
דומיין דו בל-אייר בורגיי ז’ור דה סואף
Domaine du Bel-Air Bourgueil Jour de Soif
דומיין דו בל-אייר
119.00ש"ח
״יום צמא״ (Jour de Soif) הוא הפרשנות של פייר ליין קליל, מרווה ולא מתחכם. היין יראה לכם מיד שני דברים, האחד את הפרופיל הראשוני של זן הקברנה פרנק והשני מדוע בורגיי הוא כפי הנראה העדין שבטרוארים של הלואר. היין אינו רואה עץ כלל, והוא מבגיר לו בנירוסטה בלבד ובדרך כלל מבוקבק באביב. תמצאו בו מיד את הגוונים הירקרקים אדומים הידועים של הקברנה פרנק, יין נעדר טאנינים, קליל ואוורירי. זהו יין אדום שאפשר לשתות צונן מעט, כפי ששמו מעיד יין ליום צמא. אנחנו הייתי משדכים לו שרקוטרי, או מביאים אותו לליווי של בראנץ׳ מושחת, כי החמיצות והקלילות של היין יעשו רק טוב ליתרות השומן שאירועים נפלאים כאלה מזמנים.
המלצות שתייה
תעודת זהות
על היקב והאזור
אם תגיעו לאזור טורן (Touraine) שבעמק הלואר חפשו לבקר ב- - Domaine Du Bel Airשבאפלסיון בורגיי ((Bourgueil אתם צפויים לפגוש חיוך רחב מלווה בלחיצת יד שלא תשכחו. בין אם המפגש יהיה במרתף היין המופלא, הלח והחשוך, החצוב באבן הטופה (tuffeaux) הספוגית, המצוי בחלל מחצבה עתיקה, ממנה הוצאו בלוקים גדולים לבנית מבצרי ימי הביניים וטירות הרנסנס, ובין אם בכרם האורגני המטופח, הגדל ממש מעל לחלל מערת המרתף ומסתיר את הכניסה אליה, לא יהיה לכם ספק: פייר גותייה הוא איש אדמה באפו ונשמתו.
סבא רבא של פייר, כדר מהכפר בֶּנֶה (Benais), הוא זה שהתחיל את השושלת החקלאית כשקנה ב-1880 חלקה קטנה. בתחילה זרע צמחי שדה שנותנים יבול מהיר, ועם הרווחים התרחב לחלקות שדה נוספות ואף למטעים. לאחר מכן קנה חלקה שהתאימה לענבי יין, קרקע שהיא תערובת של חרסית וגיר, פונה לדרום. אלו היו הימים שלאחר הפילוקסרה, אותה כנימת גפן שכמעט השמידה את הכרמים בצרפת, וסביבו נאלצו הכורמים לטעת ממש מההתחלה. בניסוי וטעיה הוא למד לעשות יין, ואת הידע שצבר הן כחקלאי והן כיינן העביר לסבו של פייר, שבתורו העביר לאנדרה, אביו של פייר.
לאחר שנים רבות של עבודה עם אביו, פייר ירש את החווה, היו בה מגוון שדות ומטעי פרי, ואותו הכרם שניטע לצריכה פרטית. אביו ביקש רק דבר אחד - להמשיך לעשות את אותו הדבר אבל תמיד לכבד את האדמה. אלא שאז השתלטו התיעוש והחברות הכימיות על החקלאות, וכמו כולם גם פייר הוקסם מהיכולת לדשן, לרסס נגד מזיקים, להכניס מיכון, ומההבטחה שאפשר לעבוד פחות קשה. כשהוא מבין את היתרון לגודל הוא מחליט לעבור למונוקולטורה, ולהתמקד בחקלאות של ענבי יין בלבד. תהליך ההמרה של 180 הדונם של החווה המשפחתית משדות ומטעים לכרמים הסתיים בתחילת שנות ה-70, והבציר המסחרי הראשון של פייר היה ב-1979.
הזמן חלף, ועשרים שנה של חקלאות מתועשת השאירו את פייר ואת אדמתו מרוקנים. למרות כל התוספים והתוספות, משהו היה חסר. וכשפייר הבין שזו הנשמה, החיבור עם האדמה, הוא החליט לוותר על השעבוד לכימיה וחזר אחורה לחקלאות של אבותיו, ועד עצם היום הזה ממשיך לעבד את אדמתו במו ידיו החסונות, ואיתו בנו רודולף, שהצטרף ב-2005. המעבר לחקלאות אורגנית, שהתרחש בשנת 2000, היה רק שאלה של זמן.
כדי לשמור על המגוון הביולוגי והאיזון האקולוגי בכרם מניחים פה לעשביה לגדול בין שורות הגפנים, ובמקום לרסס נגדה, היא נקצצת ונחרשת מפעם לפעם לתוך האדמה. חלק מהגפנים בכרם בנות 80 שנה, והגיל הממוצע הנו 30. היקב מייצר כיום חמישה יינות; ׳ז׳ור דה סואף׳ (יום צמא) שהיא פרשנות קלילה לקברנה פרנק מהחלקים החוליים של הכרם, יין ׳20 החלקות׳ שהוא למעשה הבורגיי וילאז׳ של היקב המגיע מכל חלקי הכפר, ואז שני יינות של כרמים יחידניים ׳מארסול׳ ו׳גראן מונט׳ (ההר הגדול) ומעל כולם כאמור חלקת הדגל ההיסטורית הלא הוא ה״קלו נובו״.
יינות נוספים מהיקב
יינות דומים
Description
שינון הוא ללא ספק האפלסיון הידוע ביותר של זן הקברנה פרנק בלואר. יינות שינון מאריכי ימים והם מבטאים בגאון את הזן העתיק הזה, אביו של הקברנה סוביניון, שגם אם מהווה רק כינור שלישי בבורדו, זוכה ובצדק, למעמד של סולן-כוכב בעמק המלכותי של הלואר. יינות שינון גדלים לרוב במפנה דרומי לכיוון נהר הְְוֶיֶין מה שמעניק להם לא פעם בשלות גבוהה יותר מאשר באפלסיונים אחרים בלואר כמו למשל בורגיי או סומור. אך עם זאת, ישנם טרוארים בגדה השמאלית של הויין המפגינים דווקא את האופי הקריר והאלגנטי יותר, המוכר פחות של הכפר. שארל זוגה מחזיק בכמה מהטרוארים הייחודיים הללו, והם בין השאר עיצבו את האופי הידוע כל כך של היקב ואת ערכיו. סילן הוא יין הבסיס של היקב, היין הידידותי והקליל ביותר שלו, וכשהוא באיכות שכזו אתם מבינים איזו עבודה וכמה כישרון יש בו. הענבים ליין מגיעים מ100- דונם של קברנה פרנק שניטעו ב1988- על רמה עשירה בסיליקטים באחד הטרוארים הכי אלגנטיים של שינון, באזור בומונט- אן-ורון הממוקמת בגדה הימנית בין נהר הלואר בצפון לנהר הְְוֶיֶין בדרום. עבור יקב שארל ז׳וגה שרוב כרמיו נמצאים בגדה השמאלית עם מפנים צפוניים, זהו טרואר פחות אופייני, אך דווקא בו ניתן לראות אולי את המשנה האסתטית הכל כך אלגנטית של היקב. היין עובר תסיסה קרה עם טמפרטורה שאינה עולה על 25 מעלות צלזיוס למשך 10 ימים. התוצאה היא אחד היינות הקלילים והארומטיים ביותר שתמצאו, לא רק בשינון אלא אולי בכל הלואר כולו. הטרואר יוצר כאן יין ארומטי, קליל וסופר אלגנטי, המעניק ביטוי עדין ופירותי, אולי מורכב פחות מחלקות הדגל של היקב, אך הוא מדגים את המשרעת האדומה ירקרקה המופלאה של הקברנה פרנק. עם אף צעיר של פירות אדומים, ומעט פלפל ירוק, הכוס היא חגיגה אמיתית, יין שאינו תובע מהשותה רצינות גדולה או אוכל מורכב מדי. זהו שינון אלגנטי שיספק עונג צרוף לכל מי שאוהב את הגוונים הירקרקים אדומים השובים אותנו בקסם. יין אדום מושלם לצלחת בשרים קרים ושרקוטרי, או לגבינות קשות, אשר ישלימו את החומציות המרעננת של היין.
