ֹ קָ רִ ינָ ה וְגִ יום לֶ פֶ בְ ר )Lefevre )נפגשו בזמן טיול רגלי באי הצרפתי היפהפה קורסיקה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, וקרינה החליטה לא לחזור לברזיל מולדתה אלא לקשור את גורלה בזה של גיום, צרפתי מאזור מארסיי. בתחילת שנות ה2000- נודע להם על סובסידיה עליה הכריזה ממשלת צרפת. מטרת התוכנית הממשלתית הייתה לעצור את תהליך העִ יּור המהיר ולעודד צעירים לשלוח ידם בחקלאות כדי לשמר מסורות אזוריות של תרבות וטעם. במסגרת זו, חולקו ֹ מענקים רחבי-לב לצורך הקמת חוות חקלאיות בדרום צרפת. קָ רִ ינָ ה וְגִ יום השתמשו בחסכונותיהם המעטים ובסובסידיה הנדיבה, וב2004- רכשו חווה בת 5000 דונם בכפר הזעיר מיראמאס שבפרובנס. היו בה 290 דונם כרם באפלסיון קוטו ד׳אקס-אן פרובנס, מבני אבן שבאחד מהם ֹ פעל בעבר יקב קואופרטיבי, והרבה אדמה פוריה, קרקע ייחודית, עשירה בשבבי גיר הנקראת לוז והמשמשת במשך מאות שנים לריעוף גגות. ריחה הטוב של הגאריגה, אותה עשבייה ארומטית שאופיינית לפרובנס, שיש המזהים את ניחוחה גם ביינות האזור, ליוותה אותם כל העת. הם הקימו חווה אורגנית, ביו-דינמית ופוליקולטורית )שעליה גדלים מיני חי וצומח מסוגים רבים ושונים, חלקם ֹ בר(, ועל שם הרכב הקרקע קראו ליקב שלהם ׳סּולוז׳, בתרגום מצרפתית: על לוז. אם הסיפור על אהבתם של בני הזוג, או הסיפור על החווה הנפלאה שהוקמה בכוח אהבה ֹ זו, נשמעים לכם כמו אגדה, חכו שתגיעו לבקר בדומיין דה סּולוז ותשתתפו באחת מהחגיגות ֹ שנערכות בו. קָ רִ ינָ ה וְגִ יום, מהאנשים המקסימים שתפגשו בימי חייכם, חולקים לעיתים קרובות ֹ את שפע התנובה של חוות סּולוז עם משפחה, חברים, עובדים ומבקרים. צפויים לכם בשרים מקומיים כיד המלך, לחם טרי, ירקות ושמן זית מהאדמה, גבינות מהעדרים שעליה, ולצידם בירה מהמבשלה שלמענה מגדלים פה שעורה. ובכל זאת, אם אתם כמונו ומעדיפים יין לצד התקרובת שלכם, אין לכם מה לדאוג, שכן ימזגו לכם בשמחה את אחד מהיינות הנהדרים של גיום, יינות שאנחנו בצ'ירז גאים לייבא לישראל. ֹ בכרם, קָ רִ ינָ ה וְגִ יום מגדלים את הזנים הטיפוסיים למקום, שזה אומר זנים אדומים כמו גרנאש, מורבדר, סירה וסנסו )וגם שאקארלו, זן שמוכר להם היטב משהותם בקורסיקה(, וכן זנים לבנים: רול )שמו הפרובנסלי של ורמנטינו(, גרנאש בלאן, קלרט ואוני בלאן. כולם נטועים באדמה חולית מרובת צדפים ובה שבבי גיר. אדמה זו, שמנקזת בקלות עודפי מים, שומרת על הגפנים מפני טמפרטורות קיצוניות שלעיתים מגיעות עם האקלים הים תיכוני. העבודה הביו-דינמית בכרם מדגישה את חשיבות האינטגרציה בין צמחים ובעלי חיים, לרבות האדם, מבטיחה מחזור חומרי הזנה, שומרת על החיים בקרקע ודורשת עבודה רוחנית עם התנועה הטבעית של הכוכבים ועונות השנה. היא ידנית ברובה, אינה עושה שימוש בקוטלי עשבים או מזיקים, ולא נעשה שימוש בטרקטורים ובמיכון חקלאי שמהדקים את האדמה ופוגעים בחיים בה. במקומם נעשה שימוש בסוסים, שבתורם מוסיפים דשן אורגני. כפי שקורה לא אחת בכרמים אורגניים וביו דינמיים, הפרי נבצר כשהוא בריא מאד ובבשלות ארומטית טובה, תוך שהוא מצליח לשמור על חומציות גבוהה שחשובה להמשך תהליך הפקת היין. ֹ בין כתלי היקב, גיום מנסה להגיע לביטוי טהור ואותנטי של הטרואר. אדמת הלוז מעניקה ליין רכות קטיפתית שאותה גיום שואף לשמר כחלק מביטוי זה. הייננות שלו מסורתית ופשוטה, מעוטת התערבות. התסיסות מתרחשות עם שמרי הבר שעל הענבים, ליין מוסיפים מעט מאד ביסולפיט ורק ממקור וולקני. היינות לא עוברים תהליכי הצללה וסינון. לא בכדי, גיום מוביל את התנועה המקומית לייננות במינימום התערבות )טבעית, אם תרצו(, במסגרתה הוא חוקר ללא הפסקה. ביקב ניתן למצוא מכלים בהם הוא בודק השריות ארוכות עם הקליפות ועשייה ללא גופרית כלל. ֹ בדומיין דה סּולוז מיוצרים 200,000 בקבוקים בשנה: מחציתם אדומים )קושון, לז אמי, שרבונייר, ֹ פינזוטו, לוז ושאפל לאיק(40%, מהווה יין הרוזה פומפונט ואת היתר מרכיבים היינות הלבנים סופר שלוק, גאלינט, שאפל לאיק והפט נאט סופר מודסט.