ברבים מיינות עמק הלואר של תיירי ז׳רמן מופיע איור קטן בפינה הימנית העליונה של התווית. לעיתים זהו איש ארוך שגופו מטיל צל בדמות שתי גפנים, לעיתים רישום של ראש חושב שמוחו הוא אשכולות ענבים. הקווים השחורים העדינים, המשתנים מיין ליין, הם ייצוג גרפי מופלא וחוסך מילים של תיירי ז׳רמן (בעזרת המאייר הגאון מישל טוֹלְמֶר) ומערכת היחסים שלו עם האדמה והגפן.
ז׳רמן מהווה דוגמא ברמה עולמית להישגים הבלתי רגילים של החקלאות הביו-דינמית, עליה הוא מקפיד, יש שיאמרו ברמה אובססיבית, מאז 2005. כמה ייננים יעדיפו לקחת את המבקרים ביקב דווקא לערימת הקומפוסט המהבילה, ולהתגאות בתהליך שבסיומו הם משיבים לאדמה תודה על הפרי המופלא שהעניקה, ולא להכביר דברים על טכניקות הייננות בהם השתמשו? לכמה ייננים יש רשימת המתנה של טובי הסומליירים במסעדות שלושה כוכבי מישלן, והם נאלצים להקצות בצמצום את היין שייצרו, דבר המעיד על גודל הביקוש לעומת הכמות הקטנה? אתם בהחלט יכולים להרגיש בני מזל על הבקבוק שבידיכם. אנחנו בצ׳ירז גאים מאד שעלה בידינו לשלוח לכם אותו.
תיירי גדל בבורדו בצרפת, ממנה עקר ללואר בגיל 23. את האחוזה הצנועה ששמה בתרגום חופשי הוא ״סלעים חדשים״ הוא רכש בשנת 1991 מתוך שאיפה להגיע לביטוי מזוכך של שנין בלאן באפלסיון סומור (Saumur) וקברנה פרנק באפלסיון סומור שמפיני (Saumur Champigny) הוא מאפשר לאדמה ולגפן להוביל, ונוקט במינימום התערבות ב-30 חלקות הכרם הקטנות שזוכות ממנו ליחס אישי.
קחו למשל את 'לה ממואר' (הזכרונות) חלקת קברנה פרנק של 8 דונם בת 110 שנים, שלא עברה הרכבה כל כנות אמריקאיות כי לא נדבקה בפילוקסרה, אותה כנימה שכמעט חיסלה את כרמי אירופה במאה ה-19). תיירי מתגאה בה מאד. ״כשאין הרכבה אין שום פילטר בין האדמה והשורשים ובין הענבים״ הוא מתפייט, ובצדק: עם 150 ליטר יין לדונם, תארו לעצמכם את ריכוז הארומות. אך גם חלקות פחות יוצאות דופן מקבלות מתיירי אותה גישה קשובה של Hands Off, שכן הוא מדשן מעט ובוצר מוקדם ״אבא שלי טען שקברנה פרנק בשל ב-11.5% אלכוהול״ הוא אומר, ״ואת השנין אני אוהב יבש וחד מאד, כי בכל מקרה הוא מתעגל עם הזמן״. הפרי של כל חלקה וחלקה נבצר ביד בזמן הנכון לו, וכמובן תוסס בנפרד.
גם ביקב הקשב מוחלט וההתערבות מועטה. התסיסה ספונטנית והשימוש בגופרית כחומר משמר מינימלי. ״אני לא נמנע לחלוטין, אבל ככל שתשים יותר גופרית אתה תאבד את החיות ביין״ מסביר תיירי, ״ואם עבדת נכון בכרם אתה לא צריך הרבה גופרית, כי יין חי לא מתחמצן״. אך אל תטעו. לא מדובר פה בשאננות או בצדקנות. בין אם זה יין לבן או יין אדום תיירי עמל על מנת לשמר רעננות וליצור יין טהור ואלגנטי עם פרי מובחן עליו ניתן להתענג גם מיד. היינות מתיישנים בחביות גדולות, דבר שמצמצם את המגע עם העץ, ואם תוסיפו לכך את הניקיון המוחלט והדיוק במיצוי הטנין תבינו למה היינות שלו כה נחשקים.