שכחו כל מה שחשבתם על בוז׳ולה, על ריח הבננה, על חגיגות היין הפשוט ועל הילולי יין. יין שנא ׳לה קארייר׳ של האחים תילארדון מראה את הרעננות הנפלאה של זן הגאמיי וכמה חן יש בו ולכן כמה עצוב היה שהתעשייה הכבדה של אזור הבוז׳ולה המציאה את הטריק הגאוני אך המרושע, של יינות ה״נובו״ הקיטשיים. הייננות של תילארדון ממשיכה את דרכם של מאורות הסגנון המתקרא לא פעם ״טבעי״ של יצרנים כמו מרסל לאפייר, פוייארד, דוטרייב, מטרא ואחרים, המראים את הצד הנדיב, הממכר, גם אם לעתים ה״פאנקי״ יותר של הזן. שנא )Chénas )הוא הקטן שבין עשרת ה׳קרו׳ של בוז׳ולה, לא רחוק ממולן א ואן והוא מייצר בדרך כלל יינות פרחוניים ומפולפלים. ׳לה קארייר׳ משמעו בעברית המחצבות וכשמו הוא מגיע מאזור שבו חצבו צור לבנייה באזור. הענבים מגיעים מכרם הנטוע על קרקעות לא אופייניות לבוז׳ולה כך שבניגוד לאזור הידוע בזכות סלעי הגרניט שלו, ׳לה קארייר׳ מגיע מסלע צור וסחף סלעי משקע. האחים תילארדון אינם חוסכים מאמץ והם מטפחים את הכרמים שלהם לפי העקרונות האורגניים והביו-דינמיים. ביקב, היין תוסס באשכולות שלמים, עם שמרים טבעיים וללא תוספת ביסולפיט והיין מבגיר בשילוב של מכלי בטון ועץ ישן. עם ריחות של דובדבן, פטל ופרחים, עם מבנה מרשים והרמוני מאד השומר על רעננות רבה וחמיצות טובה. היין מוכיח מדוע בוז׳ולה של היצרנים הקטנים מוכווני הטרואר הם עדיין אחד הסודות הכמוסים שכל חובב יין רציני חייב להכיר.