סל הקניות שלך עדיין ריק

די מאיו נורנטה קונטדו אליאניקו ריזרבה
Di Majo Norante Contado Aglianico Riserva
די מאיו נורנטה
2017
125.00ש"ח
750 מ״ל | 16.67 ש"ח ל-100 מ״ל
יין הקונטאדו נעשה על טהרת ענבי אליאניקו הגדלים על גבעות מוליזה בכרם קמארדה אל מול הים האדריאטי. זן האליאניקו מוכר לנו מקמפניה השכנה ממערב בעיקר באזור טאורזי, אוולינו שם מתקבלים יינות מאריכי ימים ומבזיליקטה שבדרום איטליה. אך מוליזה הקטנה מחזיקה בכמה כרמים של הזן האצילי והמבטיח הזה. האליאניקו מכונה לא פעם ״הברולו של הדרום״ בגין נטייתו להיות עשיר בטאנין ועם חומצה גבוהה יחסית. וגם כאן זהו יין עמוק עם גוף מלא ועומק לא מבוטל. עם זאת, בניגוד ליינות קמפניה שם די קשה לשתות את היינות בצעירותם, יין הקונטאדו הזה מציג גרסה עוצמתית אך נגישה יותר וקטיפתית. זהו יין אדום, שחור, מהנה והרמוני המזכיר רמזים לדובדבן אמרנה, שיתאים לערב קריר או לקדירה בשרית טובה ומהבילה וכמובן לכל מי שאוהב יינות עם נוכחות ועניין. איזה כיף שהיבואן אורי ברוך לא רק חושב להביא ארצה דברים שקל למכור, ולכן אנחנו מרגישים זכות וגאווה לשתף אתכם ולספר לכם את הסיפור הייחודי של היקב הזה ושל האזור הנפלא והצנוע הנקרא מוֹלִיזֶה.
המלצות שתייה
תעודת זהות
ארץ
איטליה
זנים
100% אליאניקו
טרואר
חול
חקלאות
אורגנית
אלכוהול
14%
על היקב והאזור

אם יש משהו שלא חסר באיטליה אלו זני ענבים ואזורי יין. ארץ המגף רצופה בכרמים החל בחלקה הצפוני שמתנשא לפסגות הדולומיטים, המשך בטוסקנה שבמרכזה וכלה באי הדרומי ושטוף השמש סיציליה. על הדרך תמצאו לא מעט שמות מפורסמים שמעוררים את תשוקתם של שוחרי יין כמו ברולו, ברברסקו וברונלו די מונטלצ'ינו, אשר יינותיהם זוכים להכרה בינלאומית נרחבת ונמכרים בקלות במחירי פרמיום, אך לצידם מתקיימים אזורים רבים שרק מחכים שיגלו אותם. במקרים מסוימים, בעיקר כאשר מדובר ביצרנים שהצליחו לפרוץ את הדרך באזור היין שבו הם פועלים, היותו של האזור עלום שם מאפשרת לצרכן ליהנות מיינות איכותיים במחירים שמספקים ערך נהדר עבור הכסף. דִּי מָאיוֹ נוֹרָנְטֶה, יקב שממוקם באזור היין מוֹלִיזֶה (DOC Molise), הוא דוגמה נהדרת למקרה שכזה.
אם אתם אוהבי יין איטלקי ולא שמעתם עד היום על מוליזה, אל תלקו את עצמכם, שכן מדובר באחד מאזורי היין הקטנים ביותר באיטליה, שני רק לעמק אאוסטה מבחינת שטח וגודל האוכלוסייה. האזור ההררי, שממוקם בדרום מרכז איטליה, גובל באזור היין אברוצו מצפון ובאזור פוליה מדרום. מרבית עשיית היין במוֹלִיזֶה התרכזה במשך השנים ביקבי קואופרטיב מקומיים שלא ממש נשאו על דגלם את ערך האיכות, והעדיפו לייצר יינות זניחים בחשיבותם בכמויות גדולות, בעיקר מזני הענבים שמזוהים עם אזור היין השכן, מונטפולצ'יאנו ד'אברוצו וטרביאנו ד'אברוצו. בשלב מאוחר יותר הגיעו למוֹלִיזֶה גם זני ענבים נוספים בעלי אוריינטציה דרומית כמו פיאנו, גרקו די טופו ואליאניקו, ולצידם השתרשו גם זנים בינלאומיים כמו קברנה סוביניון. ובכל זאת, בתוך הבלאגן הזה שכרוך בחיפוש אחר זהות וביטוי מקומי אותנטי, אפשר למצוא גם זן מקומי אחד בעל משמעות, טינטיליה דל מוליזה, שאף זכה לתת-אזור שנושא את שמו.
יקב דִּי מָאיוֹ נוֹרָנְטֶה נוסד בשנת 1968 על-ידי אלסיו די מאיו בשטחה של אחוזה שהייתה שייכת בעבר למרקיז נורנטה מסנטה כריסטינה. על פי עדויות היסטוריות, מורשת הכורמות והפקת היין באחוזה החלו עוד בשנת 1800. ובכל זאת, על אף המורשת הענפה, אלסיו הבין שבכדי לעשות מהיקב שלו מיזם אמיתי ובר קיימא, כזה שלא יאלץ למכור את יינותיו לקואופרטיב המקומי, יהיה עליו לעשות קפיצת מדרגה משמעותית מבחינת איכות היין. לצורך העניין הוא שכר את שירותיו של לא אחר מאשר ריקרדו קוטארלה, יועץ יין איטלקי מפורסם עם כמה קבלות רציניות מאחוריו.
עם קוטארלה על הצד היינני הוכיח יקב דִּי מָאיוֹ נוֹרָנְטֶה כי ניתן לייצר במוֹלִיזֶה יינות איכותיים. היקב הצליח להפנות את אור הזרקורים העולמי למוליזה והפך לסמן הימני לאיכות באזור היין המתפתח הזה. היקב עושה שימוש בזני יין איטלקיים בלבד ונמנע מעבודה עם זנים בינלאומיים, כאשר בין היתר הוא מייצר יינות מזני ענבים שכמעט ולא פוגשים היום בחנויות היין, פלאנגינה ביינות הלבנים וטינטיליה ביינות האדומים.
עקרון הקיימות בא לידי ביטוי בכל אספקט של עשייה בדִּי מָאיוֹ נוֹרָנְטֶה, בין אם מדובר בכרמים או בתפעול היקב. היקב מתמיד בחקלאות אורגנית על מנת לקבל ענבים בריאים וביקב צריכת האנרגיה מתבססת על קולטנים סולאריים, זאת במטרה לייצר בעתיד כמה שיותר סימביוזה בין היקב לסביבתו.
עוד על היקב והאזור >
יינות נוספים מהיקב
יינות דומים
Description
אחרי שתי הסנוניות האדומה והלבנה של דרור אנגלשטיין זכינו גם לקבל את היינות
הזניים הראשונים שלו, והנה לכם יין הסמיון הנדיר והמשמח מאד. סמיון הוא זן שלוקח
את הזמן, הוא אינטרוברטי, ביישן, מעט מפוזר בצעירותו אך כשמניחים לו לגדול
בשקט הוא משיב כגמולו על אורך הרוח. לא מאד שגור למצוא סמיון בגפו, שכן לרוב
הוא משודך לסוביניון בלאן איתו הם עושים חיים משוגעים סביב העולם מבורדו ועד
קליפורניה וישראל. הסמיון מעניק דבשיות מורכבת וריחות של דונג יבש והאיזון שלו
פשוט נהדר. דרור מקפיד לבצור את הענבים מוקדם, ואופי היין מסגיר מיד את ההקפדה
היתרה שנעשתה על מנת להגיע לפרופיל דק ואלגנטי ועם מינרליות טובה. שילוב של
מכלי נירוסטה ומעט עץ ישן התגלו כדרך טובה להתקין את היין והוא יצא מורכב ומלא
עניין. אמנם היין נשתה נהדר כבר עתה, אך שווה מאד יהיה לשמור כמה בקבוקים
ולטעום אותם בעוד חמש, שמונה שנים ולראות כמה יפה זה כשהסמיון מתחיל לצאת
מקונכייתו ומוסיף גוונים ודקויות.