לאיש אשכולות כמו הדיי שמות היינות הנם תמיד מסע אסוציאטיבי מרתק הנע בין הצומח והתנ״ך, או בין א.ד. גורדון ולאה גולדברג ובין הרגישות של הדיי עצמו. בשם היין ניתן למצוא לא פעם רמזים שמחברים בין המציאות החקלאית היומיומית לבין שכבת תרבות, זיכרון או שורת שירה. ״הזמן הכפרי״ נשמע כמו פרק שנלקח מתוך יומנו של איכר, אבל אצל הדיי הוא הרבה יותר מזה, זהו ניסיון ללכוד בבקבוק את הקצב האיטי של חיי הכפר, את המעגליות של העונות, ואת הרגעים הקטנים שמרכיבים שלמות שלמה. אזור היין של גבעת ישעיהו ממשיך להפגין את פוטנציאל האיכות שלו ליצירת יינות לבנים. המסו-אקלים של העמק מעניקים רעננות וקרירות לכרמי האזור, המשווים ליינות לעתים ניואנסים שברך כלל מתקבלים רק בגבהים רמים יותר בהרי ירושלים. אנחנו ממשיכים ונמשיך לעקוב בתשומת לב אחרי גבעת ישעיהו כי אנחנו רואים בשנים האחרונות נחשונים לא מעטים מיקבים שונים שמאד משמחים אותנו. הזמן הכפרי עשוי על טהרת השנין בלאן, על הצד המינרלי והרענן שלו, עם ריחות של תפוח-ירוק ופריחה לבנה לצד מרירות הדרית. זהו שנין בלאן המבטא היטב את הטרואר של האזור הקריר שבשפלת יהודה, עם מינרליות וחמיצות טובה לצד בציר מאוחר המפתח טעמי פרי אופייניים. המרקם שלו עדין אך הוא מלא חיים, הארומות נעות בין פרי לבן נקי לרמזי תפוח בשל ודונג יבש, והחומציות היפה מלווה את הכל בצלילות. זהו יין כפרי במובן העמוק של המילה, לא גס, אלא נטוע בקרקע ובזמן. הוא מבקש שולחן עץ, קערה של ירקות טריים, לחם חמצמץ שנבצע ביד, גבינה טריה וחבורה קטנה של אנשים שלא ממהרים לשום מקום. כי ״הזמן הכפרי״ הוא לא רק שם, זוהי הצעה להאט, להאזין ליין ולהתענג גם בעיר מהזמן הכפרי.