דומיין דה לה טאיי או לו קלו דה לה ברטונייר

Domaine de la Taille aux Loups Clos de La Bretonnière

דומיין דה לה בוט  
עמק הלואר טוריין 2020
Out Of Stock

239.00ש"ח

750 מ״ל | 31.87 ש"ח ל-100 מ״ל

זה אחד היינות שהכי שמחנו להביא ארצה, יין שנין מחלקת כרם היסטורית והיסטרית, קלו מונופול הנשען על סלע גיר עם כמה עקבות של סיליקה וחמר-צורי שרכש ז׳אקי בשנת 1989. חלקות עתיקות יוקרתיות אלו בנות 50-75 שנים בתחומי הכפר המפורסם ווברה בגדה הימנית של הלואר היו שייכות למשפחות שלא יכלו עוד להמשיך לטפח את הגפנים ולכן הפקידו אותן בידי ז׳אקי. זה יין שקל מיד להבין ולאהוב, חובבי בורגון יאהבו אותו מחד, כי יש בו שיווי משקל הקרוב יותר למה שפוגשים באפלסיונים כמו מרסו מאשר מה שפוגשים בחבל אנז׳ו. אך מאידך, גם אסתטיקנים תובעניים של שנין יסכימו שזהו ביטוי מרגש במיוחד לזן ושהוא מייצג לחלוטין את הטרואר של הכפר החצוב בסלע. הסיבה היחידה שלא כתוב ווברה על התווית אלא Vin de France היא ההחלטה השערורייתית יש לומר של הסינדיקאט של האפלסיון אשר קבע באופן חריג צרפת כולה שכדי שיין יוכל להיקרא ווברה הוא חייב לא רק להגיע מכרמים בשטח האפלסיון אלא שהוא חייב להיעשות ביקב בתחומי הכפר.

דמיינו מה היה קורה בבורגון אילו הכפרים היו תובעים חוק דרקוני שכזה כאשר כל יצרן כמעט מחזיק בכרמים בשלושה ארבעה ולעתים שישה כפרים שונים. מכל מקום, ז׳אקי אינו מתרגש מן ההחלטה הפוליטית חברתית, וגם אנחנו מה שיקר לנו זה ביטוי הטרואר של ווברה והאמת הגיאוגרפית של מקור הענבים. אנחנו מאמינים שבשנים הקרובות תעבור מן העולם ההחלטה קצרתהרואי הזו, וז׳אקי יוכל לכתוב שוב ווברה על התווית כפי שהיה עד לבציר 2013. כמו רמוס במונלואי, קווהBretonnièreמגיעה מבציר במעבר שני מאוחר יותר, הנותן ביטוי פרי עמוק ומורכב. היין התיישן שנה אחת בחביות בורדו, כאשר רק רבע ממנו עץ חדש. ליין צבע צהוב חיוור, והוא מפגין הרבה עוצמה ארומטית, פירות אקזוטיים, אגס מושרה, פירות לבנים ופרחי עץ שיטה ואגוזים. יש בו כרגע מגע עצי מעט יותר גלוי אך זה יתפוגג מהר מאד, החך נדיב עם משקל גבוה יותר מאשר הו דה הוסו או קלו מישה שבמונלואי אבל עם הרבה חיוניות וחמיצות טובה וסיומת ארוכה

המלצות שתייה

10-12 מעלות
דגים ופירות ים
תמיד טעים

תעודת זהות

גוף
טאנינים
חמיצות
פירותיות
עץ
ארץ צרפת
אזור עמק הלואר
אפלסיון ווברה
זנים שנין בלאן
טרואר גיר וחרסית
חקלאות אורגנית
אלכוהול 13%

על היקב והאזור

יום אחד ב-1989 עמד ז׳אקי בְּלוֹ, שכמו צעירים רבים בני גילו היה בתהליך חיפוש עצמי-מקצועי, והבין שהוא לא בכיוון. הוא ניסה את ידו במקצועות שונים, כמו עוזר פטיסייה במסעדת דרואן בפריז, שם גילה את עולם היין, כסוחר ביין באזור טור, וכ׳קורטייה׳, מתווך המסייע ליקבים קטנים בשיווק היין. בכל אלה הוא לא חש שיכולותיו באות לידי ביטוי מיטבי. אם היה חי בארצות הברית בתקופת המערב הפרוע, אולי זה היה הרגע שהיה נוטל את אשתו ונוסע מערבה, לעבר העולם החדש, למקום בו ניתן לרכוש אדמה לאורך נהר, להתיישב ולמצוא בה זהב. אלא שז׳אקי היה צרפתי רעב להצלחה שלא יכול היה לעמוד במחירים הגבוהים של חלקות טובות באזורי היין הקלאסיים, לכן הארץ הלא נודעת שאליה עבר הייתה יקב ׳לה טאיי אוֹ לוּ׳ שנמצא באזור היין הלא מוכר (דאז) מוֹנלוּאִי סוּר לוּאָר שבאזור טוריין, בעמק הלואר. שם, לא הרחק מכפר היין המפורסם יותר ווּבְרֶה, הוא ינצל הזדמנויות, יעשה מהפיכות קטנות וגדולות, יעמוד על שלו בקטטות בירוקרטיות אליהן ייקלע ולאורך כל הדרך יפיק בעמל רב יין נפלא מן האדמה. אנחנו בצ׳ירז גאים לייבא לארץ את היצרן הנהדר הזה של עמק הלואר, שמזכיר לנו שחלוציות היא מצב תודעתי שונה ולאו דווקא פעולה שונה, ושבכל עיסוק ניתן עדיין לחדש. ואתם, כשתפתחו את הבקבוק שבידיכם, ודאי תחשבו כמונו שז׳אקי אכן מצא זהב לאורך הנהר שלו.
ההיסטוריה נוטה לשכוח שאת ׳לה טאיי אוֹ לוּ׳ הקים ב-1988 כריסטיאן פרודום, יינן שעבד בשאטו מוטון-רוטשילד בבורדו וכן ביקב הקליפורני המפורסם Opus One. הוא הגיע למונלואי, כפר יין קטן בין הנהרות לואר ושר, מתוך רצון לכבוש לו בו שם. הוא התרשם מקרקע החרסית והצפחה שתחתיה מצוי סלע גיר, מכרמי השנין בלאן, ולאחר שסגר חוזים על 70 דונם של כרמים בוגרים בחלקות שונות באפלסיון, החל לעשות יין איכות על פי דרכו. הוא הקפיד על צמצום יבול, עבד נכון בכרמים, בצר ידנית לסלסלאות קטנות על מנת לא לפגוע בפרי האיכותי שגידל, התסיס על שמרי הבר המקוריים והניח ליין להבגיר בחביות עץ ישנות שקנה משאטו ד׳איקם, היקב הידוע מסוטרן. היינות שהפיק היו עדות נאמנה למסירות הלב והנפש של פרודום, אלא שככל הנראה מדובר היה בגיבור טראגי אמיתי. השוק לא היה בשל לשלם עבור איכות כזו מאפלסיון לא מפורסם מספיק בימים אלו, השיווק נכשל ופרודום איבד את העסק תוך שנה אחת.
עבור ז׳אקי בלו זו הייתה הזדמנות חיים. בבציר 1990 הוא לקח את החוזים של ׳לה טאיי אוֹ לוּ׳ והמשיך את דרכו של פרודום בדיוק מאותו מקום מסור, שהיה מאד לא אופייני בעמק הלואר של אותה העת וגרם להרבה גבות להתרומם בתימהון. מזלו של ז׳אקי המשיך לשחק לו כשמצא בכרם את כריסטוף מליאן, בן למשפחת כורמים מאמבואז, ולמרות שהיה רק בן 22 שכר אותו ככורם ראשי, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. כריסטוף מאמין בכורמות תבונית (תרגום חופשי מצרפתית של ׳ לוט רזונה׳), כלומר בהתאמה איכותית, מודעת ולא דתית של עקרונות חקלאיים מדיסציפלינות שונות. כורמות מוקפדת זו אינה זולה כלל, ואכן בין השנים ׳92 ו-׳95 התקשו גם השניים למכור את היין שהפיקו, שעקב עלויות הייצור מחירו היה פי 3 או 4 מהמחיר המקובל ליינות מונלואי. יש הרואים בשנים קשות אלה, בהן ז׳אקי השתמש בנסיונו כקורטייה, והפיץ במלוא כישרון השיווק שלו את בשורת האיכות, את הבסיס למהפכת הניאו-ויניירונים של הלואר.
למרות הקושי רוחו של ז׳אקי לא נשברה, ב-1992 רכש את יקב טאיי אוֹ לוּ והפך לבעלים של הדומיין, ולאט לאט יצר מעגל לקוחות משוכנעים שסייעו לבניית השם. ב-1996 כבר רכש 40 דונם נוספים בכפר ווּבְרֶה בכרם בוגר משובח במיוחד העונה לשם ברטונייר, ממנו הוא מייצר כיום יין נפלא שבאופן אירוני וקפקאי הוא נאלץ להוציא תחת תווית VDF (וין דה פראנס), שכן על פי חוקי האפלסיון החדשים יינות ווברה צריכים להיות מיוננים בתוך תחומי האפלסיון כדי להיכלל בו. ב-2002 רכש את דומיין דה לה בוט שבכפר בורגיי ואיתו 140 דונם של כרמי קברנה פרנק. ב- 2010 הצליח ז׳אקי לשים את ידו על פנינה זוהרת במיוחד הלא זה ״קלו דה מוני״, חלקת המונופול המגודרת הגדולה ביותר בלואר, ובה 125 דונם של שנין בלאן נהדר. הוא מקפיד לרכוש רק כרמים בוגרים, בהם הוא מאתר גפנים טובות במיוחד ומרבה אותן על מנת להגביר את מורכבותו של היין.
ז׳אקי בְּלוֹ היה הראשון להכניס פרקטיקות שמוכרות מבורגון ליקב לואר, עם תסיסות לפי חלקה המתבצעות בחביות קטנות מהיצרנים קאדו, דאמי או שאסן. בניגוד ליינות שנין רבים, הוא אוהב את היינות שלו יבשים לחלוטין, חדים ומוקפדים: ״את תחושת המתיקות אני רוצה לקבל מהעושר של השנין, לא מסתם סוכר״ הוא אומר. במרתפים התת קרקעיים הקרים שלו, החצובים באבן טופו רכה ובהירה, המשמעות היא תסיסות ארוכות מאד. זהו מבוך של חדרים בו מצויות כ-1000 חביות בנות עד 10 שנים, כלומר כל שנה 100 מהן מתחדשות. ההבגרה, ללא תסיסה מלולקטית, נעשית בחביות גדולות.
בנוסף מציע היקב קו שלם של יינות, ביניהם המבעבע שהפך מזמן ליין ׳קאלט׳ מבעבע העונה לשם טריפל זרו, (Triple Zéro) יינות חצי יבשים ויינות קינוח בשנים בהן הבוטריטיס מגיעה לביקור.
בנו של ז׳אקי, ז׳אן פיליפ, הצטרף ליקב והוא עובד היום לצד ז׳אקי בכל מלאכות הייננות והכרם, ואחרי כמה סטאז׳ים בבורגון הוא רק ממשיך את הביטוי הסגנוני המזכיר את בורגון, עם יינות של חלקות יחידניות, מינרליות ואלכוהול נמוך, וביטוי עץ אצילי ומעודן משל היינו בפוליני מונרשה. טאיי או לו הוא יקב חובה לכל חובב יין הרוצה להכיר את זן השנין בכלל ואת יינות הלואר הלבנים בפרט.

עוד על היקב והאזור >

יינות נוספים מהיקב

  • עמק הלואר
    טוריין
    צרפת
    2020
    199.00ש"ח
    750 מ״ל | 26.53 ש"ח ל-100 מ״ל
  • המוצר חסר במלאי
    עמק הלואר
    טוריין
    צרפת
    2021
    199.00ש"ח
    750 מ״ל | 26.53 ש"ח ל-100 מ״ל
    Out Of Stock
  • המוצר חסר במלאי
    עמק הלואר
    טוריין
    צרפת
    2020
    199.00ש"ח
    750 מ״ל | 26.53 ש"ח ל-100 מ״ל
    Out Of Stock
  • המוצר חסר במלאי
    עמק הלואר
    טוריין
    צרפת
    2020
    229.00ש"ח
    750 מ״ל | 30.53 ש"ח ל-100 מ״ל
    Out Of Stock
  • המוצר חסר במלאי
    עמק הלואר
    טוריין
    צרפת
    149.00ש"ח
    750 מ״ל | 19.87 ש"ח ל-100 מ״ל
    Out Of Stock
  • המוצר חסר במלאי
    עמק הלואר
    טוריין
    צרפת
    2020
    119.00ש"ח
    750 מ״ל | 15.87 ש"ח ל-100 מ״ל
    Out Of Stock
  • עמק הלואר
    טוריין
    צרפת
    2019
    199.00ש"ח
    750 מ״ל | 26.53 ש"ח ל-100 מ״ל
  • המוצר חסר במלאי
    עמק הלואר
    טוריין
    צרפת
    159.00ש"ח
    750 מ״ל | 21.20 ש"ח ל-100 מ״ל
    Out Of Stock
  • יינות דומים

  • המוצר חסר במלאי
    עמק הלואר
    אנז׳ו
    צרפת
    2019
    239.00ש"ח
    750 מ״ל | 31.87 ש"ח ל-100 מ״ל
    Out Of Stock
  • עמק הלואר
    אנז׳ו
    צרפת
    2019
    259.00ש"ח
    750 מ״ל | 34.53 ש"ח ל-100 מ״ל
  • המוצר חסר במלאי
    עמק הלואר
    אנז׳ו
    צרפת
    2018
    219.00ש"ח
    750 מ״ל | 29.20 ש"ח ל-100 מ״ל
    Out Of Stock
  • Description

    יין הדגל, רוש אוֹ מוּאָן, הוא יין קאלט לכל דבר ועניין, ואף ניתן לומר שבזכותו זכה האפלסיון לראות אור ב-2011. אל תקלו ראש בכך, זהו דבר נדיר מאד בצרפת שיוצרים אפלסיון בגודל כה זעיר (220 דונם זה רבע משטח הכרמים של שאטו בודד בבורדו) בעקבות יקב אחד, אפילו בבורגון זה דבר נדיר במיוחד. אך הייחוד של הקרקע, ההיסטוריה של הנזירים במקום, איכות היין והמנהיגות של מוניק לארוש הצליחו ליצור AOP מיוחד כאשר למעלה ממחציתו שייך לדוֹמֶין אוֹ מוּאָן. היין מפגין את חתימת המקום באופן מרהיב; אגס, יערת דבש, גוונים מעושנים במעט שמקורם בצפחה ובתת-הקרקע הוולקנית. גוף בינוני עם תחושת מינרליות כמעט מלוחה וחמיצות חותכת של ממש המקזזת ונוגדת את נדיבות הפרי. זוהי חוויה לשתות את היין כבר עכשיו אך יודעי חן יודעים שזהו יין שרק משביח עם הזמן, אז חשבו על האפשרות ליישן בקבוק או שניים לחמש עד עשר שנים ואז תוכלו לראות איך ביטויו של הטרואר ביין רק הולך וגדל. זהו יין מדיטטיבי שמזמין הרהור וזמן, זה לא בדיוק היין שמגישים אגב אורחא עם הרבה רעשי רקע. אבל אם מצאתם את הרגע הענוג והנינוח הזה, אנחנו לא מצליחים לחשוב על יין מתאים יותר לכך.