הגשמה של מטרות אישיות לא תמיד עולה בקנה אחד עם הגשמה במובן הציוני. למעשה, חוץ מאשר במקרים נדירים, ההגשמה הציונית דורשת מאיתנו לשים ׳על-הולד׳ את החלומות הקטנים, הפרטיים. לכן כל כך נדיר לאחוז ביד בקבוק יין שבו מתגלמות שאיפותיו של עם במולדתו, עבודה זוגית ומשפחתית וכן סיפוק משאלות הלב של השותפים לעשייתו. ביינות שבחרנו עבורכם מתוך הפורטפוליו של יקב דלתון מתחילים להרגיש את השילוב המרגש הזה. אנחנו בצ׳ירז שמחים מאד על ההתבגרות של יקב דלתון ועל תהליך הדיוק שהוא עובר בשנים האחרונות, ובטוחים שנמשיך ליהנות מהם גם בבצירים הבאים. יקב דלתון הוקם על ידי מתי הרוני, סוחר אבנים יקרות מאנגליה, ובנו אלכס הרוני. אלכס לא ראה את עצמו ממשיך את עיסוקו של אביו ועלה לארץ בשנת ,1991 בגיל .23 אחרי שמתי עלה בעקבותיו, ב,1993- חיפשו איך לרתום את הבנתם ביין ואת המשאבים המשפחתיים למפעל הציוני. החזון היה אגרי-טוריזם, חקלאות שמאפשרת לתיירות להתפתח סביבה, קונספט פורץ דרך באותה התקופה. האזור שנבחר היה הגליל, שמתי האמין שצריך לפתח את מקורות הפרנסה בו על מנת להביא אליו אנשים. בסיועה של הסוכנות היהודית נפגשו השניים עם ארמונד ממן, כורם מכרם בן זמרה, ישוב צפוני שידוע באיכות ענבי היין שלו. החיבור הוליד את הגלגול הראשון של דלתון: יקב בסיסי בחצר הבית של ממן, שהפיק ב1995- 5,000 בקבוקים. ״לכל בקבוק צרפנו מפה״ נזכר הרוני. ״אף אחד לא ידע איפה זה, וכבר אז היה חשוב לנו לדבר על האזור ועל האדמה״. השם דלתון נלקח מן המלה הדליה, פעולה חקלאית שמטרתה הגבהה או התרוממות )״ֲאֲ רֹֹו ִִמ ְְמָָך ה׳ �ִּכ ִ י ִִד �ִּל ִ יָָתִנִ י״ = רֹֹוַַמ ְְמ �ָּתָ אותי, תהילים ל/ב(, ומשמם של הישוב העתיק בית דלתיא והכפר הערבי שהחליף אותו, א-דלתא )״המקום המוגבה״, דלתון של ימינו(. היקב קלט אליו ענבים מהאזור, מרמות נפתלי עד הר מירון, וגדל עם הביקוש. כשב1999- הגיע ל250,000- בקבוקים, היה ברור שהגיע הזמן לצאת מהחצר. בלב הכרמים של היקב, מרחק ארבעה ק״מ מגבול לבנון, הם ייסדו את פארק התעשייה דלתון, והקימו בו מבנה מודרני שהותאם מראש לתכניות גדילה שאפתניות. כדי להוציא אותן לפועל עשה הרוני מעשה חלוצי נוסף, וב2002- מינה לדלתון ייננית אשה, את נעמה סורקין, בתו של בני סורקין, מהכורמים האגדיים של הצפון. סורקין הצליחה במשימתה והעלתה במהירות את היקף הייצור של דלתון מ300,000- עד למיליון בקבוקים בשנה. ״היינו יקב טוב שעושה יין טוב במחיר טוב. לא התפשרנו על איכות אבל לא חיפשנו הרפתקאות. זנים קלאסיים, חלוקה לסדרות, שמרנות״. גורמים רבים לוקחים חלק בשינוי שעובר יקב דלתון. הדור החדש של שותי היין בישראל ושינוי הטעמים שעובר השוק לא עברו על יד בילי הרוני, מנהלת השיווק והפיתוח העסקי של היקב ואשתו מלאת החיים של אלכס. היא קלטה בזמן את השינוי, ויחד עם גיא אשל, היינן הצעיר והמוערך שהגיע ב2015- מאוניברסיטת דייויס בקליפורניה, השכילה לתת לו מענה נכון בסדרה הנועזת ״אסופה״. נעמה סורקין, שעברה לנהל את כרמי היקב כחלק מהפיכתו ליקב אסטייט )שמגדל בעצמו את הפרי(, דאגה לפרי איכותי, ואלכס הרוני שבמשבר הקורונה לקח על עצמו את תפקיד המנכ״ל ניצח במיומנות על התזמורת המורכבת. היום היקב מטפח 800 דונם כרמים שרובם מצויים בגבהים שבין 650 ל900- מטרים על קרקעות מגוונות, החל מבזלת עשירה, דרך טרה רוסה ועד לאבן סיד משופעת ואפילו תצורות קוורץ. הוא מפיק 1.2 מיליון בקבוקים ובכוונתו לגדול עד ,1.5 בין היתר באמצעות מרכז המבקרים השוקק שצופה לנוף פתוח. ואם תשלבו בביקור בדלתון גם טעימה ביקבים השכנים, אלה שבאו בעקבות דלתון, תקבלו טיול יין אמיתי, ממש כמו בחזונו של מתי הרוני.