Clos de Venise הוא אחת מהביטויים השלמים, האלגנטיים והמעוררי התפעלות ביותר של זן השנין בלאן, לא רק בכפר ווברה – אלא בכלל בטוריין כולה. מדובר במונופול זעיר בן 10 דונם בלבד שנמצא בכפר Noizay, והשייך בבלעדיות של ז’אקי ובנו ז’אן-פיליפ בלו, חלקה סגורה ומושלמת היושבת במדרון דרומי אידיאלי, ממש מעל נהר הלואר, על הרמה הראשונה של הכפר.

חלקות עתיקות יוקרתיות אלו בנות 50-75 שנים בתחומי הכפר המפורסם ווברה בגדה הימנית של הלואר היו שייכות למשפחות שלא יכלו עוד להמשיך לטפח את הגפנים ולכן הפקידו אותן בידי ז׳אקי. זה יין שקל מיד להבין ולאהוב, חובבי בורגון יאהבו אותו מחד, כי יש בו שיווי משקל הקרוב יותר למה שפוגשים באפלסיונים כמו מרסו מאשר מה שפוגשים בחבל אנז׳ו. אך מאידך, גם אסתטיקנים תובעניים של שנין יסכימו שזהו ביטוי מרגש במיוחד לזן ושהוא מייצג לחלוטין את הטרואר של הכפר החצוב בסלע.

הסיבה היחידה שלא כתוב ווברה על התווית אלא Vin de France היא ההחלטה השערורייתית יש לומר, של הסינדיקט של האפלסיון אשר קבע באופן חריג בצרפת כולה שכדי שיין יוכל להיקרא ווברה הוא חייב לא רק להגיע מכרמים בשטח האפלסיון אלא שהוא חייב להיעשות ביקב בתחומי הכפר. דמיינו מה היה קורה בבורגון אילו הכפרים היו תובעים חוק דרקוני שכזה כאשר כל יצרן כמעט מחזיק בכרמים בשלושה ארבעה ולעתים שישה כפרים שונים. מכל מקום, ז׳אקי אינו מתרגש מן ההחלטה הפוליטית חברתית, וגם אנחנו מה שיקר לנו זה ביטוי הטרואר של ווברה והאמת הגיאוגרפית של מקור הענבים. אנחנו מאמינים שבשנים הקרובות תעבור מן העולם ההחלטה קצרת-הרואי הזו, וז׳אן פיליפ יוכל לכתוב שוב ווברה על התווית כפי שהיה עד לבציר 2013.

הכרם נטוע בצפיפות על תשתית דקה מאוד של חמר וצור, כמעט ללא שכבת קרקע – מה שמאפשר למערכת השורשים לחדור במהירות ישירות אל הגיר הקשה שמתחת. זו לא קרקע שמסבירה פנים – אבל היא משיבה למתעקשים בהבעה טהורה, חדה, ומינרלית להפליא.

היין נעשה בקפידה יוצאת דופן: בציר ידני, מיון קפדני של האשכולות גם בכרם וגם ביקב, ולאחר מכן סחיטה עדינה, תסיסה איטית וחיה בחביות בורגוניות (רובן ישנות), והבגרה על השמרים למשך כשנה שלמה – ללא שפייה כלל. היין מבוקבק באיחור, רק לקראת סוף העונה, כדי לאפשר לו להתרקם במלואו.

קלו וניז Clos de Venise הוא יין של מתח והרמוניה בעת ובעונה אחת. באף הוא מציע ארומטיות מרובדת: פירות נשירים, קליפת לימון, ג׳לי חבושים ופרי אזדרכת, שנפתחות בהדרגה לרעננות כמעט ירקרקה של עשב ותפוח גרני חמצמץ עם נגיעת אניס. זה יין שבו העושר לא מתפרץ אלא מתפזר – כמו עשן עדין שמלטף את החך, עם טעמים רכים של שקדים קלויים, ופירות לבנים.

המרקם פשוט יוצא דופן. מינרלי, גירני, עם מרירות קלה שמחזיקה את המבנה כולו. הסיומת נמשכת לעבר ים – גל של מליחות מעודנת שעוטף את הכל, כמו אבן גיר רטובה ביום חורפי.