
דלתון אלקוש שיראז
Dalton Elkosh Shiraz
169.00ש"ח
כרם אלקוש הוא ללא ספק כרם הדגל של יקב דלתון ומושא ראיית הנולד שהיה בזיהוי הפוטנציאל האיכותי של הדליל המערבי. האזור מצוי ממש מעבר לקו פרשת המים של הר מירון פונה מערבה ונהנה הן מרום ההרים של הגליל אך גם מהמסו-אקלים שבהשפעת הים התיכון. חלקות השיראז הן המערביות ביותר בכרם הגדול של דלתון במושב אלקוש, שוכן על צלע ההר, במדרון צפוני תלול למדי שתחילתו בגובה 720 מטר, צפונית מזרחית למושב אלקוש, בין נחל מתת לנחל בירנית. כך שהוא נהנה מתנאים אידיאליים אשר אינם חושפים את הענבים לשמש רבה מידי. הכרם גם זוכה לאוויר ממוזג המושפע מקרבתו לים התיכון. הכרם צופה על הר בירנית בצפון, פסוטה והר צונם במערב, והר מתת במזרח והוא יושב על אדמה גירנית בה ישנם מאובנים רבים ובמיוחד אמוניטים, על צורתם הספירלית, מכאן האיזכור על גבי הבקבוק. היין קרוי ׳שיראז׳ ולא ׳סירה׳ למרות שמדובר בקלון הצרפתי של הזן, ולמרות שהוא מבטא סגנון מעודן יותר ׳אירופאי׳. מאידך, זהו יין נדיב, עם פרי שחור חלק וקטיפתי ומרכז חך מפנק הנוטל גם קצת השראה מיינות העולם החדש, אם כי אנחנו חייבים לציין לטובה הן את ניהול ההבשלה והן את משטר העץ, בשני המקרים היין עשוי לעילא עם עוצמה אלגנטית ועם מרקם נהדר. היין מבטא יפה שילוב בין תיבול מפולפל של סירה, והגם שאיננו מתכתב אמנם לחלוטין עם האופי של עמק הרון הצפוני, בכל זאת חם יותר בגליל, אך עדיין יש בו מספיק רעננות בכדי להעניק לו חוט שדרה אדום שחור ומתובל. הגליל העליון המערבי מעניק לו גוונים אדומים ושחורים עם חמיצות רעננה ומשמחת.
המלצות שתייה
תעודת זהות
יינות דומים
Description
צמד המילים ׳סירה ושזרות׳ תופס מיד את עינו של חובב יין המתחיל, סירה אנחנו מבינים, אבל למה שזרות? ואם אתם כבר חובבי יין מנוסים אתם יודעים שישנם יינות התוססים באשכולות שלמים אז למה זה מופיע עם אמפרסאנד & ולא סתם סירה באשכולות שלמים. אז בואו נתחיל בהתחלה, תסיסה באשכולות שלמים נקראת בצרפתית “entière Vendange “בתרגום חופשי יבול שלם או הבציר בשלמותו, כי האשכולות אכן מגיעים בשלמותם ללא הפרת השזרות. שיטה עתיקה זו, שהייתה קיימת למעשה לאורך כל ההיסטוריה עד להמצאת מכשיר ה׳ַַמ ְְפֵר ֵ ד׳ )Destemmer ) במאה ה,20- מביאה, כשהפרי איכותי כמובן, לייצור יינות רעננים יותר, עם ארומטיות פרחונית ואלגנטית מאד. בנוסף, תורם הדבר להורדת שיעור האלכוהול הסופי של היין. השיטה מקובלת בימינו בעיקר בייננות של סירה בעמק הרון ושל פינו נואר וגאמיי בבורגון ובוז׳ולה, אך בשנים האחרונות היא צוברת תאוצה והיא הופכת להיות פופולרית באזורים רבים בעולם. מה שרומז לנו קובי בבחירת שמו יוצא הדופן של היין הוא שלא כל הענבים תססו בשלמותם אלא שחלק מהשזרות הוספו ליין אחרי שהופרדו, על מנת שהיין יתסוס יחד איתן. זה אמנם כבר מעט טכני מידי, עמכם הסליחה, אבל ענבים שלמים התוססים עם השזרות אינם בדיוק אותו דבר כמו ענבים מרוסקים שמוסיפים להם שזרות לתוך התירוש התוסס. כך שמה שהוביל את קובי, היה הרצון לעשות שלושה סוגים של תסיסה בכדי ליצור יין אחד מורכב ורב ממדי יותר, האחת עם ענבים מופרדים, השנייה באשכולות שלמים והשלישית עם שזרות שהוספו לסירה התוססת. כל תסיסה מקבלת פרופיל ארומטי, מרקם ומורכבות אחרת והשלם גדול מסכום חלקיו. עם ניחוח פרחוני, עם סיגליות, דובדבן, פלפל שחור ועשבי תיבול, זהו יין סירה עמוק אך אלגנטי מאד והוא נישא על גבי חמיצות טובה, והוא מלא בניואנסים והסיומת שלו ארוכה ומהנה מאד.
