ומלאי-אופי שמגיע להם לקבל את ההכרה לה הם ראויים בענף היין הישראלי. אז אם במקרה אתם בין אלו שטרם נתקלו ביינות של וורטמן, אנחנו יותר מגאים לחשוף אותם בפניכם.
חי וורטמן, הלב הפועם מאחורי יקב וורטמן, הוא ויניירון ישראלי במלוא מובן המילה. מה זה ויניירון, שאלתם? מדובר במונח צרפתי שמתייחס לעובד אדמה, כורם, אשר מגדל את ענביו בעצמו ולאחר מכן מייצר מהם יין. בישראל, לפחות עד העת האחרונה, מדובר בזן נדיר של אנשים, שכן אצלנו רווחה הגישה שהכורם עובד בכרם והיינן ביקב. בשנים האחרונות, בין היתר בזכות כוחות חדשים כמו חי וורטמן, שמבינים שגידול ענבים הוא מלאכה לא פחות חשובה מכל מלאכה אחרת ביקב ואף יותר מכך, אפשר למצוא כבר יותר יקבים שפועלים בדגם הזה, אם כי עדיין מדובר במתי מעטים.
וורטמן החל את דרכו בעולם היין בשנת 2003, עם נטיעה של כרם במדרון שבחצר. מספר שנים מאוחר יותר, לאחר שגמלה בליבו החלטה לייצר יינות שמקורם אך ורק מענבים שגדלים סביב האזור שבו הוא חי, רכש וורטמן חלקות כרמים נוספות בעמק שפיה שלמרגלות הכרמל.
הגולן, הגליל העליון והרי-יהודה הם אולי אזורי יין שנחשבים למובחרים בישראל, אבל וורטמן הוא חסיד נלהב של עמק שפיה. "כבר בתחילת הדרך האמנתי שהמקום הזה מתאים לייצור יינות איכותיים ושונים מאלו של הגליל והרי יהודה" הוא טוען, ומסביר כי "כאשר מדברים על טרואר נוטים להתייחס רק לאקלים, אך יש חשיבות מכרעת גם לסוג האדמה. בעמק יש מספר סוגי קרקעות: גיר, בזלת, צור ואדמה וולקנית בצבעים שונים. ישנה גם הקרבה הממזגת של הים ולכן הימים שלנו בקיץ מעט יותר קרירים. הלחות אמנם עלולה לגרום בעיות עם זנים מסוימים, אבל היא מאפשרת לגפנים לספוג נוזלים ובקיץ ומסייעת לי בקיום חקלאות ללא השקיה שמועדפת עליי".
מעבר לדבקות ביינות בעלי זהות אזורית, חי מאמין בכל מאודו בחקלאות אורגנית, גם אם הוא אינו מרגיש צורך להחזיק בתעודה כדי לאשר זאת. יינותיו משקפים את אזור הגידול שממנו הם מגיעים: אזור חם , קשוח ונמוך, עם תנאי גידול לא פשוטים, אך עם המון תעוזה, תיבול ואופי. בגזרת הזנים, חי נותן מקום של כבוד לקולומבר, זן לבן שכבר כמעט נשכח במחוזותינו אשר עושה בימים אלה קאמבק מעורר כבוד בדיוק בזכות יקבים כמו וורטמן. גם קריניאן, זן אדום שבעבר נהגו לייצר ממנו יינות זולים מיבולי-ענק, זוכה אצל חי ליחס אוהב ומיוחד ומתגמל בתוצרת משובחת שאף יודעת להשתבח בבקבוק לאורך השנים.
אנחנו מאוד אוהבים את היד המאופקת של וורטמן בזמן עשיית היין. אלו יינות שלא נועדו להרשים בזכות משך שהייתם בחבית, אלא כאלה שנועדו לבטא את אופיו של הפרי שמרכיב אותם. אלו יינות גסטרונומיים שדורשים תקרובת לידם, כך שאנו תמיד נעדיף לצרפם לארוחה דשנה על פני שתייתם באגביות כמרענן בזמן צפייה בטלוויזיה. ואם עדיין לא הכרתם אותנו טוב מספיק, אז בכל אופן תמיד נעדיף ארוחה דשנה על פני צפייה אגבית בטלוויזיה.